לאחר עימותים פנימיים חריפים ועל רקע המשבר בכלכלה העולמית וההאטה בנתוני המשק בשנה האחרונה, הציג הערב משרד האוצר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תקציב המדינה ל-2013. לדברי ראש אגף התקציבים במשרד אוצר, גל הרשקוביץ, תקציב 2013 יהיה תקציב של גזירות, ולממשלה לא יהיה מנוס מקיצוץ חד בתקציב בצד ההוצאות, לצד הגדלת נטל המס באופן שלא נראה כמותו בשנים האחרונות.
הבוקר הודיע שר האוצר, יובל שטייניץ, לנתניהו כי החליט שתקציב 2013 יהיה חד?שנתי. שטייניץ נימק את ההחלטה בעובדה כי 2013 תהיה שנת בחירות. לדבריו, אין זה נכון מבחינת כללי המשחק הדמוקרטיים שתקציב 2014 ייקבע על ידי הממשלה הנוכחית לממשלה הבאה. לדברי שר האוצר, המלצתו לראש הממשלה ולממשלה היא לחוקק חוק שיקבע כי התקציבים בישראל יהיו דו?שנתיים, כולל תקציב 2015-2014, וכי החריג היחיד יהיה התקציב בשנת בחירות, שיהיה חד?שנתי.
אף ששר האוצר הוא תומך בלתי?מסויג בשיטת התקציב הדו?שנתי, בחודשים האחרונים תמכה כל צמרת האוצר בתקציב חד?שנתי ל-2013 - גם בשל מועד הבחירות, אך בעיקר בשל היותו תקציב גזירות מורכב בתקופה של אי?ודאות כלכלית בעולם ובישראל. בפועל, כל אגפי האוצר עבדו בשבועות האחרונים על התקציב החדש מתוך הנחה שיהיה חד?שנתי.
בכירים באוצר אמרו בימים האחרונים כי הממשלה הגדולה תוכל לאשר בקלות יחסית את הגזירות בתקציב. לדבריהם, עדיף כי הקיצוץ בצד ההוצאות יהיה בסעיפים מסוימים, ולא ייעשה באמצעות קיצוץ שווה (פלאט) בסעיפי כל המשרדים.
נתניהו, שקיבל דיווח ראשון על התקציב עוד בשבוע שעבר ממנכ"ל משרדו, הראל לוקר, יעיר הערות על התקציב ויבקש מאנשי האוצר תיקונים ושינויים. נראה כי פגישה שנייה בין שני הצדדים תיערך כבר בשבוע הבא. תקציב המדינה וחוק ההסדרים יובאו לדיון ולאישור הממשלה בארבע ישיבות שיתחילו בסוף יוני ויסתיימו באמצע אוגוסט. התקציב עם חוק ההסדרים יובא לאישור הכנסת לאחר חגי תשרי. ההערכה היא כי התקציב יאושר בכנסת ברוב גדול בסוף דצמבר.
גירעון של 16 מיליארד שקל
צד ההוצאות בתקציב המדינה ל-2013 יהיה גדול ב-2.9% מבתקציב 2012, לפי נוסחה שגובשה באוצר ב-2010. עם זאת, גידול של 2.9% לא יכסה את הגידול בהוצאות המתחייב מהטייס האוטומטי - גידול כתוצאה מהגידול באוכלוסייה והגידול בהתחייבויות המדינה לשנה הבאה בעקבות החלטות הממשלה והכנסת, כמו אימוץ דו"ח טרכטנברג והעלאות שכר.
באוצר מעריכים כי הגידול בהוצאות, שאיש לא צפה את גודלו מלכתחילה, יחייב את הממשלה לקצץ 12-10 מיליארד שקל בצד ההוצאות. בנוסף, בכירי משרד הביטחון מאמינים כי תקציב הביטחון יגדל ב-3 מיליארד שקל ב-2013. לעומתם, לטענת שטייניץ, תקציב הביטחון יקטן ב-2 מיליארד שקל ב-2013. מערכת הביטחון תדרוש תוספת של 7-5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בשנה הבאה. את ההכרעה יקבל כמו בכל שנה ראש הממשלה, אלא שהשנה הוא קרוב הרבה יותר לדרישות מערכת הביטחון.
גם בצד ההכנסות המצב בכי רע. תקציב המדינה ל-2012 נבנה על בסיס ההנחה האופטימית כי הכנסות המדינה ממסים יגיעו השנה ל-232.3 מיליארד שקל. באחרונה נאלץ האוצר להודות בטעותו, והתחזית התכווצה ל-221 מיליארד. כעת גם יעד זה נראה אופטימי מדי, ובאוצר מדברים על הכנסות בגובה של 216 מיליארד שקל - מה שמגדיל את הגירעון ב-2012. גובה ההוצאות בתקציב 2013 יהיה נגזרת של הערכות האוצר לגובה ההכנסות בשנה הבאה, ואלו ייגזרו מהערכות האוצר ביוני להכנסות המדינה ב-2013. כרגע נראה כי גם בצד ההכנסות חסרים לאוצר 12-10 מיליארד שקל.
מנין יבואו 12-10 מיליארד שקל החסרים בצד ההוצאות, 12-10 מיליארד שקל החסרים בצד ההכנסות ו-7-5 מיליארד שקל החסרים לביטחון - ובסך הכל כ-30 מיליארד שקל? המתווה של אגף התקציבים ברור למדי: במקום שהגירעון יירד לפי תכנון שנקבע בשנים הטובות של כלכלת ישראל, ל-1.5% התוצר, הגירעון בתקציב 2013 יהיה 3% התוצר לפחות, כלומר תוספת של כ-14 מיליארד שקל בתקציב. כך נותר גירעון של 16 מיליארד שקל.
באוצר מציעים להקפיא חלק מהתוספות ליישום המלצות ועדת טרכטנברג ב-2013 (סך התוספות 3.3 מיליארד שקל), וכן מדברים על פשרה עם מערכת הביטחון על תוספת תקציב צנועה יותר, הקפאת חלק מהתוספות לאקדמיה, הקפאת ופריסת חלק מהתוכניות בתחום תשתיות הכבישים והרכבות, וקיצוץ שווה בתקציבי כל משרדי הממשלה בהיקף של 9-8 מיליארד שקל.
בצד ההכנסות קיים סיכוי גדול מאוד כי המע"מ, ששיעורו כיום 16%, יועלה כבר בתחילת יולי הקרוב ל-17%, מה שיגדיל את הכנסות המדינה ב-2 מיליארד שקל השנה וב-4 מיליארד שקל נוספים בשנה הבאה. נוסף על כך, צפויה ב-2013 העלאה במס החברות, למגינת לבם של נתניהו ושטייניץ, מ-25% ל-26% - מה שיגדיל את הכנסות המדינה בעוד 700 מיליון שקל. צפויה גם העלאה במס על סיגריות ועל אלכוהול. יש המעריכים כי יוטל גם מס יסף על יחידים בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, אך הסיכויים שזה יקרה נמוכים מאוד.