משרדי האוצר והבריאות מתכננים צעדים להגבלת הרפואה הפרטית בישראל. ל-TheMarker נודע כי האוצר מתכנן להעביר, במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כמה סעיפים דרמטיים להגבלת התעצמות הרפואה הפרטית וההוצאה הפרטית על בריאות בישראל; ואילו משרד הבריאות מתכנן צעדים משלו, כמו ריסון הביטוחים הפרטיים והמשלימים.
פרק הבריאות בחוק ההסדרים עדיין נמצא בדיונים באוצר ועדיין לא גובש סופית, אך הכיוון המסתמן של ריסון הפעילות הפרטית במערכת הבריאות ברור. בין הסעיפים המתוכננים במשרד האוצר, נכללת הטלת מגבלות על הפניות של קופות חולים את המבוטחים שלהן לבתי חולים ונותני שירותים פרטיים בפרוצדורות שכלולות בסל הבריאות (טופס 17).
כיום רוכשות קופות החולים מבתי חולים ומגופים פרטיים - כמו אסותא והרצליה מדיקל סנטר - שירותים במאות מיליוני שקלים בשנה, כולל שירותים הנכללים בסל הבריאות כמו בדיקות MRI ,CT ומכוני דיאליזה. מדובר בשירותים הניתנים במימון הקופות, בניגוד לפעילות הפרטית המתקיימת במוסדות אלה, הממומנת באופן פרטי מכספי הביטוחים המשלימים והפרטיים ומתשלומים פרטיים.
באוצר מוטרדים מהכסף הרב שזולג מבתי החולים ומהמוסדות הציבוריים אל מערכת הבריאות הפרטית, ולכן מתכננים להגביל פעילות זו. על פי עיקרון זה, כפי שלא ניתן כיום לבחור מנתח במערכת הציבורית בתשלום, כך גם תוגבל הפעילות במימון ציבורי במערכת הפרטית.
האוצר שוקל פיקוח על מחירים
אם סעיף ברוח זו אכן יעבור, הנפגעת העיקרית תהיה רשת אסותא, שבבעלות מכבי שירותי בריאות, ש-40% מהכנסותיה, שהן כיום יותר ממיליארד שקל בשנה ב-2011, הגיעו מפעילות במימון ציבורי. בנוסף, תיפגע מהמהלך מכבי שירותי בריאות, הבעלים של אסותא. כיום מממנת מכבי 50% מפעילות אסותא - הן באמצעות הביטוח המשלים של הקופה והן במסגרת סל הבריאות הציבורי.
סעיף נוסף שמתכנן האוצר, ככל הנראה, הוא הטלת פיקוח על המחירים שנגבים במערכת הפרטית - מחירי הפרוצדורות ושכר המנתחים. כיום מחירים אלה נקבעים לפי עקרונות של שוק חופשי, כלומר היצע וביקוש. ככל שהמחירים גבוהים יותר, הוצאות הביטוחים המשלימים גבוהות יותר וגם שכר הרופאים גבוה יותר - דבר שמשפיע בעקיפין גם על גובה הפרמיות שנגבות מהציבור בביטוחים אלה, ועל שכר הרופאים במערכת הציבורית.
אפשרות נוספת שנבחנת במשרד האוצר, היא להגביל את מגוון השירותים הפרטיים שניתן להציע במסגרת הביטוחים המשלימים - כמו חוות דעת שנייה (התייעצות עם רופא מומחה) - והעברתם לסל הבסיסי, כך שקופות החולים יהיו מחויבות לאפשר למבוטחים התייעצות נוספת עם רופא מומחה. קופות החולים צפויות להתנגד לסעיף זה, אם לא יתוקצבו עליו בנפרד.
לדברי בכיר במשרד הבריאות, "חלק מהמהלכים חיוביים, אך הם חייבים להיעשות רק במקביל להשקעה כספית בהרחבת הרפואה הציבורית ובהחלת אותן מגבלות גם על שוק הביטוחים המסחריים, אחרת זה חסר ערך. אם אתה מגביל במקום אחד אבל לא נותן חלופה במקום אחר, ומנגד אין שינוי בביקוש - הכסף יתנקז בסוף למקומות לא רצויים, כמו גידול בביטוחים הפרטיים היקרים והלא יעילים, עד כדי חזרה לימים של רפואה שחורה (תשלום בלתי חוקי לרופאים במערכת הציבורית, רל"ג)".
משרד הבריאות מתמקד בכפל הביטוחים
במשרד הבריאות מתכננים צעדים משלהם ומתמקדים בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים, וליתר דיוק: תופעת כפל הביטוח, שבה מבוטחים רבים מחזיקים בביטוח משלים ובביטוח בריאות פרטי, שיש חפיפה רבה ביניהם. המשרד מתכנן מהלך שבו יצומצם כפל הביטוח, והתופעה של הפניית מבוטחים לביטוחים המשלימים ומתן פיצויים באופן חלקי על ידי חברות הביטוח, וייקבעו גבולות ברורים ביניהם.
בנוסף, מתכוונים במשרד הבריאות לדרוש מהפיקוח על הביטוח באוצר לאפשר למבוטחים לעבור בין קופות, מבלי לוותר על הזכויות שצברו בביטוח הסיעודי - מצב שקיים כיום ומהווה חסם מרכזי בפני מבוטחים שרוצים לעבור מקופת חולים אחת לאחרת. שתי האפשרויות הנשקלות בהקשר זה, הן לאפשר למבוטח לעבור קופה ולהישאר בביטוח הסיעודי הקיים בקופה המקורית, או לחייב את הקופות וחברות הביטוח להבטיח רציפות בזכויות למבוטח החדש.
התעצמות הרפואה הפרטית בישראל מעסיקה באחרונה מאוד את משרדי הבריאות והאוצר, וכן את מבקר המדינה, ששוקד בחודשים האחרונים על דו"ח בנושא. הדו"ח צפוי להתמקד בעובדה שהכסף הגדול שמתרכז בביטוחים המשלימים, מזין בעיקר את מערכת הרפואה הפרטית (לפי החוק, אסור לבצע טיפולים פרטיים בבתי חולים ציבוריים) - בעיקר בתחום הניתוחים הפרטיים (בחירת מנתח), שמגלגל יותר מ-850 מיליון שקל בשנה. למגמה זו יש השפעות רבות על מערכת הבריאות, כמו הסטת כוח אדם מהמערכת הציבורית לפרטית, חשש לביצוע פעולות רפואיות מיותרות והעלאת ההוצאה הפרטית והלאומית לבריאות תוך פגיעה בשוויון.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, אמר ביום שישי האחרון דברים מפורשים בנושא במסגרת הרצאה שנשא במפגש שנקרא "קתדרה בשישי" במכללה האקדמית אשקלון: "המצפן הוא להלאים את שירותי הרפואה. אני לא רוצה לתת לשוק החופשי לעבוד. שוק חופשי יוצר מערכת בריאות קלוקלת. כל מה שנמצא יותר מדי בפרטי - יש להחזיר לציבורי".
גמזו הוסיף כי "בכוונתנו להגביל את אספקת השירותים על ידי גופים פרטיים. מערכות פרטיות מעניקות שירותי בריאות שאין להן המבנה ושיקול הדעת הציבורי". הוא הוסיף כי על הכוונת נמצאים גם הביטוחים הפרטיים: "מערכת פרטית בבריאות מגדילה את ההוצאה ללא צורך פר-נפש, ואת המגמה הזו אנחנו צריכים לעצור - לא רק בספקים הפרטיים, אלא גם בביטוחי הבריאות הפרטיים".
לדבריו, "רוב העוצמה (של הביטוחים הפרטיים, רל"ג) ניתנת מסל הבריאות. כמות התרופות שלא כלולות בסל ונדרשות לטיפול היא פחות ממחצית האחוז. זה שולי, אבל הדבר הזה מוכר. אנחנו לא רוצים של-80% מהאזרחים יהיו גם ביטוחים פרטיים. זה שוק שיבלבל את כולנו. סל הבריאות כולל גם ניתוחים בחו"ל וגם תרופות מצילות חיים, והאזרחים לא תמיד מודעים לכך".
ממשרד האוצר נמסר: "המידע שהגיע לידי TheMarker אינו מדויק ומשרד האוצר לא יוזם צעדים אלה, וממילא העבודה על חוק ההסדרים טרם הושלמה".
מאסותא נמסר: "ביצענו בירור, וככל שנמסר לנו אין דברים בגו".