קנס של 2.8 מיליון שקל הוטל על שלמה אליהו

אליהו נקנס על ידי רשות המסים בגין 30 מקרים של אי דיווח על הוצאה והכנסה לישראל של המחאות בנקאיות בהיקף של 74,333,697 שקל. הודה כי הימר בבתי קזינו בלונדון

  • שלמה אליהו
מוטי בסוק

רשות המסים קנסה את טייקון הביטוח, שלמה אליהו, ב-2.8 מיליון שקל בגין 30 מקרים של אי דיווח על הוצאה והכנסה לישראל של המחאות בנקאיות בהיקף של 74,333,697 שקל. שלמה אליהו הודה בחקירתו במשטרה, כי הכספים שימשו אותו להימורים בבתי קזינו בלונדון.

כתב האישום המקורי נגד אליהו היה על 39 מקרים של אי דיווח על הוצאת והכנסת כספים לישראל בהיקף של 92.5 מיליון שקל. אליהו זוכה ב-9 מקרים מחמת הספק. מדובר בהוצאת כספים על ידי אליהו בתקופה שבין 18 בינואר 2011 ל-23 באוגוסט 2009.

ככל הידוע, אם כי הדבר לא נאמר אף פעם רשמית, בנק ישראל מתנגד לאורך יותר מ-10 השנים האחרונות כי שלמה אליהו יהיה הבעלים או מבעלי השליטה בבנק לאומי בישראל, בשל הנוהג שלו להמר בהיקפי כספים גדולים בבתי קזינו בלונדון.

אליהו הודה בהליך הכמו-שיפוטי שנערך לו כי הפר את חובת הדיווח ב-30 מתוך 39 המקרים. שפטו אותו אליהו רפאל גבאי (יו"ר), ג'וני פיטוסי ועו"ד ד"ר שלומית ווגמן.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

התקרחות נשית היא בעיה רצינית - אך יש לה פתרון טבעי וקבוע

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

הקנס הגדול ביותר אי פעם

היום פירסמה רשות המסים, כמדי חצי שנה, את קובץ הוועדה להטלת עיצומים כספיים, ועדת הכופר של רשות המסים, למחצית השנייה של 2011. מדובר בהעמדה לדין על ידי ועדה של אישים שעברו עבירות מס. במקרה של אליהו מדובר באנשים שלא דיווחו למכס כחוק על הכנסות כספים והוצאתם במחצית השנייה של 2011.

הפרסום הנוכחי מכיל 18 החלטות. סך העיצומים הכספיים שהוטלו בהן עומד על 3,049,000 שקל, כאשר סכום הקנס הגבוה ביותר הוטל על שלמה אליהו, 2.8 מיליון שקל. ככול הידוע זהו סכום הקנס הגדול ביותר שוועדת כופר הטילה על חברה או אדם, מאז החלו משפטי הכופר ברשות המסים.

ההליך הכמו-שיפוטי של רשות המסים מופעל נגד אישים שזו העבירה הראשונה שביצעו או שיש להן סיבות אישיות ואחרות, מקלות, לעמוד למשפט בפני ועדת כופר ולא בית משפט. ועדות הכופר מנהלות הליך מהיר, בלי עורכי דין. היתרון הגדול שלהן, מבחינת האישים הנשפטים לפניהן, במקרה של הרשעה, כמו במקרה של שלמה אליהו, לא נרשם להם רישום פלילי.

אליהו התווכח רק לגבי גובה הקנס

אליהו יצא ונכנס את הארץ 39 פעמים, לפי כתב האישום, עם המחאות בנקאיות בסכומים החייבים בחובת הדיווח, וזאת מבלי שהצהיר על כך, בניגוד לסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון. כך למשל יצא אליהו ב-18 בינואר 2007 מהארץ כשברשותו "כספים" (כהגדרתם בחוק), המחאה בנקאית בלשון בית המשפט, על סכום של 150 אלף ליש"ט, עליהם לא דיווח. ב-19 בפברואר 2007 יצא אליהו כשברשותו "כספים" בסכום של 360 אלף ליש"ט. ב-29 במאי 2008 הוציא אליהו 540 אלף ליש"ט. ב-7 בנובמבר 2008 גדל סכום הכספים שהוציא אליהו ל-710 אלף ליש"ט. כאמור, 39 מקרים. רוב ההמחאות היו נקובות בליש"ט. מיעוטן ביורו. 33 מהמקרים היו ביציאה מישראל ו-6 בכניסה לארץ. סך הכול הכספים בהם מדובר הוא 11,505,000 ליש"ט ו-2,625,000 יורו, השווים ל-92,501,636 שקל.

במהלך הדיון אמר אליהו כי הוא מקבל על עצמו הטלת קנס כספי, ויעלה טענות רק לעניין גובה הקנס. הוועדה החליטה לקבל את טענות אליהו ביחס ל-9 מקרי הפרת חוק, מחמת הספק. אליהו טען כי מדובר בהמחאות שבוטלו. הוועדה הרשיעה את אליהו ב-30 מקרים המסתכמים ב-74,333,697 שקל.

