התחרותיות בבנקים: יופחתו העמלות של עסקים קטנים

הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן סיימה את עבודתה והמלצותיה יוגשו לשר האוצר בעוד שבועיים. עוד בהמלצות: בנק אינטרנטי

סיון איזסקו

תקודם הקמת בנק אינטרנטי, יופחתו עמלות שמשלמים עסקים קטנים, תבוטל עמלת דמי משמרת על אחזקת מק"מ - אלה שלוש מההמלצות המרכזיות של ועדת התחרותיות במערכת הבנקאות, שסיימה בשבוע שעבר את עבודתה לאחר חצי שנה. הוועדה מונתה על ידי שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר - בעקבות דו"ח טרכטנברג שמצא כי מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית מאוד וסובלת מרמת תחרות נמוכה. בהתאם למנדט הוועדה, היא התמקדה בהמלצות לשיפור התחרות במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים.

מסקנות הוועדה, שבראשה עמד המפקח על הבנקים, דודו זקן, צפויות להיות מוגשות לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל בעוד כשבועיים לאחר השלמת ניסוחים אחרונים. מעניין לציין כי לאורך דיוני הוועדה התגלעו לא מעט חילוקי דעות בין נציגי רשות ההגבלים העסקיים החברים בוועדה לבין נציגי הפיקוח על הבנקים.

ל-TheMarker נודע כי המלצות הוועדה מתמקדות בכמה נושאים ובהם הקלה על לקוחות בהעברת הלוואות מבנק לבנק, קידום חוק נתוני אשראי שיאפשר שכלול מאגרי מידע אודות סיכון האשראי של לקוחות פרטיים במטרה לאפשר ללקוחות טובים לקבל הצעות אשראי גם מבנקים מתחרים, השוואת דמי ניהול החשבון של עסקים קטנים לאלה הנגבים ממשקי בית, קידום הקמת בנק אינטרנטי, הנחיה שתחייב את הבנקים לפרסם את המחירים הנגבים מהלקוחות בפועל ולא רק תעריפון רשמי, והמלצה לביטול עמלת דמי משמרת הנגבית בגין השקעה במק"מ.

עוד בוואלה! NEWS

גפן פרימו: "הג'ודו היה אהבה ממבט ראשון"

לכתבה המלאה
(צילום: TheMarker)

כמו כן יחויבו הבנקים לספק ללקוח בפורמט אחיד את כל המידע שנאסף על הלקוח בשנות פעילותו בבנק על מנת שיוכל להציג מידע מלא לבנק מתחרה אליו הוא מעוניין לעבור. במסגרת דיוני הוועדה נבחנה גם האפשרות כי גופים מוסדיים יספקו אשראי לציבור.

אלה עיקרי המלצות הוועדה:

1. הוועדה תמליץ לחייב את הבנקים להתייחס לעסקים קטנים בעלי מחזור מכירות של 5 מיליון שקל בשנה כאל משקי בית לצורך קביעת דמי הניהול החודשיים. המשמעות היא הוזלה של עד 87% בדמי הניהול החודשיים של עסק קטן.

כיום מבין חמשת הבנקים הגדולים לאומי הוא הבנק היקר ביותר בתעריף דמי ניהול החשבון לעסקים קטנים כשהוא גובה 85 שקל בחודש בעוד שהתעריף עבור משקי בית הוא 11 שקל. הפער הקטן ביותר בין התעריף למגזר העסקים הקטנים לבין התעריף משקי הבית נמצא בבנק הפועלים הגובה דמי ניהול חשבון של 56 שקל לחודש מעסק קטן ו-13 שקל לחשבון במגזר משקי הבית.

(צילום: TheMarker)

2. המלצה נוספת: הבנקים יחויבו לספק ללקוח בפורמט אחיד את כל המידע שנאסף עליו בשנות פעילותו בבנק. זאת, על מנת שהלקוח יוכל להציג מידע מלא לבנק מתחרה אליו הוא מעוניין לעבור. הלקוח הוא שיבחר בפני מי ייחשפו הנתונים.

בנוסף, עסקים קטנים יוכלו להעביר בקלות יחסית הלוואות מבנק לבנק. מדובר בחסם משמעותי שמונע מעסקים קטנים ליהנות מתנאי שוק משתנים ומהטבות משום שהם כבולים בהסכמי הלוואות עם הבנק המממן. הקלת אפשרות המעבר עשויה להוזיל את עלויות המימון של העסקים הקטנים.

3. ההמלצה על ביטול דמי המשמרת על שמירת מק"מ צפויה להשפיע על הכסף הגדול (560 מיליארד שקל) שציבור משקי הבית והעסקים הקטנים מפקידים במערכת הבנקאות ובגינו משלמים הבנקים ריבית נמוכה מאוד, ביחס למק"מ (מלווה קצר מועד) המונפק על ידי בנק ישראל ומהווה למעשה מכשיר השקעה דומה במאפייניו.

(צילום: TheMarker)

ואולם בגין השקעה במק"מ גובים הבנקים עמלת דמי משמרת (או בשמה החדש "דמי ניהול חשבון ניירות ערך") בשיעור שנתי של 0.6%-0.8% וכן גובים עמלת קנייה ומכירה בשיעור של כ-0.1%. עמלות אלו שוחקות את הכדאיות עבור משקי הבית בהשקעה במק"מ ולכן מאפשר לבנקים להציע ללקוחות פיקדונות בריביות נמוכות.

כיום היקף פיקדונות ציבור משקי הבית והעסקים הקטנים בבנקים מסתכם בכ-560 מיליארד שקל. בבנקים טוענים כי עמלות דמי המשמרת הנגבות בפעול נמוכות בהרבה מהעמלה התעריפית (0.6%-0.8% בשנה) ואולם אין נתונים פורמאליים ביחס לעמלה הממוצעת הנגבית בפועל.

בעקבות ביטול עמלות דמי המשמרת בגין אחזקת מק"מ ייאלצו הבנקים להעלות את שיעור הריבית על הפיקדונות על מנת למנוע מהציבור להעביר פיקדונות למק"מ (שבו קיים יתרון הנזילות לעומת פיקדון בנקאי שמופקד לתקופה קצובה). נציין כי כל העלאה של 0.1% בגובה הריבית על פיקדונות ציבור משקי הבית והעסקים הקטנים תגרע מרווחי המימון של הבנקים כ-560 מיליון שקל בשנה.

4. המלצה אחרת עוסקת בקידום חוק נתוני אשראי על מנת שיספק מידע רב ואיכותי יותר מכפי שהוא מספק כיום. הרעיון לדרג את הלווים בהתאם לרמת הסיכון שלהם נדון במערכת הבנקאות זה למעלה מעשר שנים, והוא נחשב לגורם מפתח שיאפשר להעריך את רמת הסיכון האמיתית של הלווים ולספק להם אשראי בהתאם.

מהלך כזה עשוי לשפר מאוד את מצבם של לווים טובים שיזכו לדירוג אשראי גבוה. בנוסף הקמת מאגר נתוני אשראי יסייע לגופים נוספים להיכנס לפעילות אשראי צרכני. כיום גופים רבים אינם מסוגלים לספק אשראי לציבור בריבית אטרקטיבית לאור העדר מידע איכותי דיו אודות מבקש ההלוואה.

5. המלצה מרכזית נוספת של הוועדה היא להקל את הרגולציה על מנת לאפשר הקמת פעילות של בנק אינטרנטי. הרעיון להקים בנק אינטרנטי נבחן בבנק ישראל בשנים האחרונות והוא מעורר חשש שמא ישמש להלבנות הון. בבנק ישראל סבורים שניתן למצוא לכך פתרונות. בעיה אחרת היא העובדה שיזמים שביקשו להקים בנקים מסוג זה לא הציגו מספיק הון.

