לאחרונה נחשף התהליך שעומד בפני ניצולי שואה המבקשים לממש זכויותיהם. הטיפול בנושא הועבר לחברה חיצונית שזכתה במכרז. עובדי החברה, שראו עוולות, הוציאו את הסיפור לתקשורת ומכאן המידע. הציבור נחשף לתהליך של רמייה, שקשה להאמין שמשרד ממשלתי, האמון על שירות הציבור, עומד מאחוריו. התהליך הנבזי כולל אי חשיפה מלאה של הזכויות המגיעות לניצולי השואה, בירוקרטיה בלתי נסבלת הכוללת מילוי של עשרות טפסים, טרטור, המשולב ברמת שירות ירודה, המתבטא באילוץ הניצולים לשלוח את הטפסים עשרות פעמים בטענה שהם לא נתקבלו וטלפונים שלא נענים.
הרציונל אומר, שאנשי משרד האוצר, האמונים על שמירת הקופה הציבורית, צריכים להיות מקצוענים, נחושים ואמינים. בנוסף, נדרשת מהם רמה ניהולית גבוהה, ידע, תחכום והכרה של השטח ותנאיו, שכן הם מתמודדים עם ארגונים ואנשים, במישור הציבורי והפרטי, שמבקשים למקסם את זכויותיהם מול האוצר. העמידה ביעדי הגביה, ניהול התקציב ושמירה על מסגרותיו, וניהול מו"מ דורשים אנשים מהמעלה הראשונה. חלק מאנשי האוצר מתאפיינים בתכונות אלה. הנחישות של אנשי האוצר התבטאה לדוגמא במו"מ עם העובדים הסוציאליים ועם הרופאים. מאידך, מו"מ שהם מנהלים עם יו"ר ההסתדרות, מסתיים לרוב בתבוסתם. צריך להבין את האילוצים. לא צריך להסכים להתנהגות. לניצולי השואה אין ועד חזק. יו"ר ההסתדרות לא מייצג אותם, והם מהווים ציבור קטן, מבוגר, עני וחסר כוח, המהווה טרף לאנשי האוצר, שמטפלים בו בגסות, בזלזול, ברמייה ובהסתרה.
מוסר כפול ואפל
מעניין: מה היה קורה לארגון פרטי שהיה מסתיר מידע מלקוחותיו, מסרב לחשוף בפניהם עובדות הקשורות, ואף מונע מהם תקשורת סבירה. התשובה ברורה. בהקשר אחר, מה היה קורה לארגון פרטי או ציבורי, לעוסק מורשה, או לאדם פרטי, שהיה מסתיר מידע משלטונות המס, לא עונה לפניותיהם ומסרב לשתף איתם פעולה? גם כאן התשובה ברורה. שלטונות המס היו מפעילים מידית את סמכויותיהם, בתחומי הגביה, האכיפה ואחרים, ואותו נישום היה מוענש ולעיתים בחומרה יתרה על התנהגותו. רציונל זה של פעילות הוא הליך מקובל, שכן יש לשלם את כל המיסים ובמועדם. מדוע לא מופעלת כאן גזרה שווה כלפי ניצולי השואה? האוצר, מטרטר אותם, לא עונה להם, מתכחש לזכויותיהם, וממתין שהם ילכו בדרך כל בשר. הבעיה, אין מי שיאכוף את הסדר כלפי אנשי האוצר. להם מותר מה שלאחרים אסור? מדוע?
לכל מטבע יש שני צדדים, ואין ואקום בעולמנו. לשון אחר: הציבור רואה, שומע, לומד ומבין. ברומא, התנהג כרומאי. המשמעות: כדאי להתנהג כמו פקידי האוצר. לא למהר ולכבד הסכמים, לא למהר ולענות, לא לתת שירות היכן שאפשר להתחמק, לא לשלם בזמן ואם אפשר, לא לשלם בכלל. ואכן, מבקר המדינה חשף לאחרונה שהאוצר מתקשה בגביה של עשרות מיליארדים, שנישומים מתחמקים מתשלומם. לו האוצר היה מפעיל את מלוא סמכויותיו מול אותם נישומים ומול המיליארדים המסתתרים בכלכלה השחורה, היה מושג איזון תקציבי. אבל האוצר חכם על חלשים והוא מתעמר בגסות, באטימות, וברמייה בניצולי השואה שעברו תופת. לא נותר אלא להתבייש שאלו הנורמות המככבות במשרד האוצר ולרחם על הניצולים האומללים.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, עמית במכון לאחריות חברתית.