לאחר שיצר תחרות שוקקת בשוק הסלולר, מכוון שר התקשורת, משה כחלון, את חיצי הרפורמה הבאה שלו לשוק הדואופולי של HOT ו-yes. שלשום הודיע כחלון כי בכוונתו להפריט את מערך המשדרים של עיד"ן פלוס (DTT) ולאפשר לזוכה להקים באמצעותו פלטפורמת שידורים שלישית.
מדובר במהלך חיובי, אך גם הפעם נאלצו הצרכנים לחכות שנים רבות כדי שהטכנולוגיה החדשנית הזאת תחצה את הים התיכון ותגיע לישראל. בשעה שבאירופה נהנים צופי הטלוויזיה כבר עשור מאלטרנטיבות לחברות הכבלים והלוויין, נאלצו צופי הטלוויזיה הישראלים להמשיך לשלם מאות שקלים מיותרים לחברות מדי חודש.
במקביל, גם ללא הפרטה זו, שוק הטלוויזיה עומד להשתנות בתקופה הקרובה מהיסוד - דווקא בזכות המהלכים שעשה כחלון בשוק הסלולר. מהלכים אלה יצרו לחץ תחרותי חזק מאוד על חברות הסלולר וחייבו אותן לחפש לעצמן מקורות תמיכה חדשים.
האינטרנט יכול להפוך כבר כיום לפלטפורמת שידורים פתוחה, שבאמצעותה ניתן יהיה להציע תחליפים רבים ל-HOT או ל-yes. פרטנר וסלקום כבר נערכות בהתאם, וצפויות להשיק שירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט בחצי השנה הקרובה. היום צפוי להגיע שר התקשורת לביקור במטה סלקום בנתניה, במטרה לצפות בשירותי הטלוויזיה החדשים שמתכוונת החברה להשיק בקרוב. לפני כשלושה שבועות ביקר כחלון בפרטנר, שם הוצגו בפניו השירותים המתחרים. השירותים ששתי החברות צפויות להשיק מתבססים על מערך ה-DTT הקיים, כלומר חמשת הערוצים החינמיים, וכן על חיבור לאינטרנט שיאפשר צפייה בתכני VOD.
היוזמה החדשה של כחלון טילטלה אתמול את מניות התקשורת בבורסה של ת"א. מדד ת"א תקשורת נחתך ב-4.1%, מניית הוט ירדה ב-5.2%, ומניית בזק, החברה האם של yes, ירדה ב-5.5%.
1. מה בעצם מציע כחלון?
בהקשר לתחום השידורים, מטיל כחלון פצצה לא קטנה ומודיע כי מערך עיד"ן פלוס (DTT) ייצא בעתיד להפרטה. מדובר במערך שמפעילה כיום המדינה, ומשדר שישה ערוצים דיגיטליים בחינם: 33, 10, 2, 1, ערוץ הכנסת והחינוכית. הצעת חוק שאושרה לפני כשלושה חודשים תביא לכך שהמערך יורחב ל-18 ערוצים. כיום מנויים במערך ה-DTT כ-250 אלף משקי בית בישראל. ב-2010 כבר עלתה הצעה, במסגרת חוק ההסדרים, להפריט את המערך. "עם הרחבת מערך ה-DTT, הדבר הנכון יהיה שהתשתית לא תוחזק על ידי רגולטור", הסביר אז כחלון. "אנו מדינה עם כלכלה חופשית", הוסיף. בסופו של דבר ההצעה ירדה מהפרק.
המפעיל הפרטי שייכנס לנעלי המדינה בשירות עיד"ן פלוס יישם את החוק ויציע לציבור 18 ערוצים בחינם. מעבר לכך, הוא יקבל תשתית של כ-20 אנטנות הפרושות בכל המדינה, ובאמצעות השקעה נוספת הוא יוכל לשדרג את המערך הקיים ולהעמיס על גבי התשתיות של עיד"ן פלוס ערוצים נוספים, שיועברו לצופים לפי הזמנה ובתשלום. המטרה של משרד התקשורת היא שהזוכה במכרז ייהפך למתחרה שלישי לכל דבר בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית ויוכל להציע מגוון ערוצים רחב - כמובן, תוך התמודדות בעיקר בזירת המחיר.
2. האם מחירי הטלוויזיה יירדו?
מחיר חבילות הבסיס בטלווזיה הרב-ערוצית הישראלית הוא גבוה יחסית לעולם, אך יש לכך סיבה אובייקטיבית שאינה קשורה בהכרח ל-HOT ול-yes: החברות הישראליות מחויבות לשלב בחבילות הבסיס שלהן מגוון רחב יחסית של ערוצים. כמו כן, החברות מחויבות להפריש חלק מהכנסותיהן לרכש של יצירה מקומית. מעבר לכך, לחברות הכבלים והלוויין אסור לשלב פרסומות בשידורים. לפיכך, המחיר שנדרש הצרכן הישראלי לשלם הוא גבוה יחסית, בעיקר בשל החלטת הרגולטור.
המיקוד של כחלון בשוק הטלווזיה הרב-ערוצית הוא בשורה טובה, שצפויה להוריד את מחירי השירות, ולו רק משום שהמחיר הגבוה נובע בחלקו מהחלטות רגולציה. אבל יש סיבה נוספת: האינטרנט הוא גורם התחרות הגדול ביותר בזירת הטלוויזיה בימים אלה. גם ללא הפרטת מערך עיד"ן פלוס, האינטרנט צפוי להפוך לפלטפורמת שידורים כבר בטווח הקצר ולאיים על ההגמוניה של HOT ו-yes. כניסה של מפעיל שלישי בטלוויזיה הרב-ערוצית תסייע עוד יותר להגברת התחרות בענף ולהורדת המחירים. ההערכות הן כי חבילות הבסיס לשירותים התחרותיים ל-HOT ו-yes יעלו פחות מ-100 שקל בחודש.
3. מי צפוי להתמודד בהפרטה?
פרטנר וסלקום צפויות להיות המועמדות הטבעיות להשתתף בהפרטת מערך עיד"ן פלוס. שתי החברות צפויות להיכנס לתחום השידורים בזמן הקרוב.
ההערכות כיום הן כי השתיים ימכרו שירותים במחיר של 90-100 שקל בחודש - כמחצית מהמחיר הממוצע שמשלם לקוח HOT או yes. רכישת עיד"ן תאפשר להן להעביר עוד ערוצים בתשלום באמצעות תקשורת אלחוטית, כלומר שידורים באוויר, שהיא עדיין דרך זולה יותר להעברת ערוצי טלוויזיה בהשוואה להעברתם על גבי תשתית האינטרנט. עם זאת, עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, מציין כי המשרד עדיין לא החליט אם לאפשר לחברות הסלולר להתמודד במכרז ההפרטה. ייתכן כי המשרד יעדיף כי גורם חיצוני לשוק התקשורת ירכוש את המערך השידורים. גורם זה יוכל לשמש בעצמו פלטפורמת שידורים, אך גם יכול להשכיר כמה מהערוצים לספקים מתחרים כמו סלקום ופרטנר. בר טל מזכיר את מקרה גולן טלקום כדוגמה טובה כיצד כניסת גוף חיצוני לענף עוררה תחרות עזה.
4. מה יהיה המודל הכלכלי של הגוף החדש?
המפעיל הפרטי של מערך עיד"ן פלוס יקבל לידיו נכס אחד מכרזי: תשתית של כמה עשרות אנטנות שפזורות ברחבי המדינה ומעבירות את השידורים. ההשקעה הראשונית של המפעיל הפרטי תהיה להרחיב את המערך ל-18 ערוצים חינמיים, שיועברו על גבי הפלטפורמה. ככל הנראה, בהוצאה זו, שהוערכה בעבר ב-60 מיליון שקל, תישא המדינה. מעבר לכך, יוכל המפעיל הפרטי להרחיב את הפלטפורמה לכ-50-70 ערוצים בהשקעה נוספת. במקביל, תוכל החברה שתזכה להרחיב את שירותיה גם לאינטרנט ולהעביר באמצעותו ערוצים נוספים ושירותי VOD. בסופו של דבר, המפעיל הפרטי יוכל להציע לצרכנים ממיר שיכלול חבילת ערוצים של 18 ערוצים בחינם, עשרות ערוצים תמורת תשלום ועוד אלפי פרטי תוכן ב-VOD.
בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית הטילו אתמול ספק אם יש מודל כלכלי כלשהו שיאפשר השקעה נרחבת בתשתיות לצד גביית מחיר נמוך מהצרכנים. גם במשרד התקשורת הודו כי עדיין לא נעשתה בדיקה יסודית כיצד הגוף הפרטי יוכל להחזיר את ההשקעה ולהרוויח. ואולם העניין שהביעה אתמול פרטנר במיזם, וככל הנראה גם סלקום, מאפשר להעריך שיש היתכנות כלכלית למפעיל עיד"ן פלוס - במודל דומה שנעשה בשוודיה ובהולנד (ראו מסגרת).
5. איך הרפורמה תשפיע על HOT ו-yes?
בחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית שידרו אתמול רגיעה לאחר ההודעה שיצאה מלשכת כחלון. שם כבר נערכים מזה זמן רב לתחרות בין פרטנר לסלקום, ולא מתרגשים מגוף נוסף שייכנס לענף, שעשוי להיות צפוף במיוחד. יש גם שסבורים כי למהלך של כחלון לא תהיה שום השפעה על הצרכן, מה גם שייקח ככל הנראה לפחות שנתיים עד לסיום הליכי המכרז והקמת התשתיות של המפעיל החדש.
אבל ב-HOT וב-yes כבר מבינים כי השוק שבו הן שיחקו לבד עד כה עומד להשתנות, והן לא יוכלו להמשיך בשיטת התמחור שהיתה נהוגה עד כה. כבר כיום מתקיים הליך שימוע מול המועצה לכבלים ולוויין להשקת פיילוט לחבילה צרה של ערוצים במחיר נמוך. יש להניח כי הכניסה בפועל של המתחרים החדשים תלווה בהצעות חדשות של החברות לחבילות זולות יותר. לא מן הנמנע כי HOT ו-yes יגיעו בקרוב להסדר וולנטרי, שלפיו יציעו חבילות צרות במחיר נמוך מהותית מחבילת הבסיס שלהן כיום.
6. וכיצד זה ישפיע על התוכן ועל הערוצים?
הרגולציה עדיין אינה יודעת כיצד להתייחס למיזם הטלווזיה באינטרנט של פרטנר וסלקום, ולא נקבעו לה כללים ברורים. ועדה שדנה בנושא קבעה כי יחולו עליהן כללים רק כאשר הן יגיעו לנתח של 7% משוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. גם בנוגע לעיד"ן פלוס המופרט לא ברור מה יהיו החובות הרגולטוריים של המפעיל - ובעיקר אם ייאלץ להזרים השקעות לתוכן מקורי בישראל.
התרחיש הסביר ביותר הוא שהתחרות שתתרגש על השוק תגרום לירידה בהכנסות של החברות הוותיקות - שמהן נגזר היקף ההשקעה שלהן בתוכן. היעד של משרד התקשורת הוא לקבוע כללי רגולציה חדשים ושוויוניים שיחולו על כולם, כך שבסופו של דבר שוק התוכן המקורי בישראל לא ייפגע.
המודל השוודי: 34% ממשקי הבית מנויים ל-DTT
בריטניה, שוודיה וספרד היו המדיניות הראשונות שהשיקו מערך שידורים טריסטריאלי דיגיטלי (DTT) כבר בסוף שנות ה-90. מטרת המהלך היתה להחליף את המשדרים האנלוגיים המיושנים שבאמצעותם ניתן היה לקלוט את הערוצים החופשיים. בשלוש המדינות נהפכו מערכים אלה לפלטפורמות שידורים נרחבות המשדרות עשרות ערוצים, שחלקם הגדול בתשלום.
במקרה של שוודיה, המערך עצמו עבר לידי חברה ממשלתית, שלה שותפים פרטיים. שירות ה-DTT בשוודיה נקרא Boxer והוא כולל 100 ערוצים, מתוכם 11 ערוצים חינמיים הפותחים לכל. Boxer מוכרת ארבע חבילות, כאשר הבסיסית ביותר כוללת שמונה ערוצים הנוספים ל-11 החינמיים, במחיר של 14 דולר בחודש. החבילה המלאה הכוללת כ-100 ערוצים עולה כ-31 דולר בחודש. כמו כן, החברה מציעה שירותי VOD באמצעות האינטרנט. לחברה השוודית כ-710 אלף מנויים, שהם כ-34% ממשקי הבית. מדובר בשיעור החדירה הגבוה באירופה.