קידום הקמת בנק אינטרנטי יאפשר לא רק לשחקנים חדשים להיכנס לענף הבנקאות אלא בעיקר יסייע לבנקים קטנים ללא פריסה רחבה של סניפים להציע שירותים בנקאיים לציבור הרחב מבלי להגדיל את ההוצאות התפעוליות באופן משמעותי. כך בנקים קטנים הפועלים בישראל ובנקים זרים שפועלים בישראל ומתמקדים כיום בעיקר במגזר העסקי יוכלו בקלות רבה יחסית להציע שירותים בנקאיים לציבור הרחב, ללא השקעה כבדה במערך סניפים.

6. בנק ישראל יבחן כחלק מהרעיונות של הוועדה הקמת אתר עדכני להשוואת מחירים בין בנקים. הוועדה ממליצה כי בנקים יחויבו לפרסם את התעריפים האמיתיים והאקפטיביים שלהם בסניפים. ההמלצה הזאת נובעת מהצורך לספק ללקוחות מידע אמין ומדויק לגבי העלויות, ולא לצייר תמונת מצב שבה הבנק מבטיח הנחות גדולות על תעריפים רשמיים שממילא אינם מייצגים את המחיר האמיתי.

(צילום: TheMarker)

תעריפוני הבנקים אינם מייצגים כיום את המחירים המוצעים בפועל בסניפים ולכן ללקוחות הבנקים אין כל טעם לעיין בהם או להשוות בין תעריפונים בנקים שונים. הניתוק בין התעריף למחיר בפועל מתרחש בכל הבנקים. לעיתים המחיר בתעריף הבנק גבוה פי שלושה ואף יותר מהתעריף המוצע בפועל בסניף. כך יוצא שלקוח שמעוניין לבצע השוואה לגבי עלות השירותים הבנקאיים צריך לכתת את רגליו לסניף של כל אחד מהבנקים כדי לבצע השוואה בין התנאים שיוכל לקבל בפועל בכל בנק.

ואולם גם בהצעת הוועדה כנראה שאין די. ספר תעריפון העמלות של הבנקים כולל עשרות רבות של עמודים כשבכל עמוד פירוט אינסופי של עמלות שונות, המחושבות בכל בנק באופן שונה.

כך למשל, עמלת קניית ניירות ערך בבנק דיסקונט מורכבת מעמלה בשיעור של 0.69% ועמלה מינימלית לפעולה של 44 שקל. לשם השוואה, בנק לאומי גובה עמלת קנייה יקרה יותר - 0.75%, אך עמלת מינימום זולה יותר 27 שקל בלבד. לכך יש להוסיף את העובדה שישנה גם עמלת דמי ניהול חשבון ניירות ערך הנגבית על בסיס רבעוני כשבבנק לאומי שיעורה הוא 0.15% ובבנק דיסקונט שיעורה 0.2%.

במטרה לקבל את התמונה הכוללת יש להביא בחשבון גם את עמלת המינימום הרבעונית בגין אחזקת ניירות ערך ועמלת המינימום הרבעונים בגין אחזקת חשבון ניירות ערך. כלומר כדי שהלקוח יוכל להגיע למסקנה היכן משתלם לו ביותר להחזיק תיק ניירות ערך, הוא נאלץ להשוות בין עמלת ניירות ערך המורכבת מחמישה מרכיבים שונים הכוללים עמלות מינימום לפעולה, עמלות מינימום רבעונית לחשבון, ועמלות מינימום רבעוניות לנייר ערך בודד ושיעור עמלה פר פעולה.

אם מוסיפים לכך את העובדה שלקוחות מתקשים לחזות מראש את היקף הפעולות הרבעוניות שיבצעו בניירות ערך וההיקף הכספי של כל פעולה הרי שהשוואה בין הבנקים תישאר מסובכת מאד עד כמעט בלתי אפשרית גם אחרי יישום המלצה זו של הוועדה.

בוועדה היו חברים עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים ומנהלת אגף בנק לקוח בפיקוח על הבנקים; ד"ר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי ברשות להגבלים עסקיים; אייל אפשטיין, סגן בכיר לממונה על התקציבים; ערן היימר, סגן בכיר לחשבת הכללית; עו"ד רוני נויבואר, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומוריס דורפמן, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה; בראש הוועדה עמד המפקח על הבנקים, דודו זקן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully