כך יילחם משרד האוצר בהון השחור והעלמות המס

בשעה שמשרד האוצר מכריז כי בתקציב המדינה ל-2013 חסרים כ-10-12 מיליארד שקל בצד ההכנסות, בשקט בשקט, מתחת לרדאר הציבורי, פועלות שתי ועדות שעשויות להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה - ועדה למלחמה בחברות הארנק וועדה למלחמה בהון השחור - שעומדות להגיש את מסקנותיהן בקרוב לשר האוצר ולממשלה.

האוצר מעוניין להסתמך על מסקנות שתי הוועדות כדי להגדיל את יעד גביית המסים ב-2013. לפי המתוכנן, בתקציב המדינה לשנה הבאה, בצד ההכנסות ממסים, יופיע סעיף מיוחד שלא הופיע בעבר - "העמקת הגבייה" - עם יעד צפוי. לפי הערכות במשרד האוצר, המאבק בחברות הארנק ובהון השחור עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים במיליארדי שקלים.

שתי הוועדות הוקמו בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג בנושא גובה המס בישראל ואושרו על ידי הממשלה פה אחד. בראש שתי הוועדות עומד מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, ויישום ההמלצות יחייב שינויי חקיקה.

הוועדה למלחמה בחברות הארנק נמצאים בשלב מתקדם, אך נראה כי מסקנותיה יתפרסמו בעוד יותר מחודש. הוועדה גיבשה בינתיים שני מתווי פעולה להתמודדות עם תכנוני המס האגרסיביים של חברות הארנק, ותיאלץ להכריע ביניהם.

בקרוב תיפגש הוועדה עם נציגים של לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס כדי לשמוע את עמדתם בעניין. בוועדה אומרים כי מסקנותיה ישליכו על חברות רבות מאוד במשק, וכי עדיף להמתין ולשמור על זהירות בשלב קבלת ההחלטות.

חברות הארנק הן מקלטי מס שהקימו שכירים ועצמאים בעשירון העליון כדי לשלם פחות מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). חברות הארנק הן כביכול חברות בע"מ לכל דבר ועניין, אך בניגוד לחברות אחרות במגזר העסקי-תעשייתי, הן אינן מייצרות דבר, מלבד רווחים למקימיהן. מדובר בחברות שאינן פעילות. במקום לקבל משכורות לחשבון הבנק שלהם - מקבלים מקימי החברות את המשכורת שלהן היישר לחברה, ובמקרה שהם זקוקים למזומן הם מושכים אותו מקופת החברה.

מטרת הממשלה בהקימה את ועדת ארבלי היא למנוע את הקמת חברות הארנק, להביא להקטנה דרסטית במספר החברות הקיימות, או לחילופין לאלץ את בעלי חברות הענק לשלם מס גבוה יותר - כך שלא יהיה כדאי להקים אותן או להחזיק בהן.

את חברות הארנק הקימו שכירים ועצמאים בעלי שכר גבוה, כמו רואי חשבון, עורכי דין, רופאים ומנכ"לים. המאיץ הגדול להקמת חברות הארנק היה העלאת הביטוח הלאומי (ומס בריאות) בתקופה של קשיים כלכליים בישראל בעשור האחרון.

ההערכה ברשות המסים היא כי בתחילת שנות ה-2000, כשסילבן שלום היה שר האוצר, הוקמו 30 אלף חברות ארנק על ידי שכירים ועצמאים בעלי שכר גבוה, וכי לקראת סוף העשור, כשרף הפטור מתשלום ביטוח הלאומי (ומס הבריאות) הועלה לפי 10 מהשכר הממוצע, הוקמו 40 אלף חברות דומות. מספר חברות הארנק כיום מוערך בכ-100 אלף.

בוועדה למלחמה בחברות הארנק חברים מלבד ארבלי העומד בראשה, גם הממונה על הכנסות המדינה רו"ח פרידה ישראלי, ראש אגף תקציבים באוצר גל הרשקוביץ, ראש המועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט ונציגי רשות המסים. הוועדה היתה אמורה לסיים את עבודתה בתחילת החודש.

בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי היא תעסוק גם בסוגיות מס שנויות במחלוקת הדומות לחברות הארנק, כמו המס על האופציות לעובדים (ייקבע באיזה שלב יחויב העובד בתשלום המס) ובמיסוי חברות האחזקה. עם זאת, ההמלצות לא יהיו רטרואקטיבית.

מדוע הוקמו חברות הארנק? כדי לשלם פחות מסים. ב-2009-2011, כשהקמת חברות הארנק נהפכה תופעה נפוצה, שולם ביטוח לאומי ומס בריאות, בהתאם להוראת שעה של הממשלה, על שכר השווה לעד 10 פעמים השכר הממוצע במשק, במקום עד חמש פעמים כנהוג. כתוצאה מכך המס הממוצע אז, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, על שכר של בין 40 ל-80 אלף שקל בחודש היה 58%. זאת, כשמס החברות היה 25% והמס על דיווידנד 20% (או 15%). הפער במסים היה עצום.

שינויי המס בישראל תכופים, ולכן יש תקופות שבהן כדאי יותר לאזרחים להקים חברות ארנק. מה שברור הוא כי מי שהקים חברה כזו לא נוטה לפרק אותה. מס ההכנסה השולי המקסימלי כיום הוא 48%, הנחשב גבוה. לכך יש להוסיף ביטוח לאומי של 12%, המשולם החל מתחילת השנה על שכר של עד חמש פעמים מהשכר הממוצע במשק.

בחברות הארנק משלמים כיום מס חברות של 25%, לא משלמים ביטוח לאומי ומס בריאות, ואם מושכים דיווידנדים מהחברה משלמים עליהם מס של 25% (או 30%). אלא שתשלום הדיווידנדים נעשה במועד שנוח לבעל החברה ובדרך כלל תוך התייעצות עם רואה חשבון, תוך יצירת תכנוני מס אגרסיביים. הקמת חברות הארנק מסבה למדינה נזקי גביית מסים בגובה של מאות מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, אזרחים שאינם שוכרים בעלי מקצוע לצורך תכנוני מס מורכבים, משלמים למדינה סכומי מס גבוהים יותר על אותן הכנסות.

חברי הוועדה המטפלת בנושא נפגשו במסגרת עבדותם עם גופים שונים כדי לשמוע את דעותיהם בנושא, שכן מטרת הוועדה אינה לשפוך את התינוק עם המים. כלומר, הוועדה רוצה מחד לחסל או לפחות לצמצם את תופעת חברות הארנק. היא אינה רוצה לפגוע בהקמת חברות ובפעילות המגזר העסקי והיצרני.

הוועדה תצטרך להמליץ על שינויי חקיקה שיקבעו במדויק כללי אסור ומותר בהקמת חברות. כצעד ראשון תצטרך הוועדה להגדיר מהי למעשה חברת ארנק. עד כה החוק לא הגדיר חברות אלה, ולפיכך הן חברות לכל דבר ועניין, כמו חברות בע"מ שהקים המגזר התעשייתי-יצרני.

שאלה מעניינת בנושא זה שעלתה במהלך הדיונים היא אם במקרה שחברת ארנק תקנה אמצעי ייצור מסוים, למשל דחפור שלא יפעל או יניב תפוקה, היא עדיין תיחשב לחברת ארנק.

כדי שחברת ארנק תיהפך לחברה שקופה יש צורך בשינוי חקיקה והגדרה של מהי חברה בע"מ. צריך גם לזכור כי חופש ההתאגדות של הנישום הוא זכות חוקתית. בתי המשפט פסקו לא פעם כי זכותו של פרט להקים חברה להקטנת נטל המס המוטל עליו. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הקמת חברה כדי שלא לשלם ביטוח לאומי - חוקית.

ארבלי עומד גם בראש הוועדה השנייה שהוקמה, הוועדה למלחמה בהון השחור ולהעמקת הגבייה. בנוסף, חברים בה גם נציגים של היועץ המשפטי לממשלה, של פרקליטות המדינה, אגף התקציבים באוצר, אגף הכנסות המדינה באוצר ונציגים של רשות המסים, ובהתאם לצורך גם נציגים של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור של החשב הכללי באוצר.

האתגר הגדול העומד בפני ועדה זו, שעשויה לפרסם את מסקנותיה בתוך חודש-חודשיים, הוא להעריך את היקף ההון השחור בישראל. אנשי מס נוהגים לענות על השאלה הזו: "כל מספר שתגיד נכון. איש אינו יודע ואיש אינו יכול לדעת את המספר הנכון".

עם זאת, הערכות של אנשי מס גורסות כי סך ההון השחור בישראל עצום, בין 86 ל-216 מיליארד שקל. שאלה חשובה לא פחות מבחינת הוועדה היא הערכת היקף ההון השחור שנוצר במשק מדי שנה. לפי נתוני OECD, היקף ההון השחור הנוצר בכל מדינה מפותחת בשנה הוא 2.5% מהתוצר - כלומר כ-20 מיליארד שקל בשנה בישראל. נראה כי בוועדה למלחמה בהון השחור לא מקבלים את המסקנה של OECD, ונוטים להסתמך על מחקרים הקובעים כי היקף ההון השחור הנוצר בישראל הוא כ-10 מיליארד שקל בשנה.

בדו"ח ועדת טרכטנברג נכתב כי "הנתונים שבידינו מצביעים על כך שבישראל קיים פער משמעותי בין הפעילות הכלכלית המדווחות לבין הפעילות הכלכלית בפועל. ממחקר שערך הבנק העולמי עולה כי היקף ההון השחור המצטבר בישראל ב-2007 היה כ-23% מהתמ"ג, סכום המוערך בכ-200 מיליארד שקל. יתרה מכך, כיום רשות המסים מבקרת רק שיעור קטן מכלל הנישומים, מה שיוצר תמריץ כלכלי לפרטים ולחברות להעלים מסים על ידי אי-דיווח מלא של פעילותם הכלכלית".

בעיית ההון השחור קיימת, מעיקה, מציקה וקברניטי המשק מודעים לה - אבל גופי המחקר הציבוריים הגדולים של בנק ישראל והאוצר, חטיבת המחקר של הבנק ומינהל הכנסות המדינה באוצר, לא התפנו בעשרות שנות קיומם לעסוק בנושא כה חשוב לכלכלת ישראל.

ב-2010 הוקמה ברשות המסים יחידת יהלום למלחמה בהון השחור, בקבוצות הפשע הגדולות ובמעלימי המסים הגדולים. ביחידה מועסקים יותר מ-50 עובדים. בסוף 2011 הסכים שר האוצר, יובל שטייניץ, במהלך חריג, להגדיל את היקף העובדים ברשות המסים ב-750 תקנים (14.3%), בעיקר כדי להילחם בהון השחור וכדי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים.

חלק מההון השחור הנוצר בישראל מוברח לחו"ל, וחלק נשאר בענפים שאינם מדווחים. חלק גדול "מולבן" וחוזר למחזור הכספים העסקי והלגיטימי. שטייניץ, שאחד היעדים המוצהרים שלו ל-2012 ולשנים הקרובות הוא מלחמה בהון השחור, טוען כי אם רק 10% מהיקף ההון השחור ייכנס לקופת המדינה כמסים מדי שנה, ייפתר חלק גדול מבעיות האוצר.

ההון השחור הקשה בא מסמים, מזנות, מהימורים בלתי חוקיים, מעסקות בשוק האפור, מסחיטה באיומים, מעילות, הונאות והעברות כספים בין רשתות פשע גלובליות. בנוסף יש את ההון השחור הרך, המיוחס לענפים שלמים במשק שבהם לא נהוג לשלם מס או שנהוג לשלם בהם רק חלק מהמס המתחייב לפי חוק. מדובר, למשל, בשירותים שמספקים מורים פרטיים, רופאים ואחיות, שרברבים, חשמלאים, נהגי מוניות, עוזרות בית, מטפלות ואולמות אירועים.

העלמות מס אחרות, שהן לכאורה חוקיות אך לעתים נמצאות בתחום האפור, הן תכנוני המס האגרסיביים, כולל חברות הארנק. מאחוריהם עומדים גופים עסקיים גדולים מאוד עם מחזור כספי גדול, ומאחוריהם טייקונים, אך גם אנשי העשירון העליון. לא כל בעלי האמצעים מבצעים תכנוני מס אגרסיביים, אבל ברור שחלק לא מבוטל מהם עושה זאת.

לפי הפשט של החוק, גופים ואנשים אלה צריכים לשלם סכומי מס גבוהים יותר. לגופים גדולים אלה משתלם מאוד לשכור רואי חשבון ועורכי דין, המתמחים בהליכה על החבל הדק שבין החוקי ללא חוקי בכל הקשור תכנוני מס, לשלם להם את השכר הגבוה שהם דורשים, ועדיין לחסוך הרבה מאוד כסף אם תכנון המס מצליח, אפילו חלקית.

בדיוני הוועדה למלחמה בהון השחור, המתקדמים בקצב מהיר, עלו לדיון נושאים של החמרת הענישה למעלימי מס ומלחמה בהלבנת הון דרך סעיף 220 הפלילי בפקודת מס הכנסה. כמו כן, דנה הוועדה בשינויי חקיקה, שיאפשרו לרשות המסים לקבל מידע קיים מהרשות למלחמה בהלבנת הון ומהמשטרה, ולערוך שינויים בחוק שיתנו סמכויות גבייה רחבות יותר לאנשי רשות המסים. ברשות המסים אומרים כי "החובות לרשות ענקיים, 82.9 מיליארד שקל בסוף 2009 לפי דו"ח מבקר המדינה. עם יותר סמכויות גבייה נוכל להגיע לאנשים ולהביא עוד הרבה כסף". הוועדה דנה גם בשינוי הליכי עבודה, וקיזוז חובות בין מערכים ציבוריים, למשל קיזוז מענקי ביטוח לאומי מחובות לרשות המסים.

-

חברות הארנק

מקלטי מס שמקימים שכירים ועצמאיים כדי לשלם פחות מסים. במקום לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי מקסימלי של 60% כיום, משלמים המחזיקים בחברות אלה מס חברות ומס דיווידנד בגובה של 25% כל אחד