חוק התספורות אושר לקריאה שנייה ושלישית

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה את חוק התספורות שהוגש על ידי ח"כ זהבה גלאון וח"כ יצחק וקנין לקריאה שנייה ושלישית. גלאון: "זהו צדק חברתי במעשים"

צבי זרחיה
11/06/2012

"חוק התספורות" בדרך למליאת הכנסת: ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה בצהריים את העלאתו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, ימונה מפקח מטעם בית המשפט על כל הסדר חוב בשוק הכולל "תספורת". החוק מבטיח הגנה חיצונית על אינטרס הציבור.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית שאוחדה עם הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון וח"כ יצחק וקנין (ש"ס). גלאון אמרה היום כי "זוהי מהפכה של ממש בשוק ההון וסוף לבזאר הטורקי של התספורות. הכנסת אמרה היום די להפקרת חסכונות הפנסיה בידי הטייקונים".

גלאון הסבירה כי "זהו צדק חברתי במעשים. הצעת החוק שאושרה היום, שהיא מיזוג של ההצעה הפרטית של ח?כ יצחק וקנין ושלי יחד עם ההצעה של משרד המשפטים, תחייב מינוי מפקח שיוודא שהגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הפנסיה של הציבור לא יסכימו להסדרי חוב תספורתיים, המשרתים את מטרותיהם של בעלי הון ממונפים על חשבון אינטרס החוסכים".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שניסח את הצעת החוק, אמר כי "ניסינו למצוא איזון בין כל ההצעות ולנסות ולהביא מה שהוא מצד אחד לא ימציא את הגלגל מחדש אבל נכניס מישהו שינהל את החברה ומצד שני לא רצינו לתת לכוחות הנוכחיים להמשיך ולנהל".

פרופ' לוציאן בבצ'וק, שהוזמן לתת חוות דעת מקצועית, הסביר לוועדה כי כי "הכיוון שבו הצעת החוק הולכת הוא כיוון טוב וחשוב למשק הישראלי כעת כי הסדרי החוב שקיימים במשק בשכיחות מאוד גדולה מעלים חשש ויש בהם אלמנטים יחודיים בהשוואה לארצות אחרות. יש הרבה פעמים טענות שתספורות במובן של אי תשלום חוב במלואו הוא דבר בלתי נמנע ואי אפשר לשלם את החוב . בישראל כמעט בכל המקרים גם כאשר לא פורעים את החובות בעלי השליטה שומרים על השליטה - זה לא קורה במערכות אחרות. כמו כן, הנחת העבודה של כל אלה שעוסקים בנושא היא שהולך להיות 'דיל' בין בעל השליטה לבעלי מחזיקי האג"ח ואין בירור מלא של האפשרות שבעל שליטה אחר יכנס לתמונה והוא זה שיזרים כסף ואולי יתן פתרון יותר אגרסיבי".

בבצ'וק הביע "חשש משמעותי שכרגע הטיפול בהסדרי החוב מוטה לטובת בעלי השליטה שבשל שהכלים המשפטיים כאלה או שהמשקיעים המוסדיים לא משתמשים באופן מלא בכלים או שניהם ביחד. השורה התחתונה היא שכיום יש הטיה לטובת בעלי השליטה ולכן נדרש איזון ויש לתת יותר הגנה לבעלי אג"ח. מה שמופיע בהצעת החוק הוא כיוון נכון".

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, התריע כי מינוי של מומחה רק יסרבל את המהלך במקום לייעל. המומחה לא רק שנותן חוות דעת על ההסדר עצמו אלא מטילים עליו חובה לבדוק את עברה של החברה והדבר יארך שנה עד שנתיים. פלטו הציע כי בית המשפט ימנה נאמן לביצוע ההסדר שעליו יוטל התפקיד במקום מינוי מומחה.

המפרק ד"ר שלמה נס אמר כי יש כשל שוק מוחלט בכל מה שקשור להסדרי אג"ח בחברות ציבוריות כיוון שהמערכת המשפטית לא בנויה לטפל בכך. "חברה יכולה להיות במצב שהולכת לפירוק והמסחר במניותיה נמשך. צריך למצוא פתרון לאינטרס הרחב. הליכים תחת בית משפט הם יעילים יותר. צריך גורם אובייקטיבי מקצועי שמוודא שלא נעשות פעולות אסורות כי כשנכנס גורם זה זירז את גיבוש ההסדרים".

החוק החדש יחייב מינוי מומחה בכל הסדר חוב או פשרה המשנה באופן מהותי את תנאי הפירעון של אגרות חוב או דחיית מועד הפירעון. המומחה ימונה על ידי ומטעם בית המשפט. המומחה יהיה בעל השכלה חשבונאית ופיננסית. בית המשפט לא ימנה מומחה אם יהיה חשש לניגוד ענייניים במילוי תפקידו.

המומחה ימונה כבר בשלב המו"מ בין חברת האג"ח לבין בעלי האג"ח. הנאמן רשאי שלא להגיש את הבקשה לבית המשפט בשלב המו"מ אם קיימת חשיבות לניהול המו"מ ללא פרסומו ובתנאי שאין חובת דיווח על המו"מ על פי חוק ניירות ערך.

המומחה יסייע בניהול המו"מ ויגיש חוות דעת מטעמו לבית המשפט. יבחן חלופות אחרות להסדר המוצע ולתקבולים חילופיים כתוצאה מפרוק החברה או מכירתה לצד שלישי. המומחה יבחן האם ההסדר כולל פטור מאחריות אישית של נושאי משרה בחברה והאם קיימת עילת תביעה ומה ערכה. שכרו של המומחה ישולם מכספי החברה ובפיקוח בית המשפט. החברה והנאמן יחויבו למסור כל מידע ליידי הנאמן. בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפת נושים לצורך אישור ההסדר, בטרם הוא קיבל את חוו"ד של המומחה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully