"מערכת הבריאות עוברת תהליך של הפרטה זוחלת"

משפחה ממוצעת בישראל מוציאה 700 שקל בחודש על שירותי בריאות. בסכום זה היה אפשר לרכוש הרבה יותר בריאות אם הם היו מתועלים נכון". כך פתח פרופ' גבי בן נון את מסיבת העיתונאים של צוות הבריאות של המחאה החברתית, שהתקיימה אתמול.

הצוות, המונה 17 כלכלנים, רופאים, מומחים למדיניות בריאות ופעילים חברתיים, חיבר נייר עמדה המתריע מפני מה שהם מכנים "גידול בלתי מבוקר" במערכת הבריאות הפרטית, וטשטוש הגבולות בין המערכת הציבורית למערכת הפרטית.

בחודשים האחרונים שקדו חברי הוועדה על ניתוח ובדיקה של הבעיות העיקריות הניצבות לפתחה של מערכת הבריאות בישראל, וגיבשו נייר עמדה מפורט. הבעיות המרכזיות שאותן מזהים חברי הצוות, לטענתם, הן גידול בפערי איכות השירות הניתן במערכת הציבורית, גידול דרמטי בהוצאה הפרטית על בריאות, וכרסום עקבי בשירותי הבריאות הציבוריים של כלל הציבור. לדברי חברי הצוות, מגמות אלה של "הפרטה זוחלת" של שירותי הבריאות בישראל, הן "הסכנה הגדולה ביותר למערכת הבריאות כיום", ויש לנקוט צעדים ברורים לעצירתן.

"הצונאמי של הכסף הפרטי במערכת הבריאות - ובעיקר מיליארדי השקלים שמגלגלים הביטוחים המשלימים של קופות החולים - מטשטש את הגבולות בין הציבורי לפרטי במערכת הבריאות", אמר בן נון. לטענת הצוות, הטשטוש בא לידי ביטוי, בין השאר, בשירותים פרטיים הניתנים בתוך בתי החולים הציבוריים, כמו בחירת מנתח בכמה מבתי החולים, מלוניות ותיירות מרפא. כמו כן, לדברי בן נון, הבעלות של קופות החולים על בתי חולים ומוסדות פרטיים היא אחת הבעיות החמורות של המערכת, כמו גם שירותים פרטיים שמוכרות הקופות כמו טיולי רפואה משלימה ורפואה אסתטית.

דוגמה נוספת לערבוב הגדול שבין המערכת הפרטית לציבורית, לפי הצוות, היא ריבוי אנשי הצוותים הרפואיים (רופאים, אחיות, טכנאי רנטגן ועוד) שעובדים במקביל בשתי המערכות - דבר היוצר עומס על בתי החולים הציבוריים שמתרוקנים מאנשי הצוות בשעות מוקדמות, מחסור באנשי צוות רפואיים לכל אורך היממה במערכת הציבורית ועוד.

על פי נייר העמדה, לתופעות אלה יש מחיר כבד. ראשית, העדפת השירותים הרווחיים על החיוניים. "לבתי חולים ציבוריים וקופות החולים הציבוריות כדאי להשקיע ולפתח שירותים רווחיים כמו אסתטיקה ותיירות מרפא, במקום שירותים חיוניים לציבור (כמו גריאטריה)", נכתב במסמך. "שנית, הגברת האי שוויון בנגישות לשירותי בריאות בין מי שידם משגת לאלה שלא, וסבסוד המערכת הפרטית על ידי הציבורית - בין היתר על ידי שימוש ברופאים שהוכשרו על חשבון המערכת הציבורית, ותחרות לא הוגנת בין מוסדות פרטיים לציבוריים ועוד".

חברי הצוות מציעים כמה פתרונות. לדברי פרופ' דני פילק, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון וחבר ברופאים לזכויות אדם, הצעדים המתבקשים הם צמצום דרסטי בכיסויים המרכזיים שנמצאים כיום בביטוחים המשלימים. בין השאר, מדובר בבחירת מנתח, חוות דעת שנייה והנחות על תרופות; והטמעתם בסל הבסיסי כנגד העלאת מס הבריאות, כך שהביטוחים המשלימים יכילו רק שירותים שוליים ולא מהותיים.

בנוסף, ממליצה הוועדה לאסור על קופות חולים להחזיק בתי חולים ומיזמים פרטיים, לבטל את השר"פ שקיים כיום בכמה מבתי החולים, ולאפשר בחירת רופא במערכת הציבורית תוך כדי תגמול הרופא והרחבת מסלול ה"פול-טיימר" (רופאים שעובדים גם אחר הצהריים בבית החולים), ביטול המיזמים הפרטיים במערכת הציבורית כמו תיירות מרפא, מיסוי בתי חולים פרטיים על מטופלים שמסתבכים ומגיעים למערכת הציבורית ועל הרופאים שהוכשרו במימון המערכת הציבורית ועוד.

לשאלה אם הצעות כמו ביטול הביטוחים המשלימים הן מציאותיות, השיב פילק כי "לא מדובר בהצעות אוטופיות. כל שדרוש זו החלטה פוליטית. הגיע הזמן לחושבים, כי מה שהיה אמור להיות קטן ושולי (הביטוחים המשלימים, רל"ג) נהפך לאיום ממשי על המערכת הציבורית".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אנו לומדים את הדו"ח".

מאסותא נמסר בתגובה: "בעלי עניין מנסים לבלבל את הציבור בדמגוגיה של טשטוש בין רפואה פרטית לציבורית. אסותא היא חברה פרטית בבעלות ציבורית, המספקת פתרון נאות לדרישת הציבור לרפואה זמינה, איכותית ברמת שירות גבוהה. יוזמות מסוג זה עלולות למנוע ממעמד הביניים לקבל רפואה טובה בהנמקות מטעות ומטשטשות".