פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רפורמה בממשלה: "לאמץ את המודל של צה"ל"

      מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר מקדם רפורמה שתארגן מחדש את פעולת הממשלה על פי המודל של צה"ל - זרועות שונות הפועלות תחת מטה משותף

      האם גוף גדול כמו מדינה יכול לעבוד כצוות הפועל יחדיו להשגת יעדים משותפים? רפורמה חדשה שמוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, תנסה ליישם מודל עבודה משולב, הפועל על פי תוכנית אסטרטגית. המודל לחיקוי הוא מנגנון הצבא, המורכב מזרועות שונות המאוחדות כולן תחת פיקוד המטה הכללי.

      במסגרת התוכנית מונו ארבע ועדות, שמטרתן לתת מענה לשאלות שבבסיס ניהול המדינה: ועדת לשינוי מבנה משרד ראש הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי קוצ'יק; ועדה לתכנון אסטרטגי למדינת ישראל, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל; ועדת משילות, בראשות לוקר; והוועדה לרפורמה במינהל הציבורי, בראשות נציב שירות המדינה, משה דיין. הוועדה בראשותו של קוצ'יק הגישה את מסקנותיה באחרונה, ושלוש הוועדות הנוספות צפויות להגיש את מסקנותיהן בתוך ארבעה עד שישה חודשים.

      "נכון להיום, אין כמעט חשיבה אסטרטגית מתואמת בממשלה", אומר מקורב למשרד ראש הממשלה. "לכן מעוניין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליצור מבנה עם מטרות משותפות, יעדים, חזון משותף ותהליכי עבודה יעילים", הוסיף. בשלב הבא ייבחנו תוכניות העבודה של משרדי הממשלה, ואלה יותאמו לחזון הניהולי המשותף על פי המלצות הוועדות.

      "הרפורמה בשירות הציבורי תביא להתפתחות שדרה ניהולית עם אופק קידום ברור, כמו בצבא. אנשים יידעו מראש מהן אפשרויות הקידום הפתוחות בפניהם. זה ימשוך הון האנושי איכותי, ובסופו של דבר יחזק את הדמוקרטיה", הוסיף המקורב.

      בעשורים האחרונים סובלות ממשלות ישראל מבעיה של משילות, המתבטאת בעיקר בחוסר היכולת לקדם תוכניות עבודה ורפורמות ארוכות טווח. בין הגורמים לכך הם הביורוקרטיה הסבוכה, פוליטיקאים שמקדמים אינטרסים של בעלי הון ופקידי ממשל שנושאים את עיניהם לתפקידים במגזר העסקי לאחר פרישתם מהתפקיד. גורם נוסף הוא חילופי הממשלתות התדירים, שאינם מאפשרים לממשלה להוציא לפועל תוכניות.

      בעקבות ביקורת ציבורית, הוקמה לפני כשנה וחצי הוועדה לקביעת אסטרטגיה למדינה, שהושקה בכנס "ישראל 2021" הראשון של TheMarker. בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג, הוקמה הוועדה לרפורמה בשירות המדינה במטרה לגבש מתווה לייעול המנגנון הממשלתי.

      אחת הבעיות שהרפורמה שואפת לתת להן מענה, היא סוגיית תקציבי המשרדים. בעשור האחרון דרשו מנכ"לי המשרדים להרחיב את סמכויותיהם כדי שיוכלו למלא את תפקידם כהלכה. כיום שולט אגף תקציבים בתקציבי המשרדים, ולפיכך הוא מעורב בכל הוצאה בכל משרד. הדבר מגיע לידי כך, שלעתים האגף יוזם רפורמה בתחום שתחת אחריותו של משרד מסוים בניגוד לעמדת המנכ"ל והצוות המקצועי של אותו המשרד. כך היה, למשל, כשמשרד האוצר ניסה להוביל רפורמה בענף החלב בניגוד לעמדת משרד החקלאות.

      בעיה נוספת בתחום המשילות היא הקושי של מנכ"לי המשרדים לנייד עובדים או למנות עובדים חדשים ללא אישור נציבות שירות המדינה, והיעדר גמישות ניהולית בשל הסכם יחסי העבודה בין הממשלה להסתדרות. מצב זה מגביל אותם בתגמול עובדים טובים, כמו גם בפיטורי הגרועים.