חשש מטרור

הוועדה ציינה כי "העברת כספים דרך מעבר הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור. לפיכך הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעבר הגבול".

אליהו טען כי הכספים בהם מדובר הם מחשבונו הפרטי ולא מחשבונו העסקי. ואכן לפי תדפיסי חשבונות הבנק של אליהוף עלה כי ההמחאות אכן הוצאו מחשבונו הפרטי. בחקירתו במשטרה סיפק אליהו הסבר כללי על יעד הכספים. לדבריו, ההמחאות נועדו "לשימוש אישי שיש לי ואין צורך שאפרט, ואם את מבקשת ממני שאפרט אני חוזר על כך שאין צורך שאפרט".

בחקירה שנייה במשטרה, בתשובה לשאלה אם הפקיד את הצ'ק בחשבונו בחו"ל, ענה: "לא, אני השתמשתי בצ'ק לשימושים פרטיים שלי". בתשובה לגבי כל אחת מההמחאות, אמר אליהו: "פרעתי את הצ'ק בלונדון לשימושי האישי. יכול להיות שמסרתי את הצ'ק לאחר מאחר שניתן להסב אותו".

אליהו: אני מהמר

בעת הדיון בפני הוועדה השיפוטית ברשות המסים ולאחר מספר שאלות של הוועדה בנושא, טען אליהו כי חלק מהכספים שימש להימורים בבתי קזינו חוקיים באנגליה. לדבריו, "אנחנו לא משחקים מחבואים, אני מהמר, הימרתי. אבל אם אני הימרתי או נכנסתי לקזינו במקום חוקי, זה דבר לא חוקי ?".

אליהו טען כי חלק מהצ'קים הוסבו לצד ג' בחו"ל אך לא הוסיף כל מידע מעבר לכך. אליהו לא הציג כל אסמכתא לתמוך בהסבריו באשר ליעדן או מטרתן של ההמחאות הרבות שהעביר לחו"ל. הוא עומת בחקירותיו במשטרה עם חלק מההמחאות והחותמות על גבן, אך ציין כי אין הוא מעוניין לפרט לגביהן, על אף שלגבי חלק מההמחאות ציין כי החותמות מוכרות לו.

הוועדה ששפטה את אליהו ציינה כי יש לה אסמכתאות לגבי 13.5 מיליון שקל מהכספים שהועברו לחו"ל. אלה אכן הועברו להימורים באנגליה. אולם אין לה אסמכתאות מוצקות ביחס למה שנעשה בשאר ה-60 מיליון שקל, ואין היא יכולה להסתמך על אמירה כללית של המפר לכך שהכספים נועדו לשימוש אישי". השופטים הדגישו כי "מדובר באדם אשר אישר כי חוק איסור הלבנת הון מוכר לו ואף ציין כי עבר הדרכות והשתלמויות שונות בנושא".

הוועדה מציינת כי בבואה לקבוע את גובה הקנס שישלם אליהו היא הביאה בחשבון את היקפן הכספי הגבוה של כול אחת מההפרות, את מודעותו הכללית של אליהו לעניין חובת הדיווח, ואת העובדה כי קיבלה את הגרסה על מקור הכספים. מאידך היא התקשתה לקבל את הגרסה לגבי יעוד כל הכספים.

לאליהו ניתנה זכות הערעור לבית משפט השלום על החלטת ועדת הכופר תוך 30 יום מקבלת ההחלטה בוועדה. ככל הידוע, הוא לא עירער.

"הכספים הוצאו מהחשבון הפרטי ולא על חשבון המבוטחים"

דוברו של שלמה אליהו מסר בתגובה: "שלמה אליהו נהג בעשרות השנים האחרונות באחריות ובהגינות בניהול כספי המבוטחים של חברת הביטוח אליהו כל בר דעת במדינת ישראל מוכיר אותו על כך.

"חברת הביטוח אליהו נחשבת בניהולה בשמרנותה בסולידיות וברווחיות שלה למובילה בענף הביטוח במדינת ישראל. שלמה אליהו נהג באחריות ותבונה גם בבנק לאומי וגם בבנק אגוד שבעלי המניות הם נר לרגליו. שלמה אליהו פעל תמיד על פי החוק.

נכון כי מר אליהו נהג לבלות במועדונים בהם צמרת יהדות עירק נועדת להיפגש מעת לעת בבירות אירופה במועדונים אלה נוהגים לאכול לבלות ואף להמר בבתי הקזינו החוקים ויוקרתיים. יש להדגיש שתמיד עשה זאת מר אליהו מחשבונו הפרטי ללא קשר לעבודתו. מר אליהו נתן את כל ההסברים המתבקשים והמפורטים על פי החוק לרשויות מדינת ישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully