פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איציק מעלה מחדש ההצעה לביטול הפסיכומטרי

      על פי הצעת החוק של ח"כ דליה איציק תהווה תעודת הבגרות או תעודה שוות ערך הדרישה היחידה אותה יוכל מוסד להשכלה גבוהה להציב בפני מועמדים לקבלה לשורותיו

      יו"ר סיעת קדימה, דליה איציק, פנתה באחרונה לשר החינוך, גדעון סער, בבקשה שיתמוך בהצעת החוק שיזמה לביטול השימוש במבחן הפסיכומטרי בשלב הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. איציק הגישה הצעת חוק לביטול המבחן שנדחתה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ב-2010, וכעת היא מבקש להעלות אותה לדיון מחודש בוועדה.

      לפי ההצעה, יש לתקן את חוק המועצה להשכלה גבוהה ולקבוע כי מוסד להשכלה גבוהה לא ידרוש ממי שיבקש ללמוד בו להשתתף במבחן או כל ציון כתנאי לקבלה ללימודים - למעט תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות ערך.

      בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הבחינה הפסיכומטרית היא תלוית תרבות, ולכן פוגעת בשוויון ההזדמנויות בישראל. כמו כן נכתב שם: "סביב הרצון להצליח במבחן התפתחה תעשייה משגשגת של מכונים פרטיים שגובים ממון רב עבור השתתפות בקורסים. בדרך זו מעמיד המבחן הפסיכומטרי קשיים נוספים בפני מועמדים פוטנציאליים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. ביטול המבחן הפסיכומטרי יתרום להקטנת הפער החברתי-כלכלי בישראל".

      איציק פנתה לסער בעקבות פנייה אליו של הוועד הציבורי לקידום מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, הכולל קבוצה של חוקרים ואנשי ציבור בתחום החינוך, שהציעו את החלפתו של המבחן הפסיכומטרי במבחן אחר, כחלק מתוכנית להגברת הנגישות למוסדות ההשכלה הגבוהה. בעקבות זאת מבקשת איציק משר החינוך שיתמוך בהצעת החוק שלה וישקול מחדש את עמדת הממשלה לגביה.

      המבחן הפסיכומטרי השתרש מאז שנות ה-80 בתהליכי הקבלה לאוניברסיטאות ונועד לתת מענה לגידול בביקוש ללימודים. בהדרגה נהפך המבחן לגורם המשמעותי ביותר בתהליך הקבלה לאוניברסיטאות. זאת, אף שבחוק המועצה להשכלה גבוהה, הוא אינו מוזכר, ונכתב בו כי המוסדות מחויבים לקבל מועמדים על "יסוד תעודת בגרות ישראלית". בעשור האחרון עלו כמה הצעות חוק במטרה לבטל את הפסיכומטרי או להחליפו.

      "מדובר במבחן נוראי ומטופש שכולו שינון מיותר ומסחטת כספים איומה", אמרה איציק ל-TheMarker. "המבחן הפסיכומטרי הוא האמא של כל ההונאות". לדברי איציק, "האוניברסיטאות טוענות שזוהי מסננת נחוצה, אבל גם תעודת הבגרות היא מסננת - אז בשביל מה צריך עוד אחת. בנוסף, מדובר במבחן תלוי תרבות, כך שחלק גדול מהאנשים
      בחברה הישראלית לא עוברים אותו".

      איציק התייחסה גם למכוני ההכנה לבחינה, וטענה: "זוהי פשוט שערוריה. מדובר בהכנסת היד באופן גס לכיסם של ההורים, והתוצאה היא שהמבחן מפלה בין מי שיש לו לבין מי שאין לו".

      ב-2002 נעשה ניסיון ליצור חלופה למבחן באמצעות שיטת המצרף, שאיפשרה לסטודנטים להתקבל ללימודים על סמך שקלול ציוני הבגרות שלהם עם הציונים במקצועות אנגלית, מתמטיקה ועברית או ערבית, אך היא בוטלה בשלב הניסוי.

      מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה, האחראי על הבחינות, נמסר: "המבחן הפסיכומטרי, יחד עם בחינות הבגרות, הוא כלי החיזוי היעיל וההוגן ביותר להצלחה בלימודים האקדמיים. המבחן אינו חסם כניסה, ואינו קובע את מספר מקומות הלימוד, הנקבעים על בסיס תקצוב המדינה. המבחן אינו מוטה תרבותית, אלא בודק מיומנויות חשיבה בסיסיות בשפת אם, בשפה הכמותית ובאנגלית - הנדרשות בכל התחומים האקדמיים.

      "המבחן הפסיכומטרי מסייע לחסרי תעודת בגרות, או לבעלי בגרות נמוכה. ומעניק להם הזדמנות שנייה. כל מוסד לימוד מוסמך לקבוע את השימוש בפסיכומטרי או את משקל מרכיבי המיון בכל אחד מתחומי הלימוד לפי שיקול דעתו".