פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הגידול בתיירות הרפואית יפגע בישראלים - אך הממשלה מעודדת אותו

      בכירים: "המערכת פועלת כבר כיום בניצולת מלאה, חולים נוספים יבואו בהכרח על חשבון ישראלים". התיירים הרפואיים מכניסים מאות מיליוני שקלים בשנה בעיקר לבתי החולים הגדולים

      תעשיית התיירות הרפואית מגלגלת לפי הערכות שונות קרוב לחצי מיליארד שקל בשנה ונמצאת במרכזו של פולמוס סוער בנוגע ללגיטימיות שלה, ואולם במשרד ראש הממשלה מעוניינים דווקא להרחיב את פעילות התיירות הרפואית בישראל: בשבוע שעבר כינס מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ישיבה בהשתתפות הדרג המקצועי הבכיר במשרדי הבריאות, האוצר והתיירות וכן בהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שבה התבקשו הנוכחים לגבש תוכנית להגדלת הפעילות של תיירות רפואית בישראל, שבמסגרתה חולים מחו"ל, בעיקר ממדינות חבר העמים לשעבר, באים לטיפולים רפואיים בבתי החולים הציבוריים והפרטיים בישראל - כך נודע ל-TheMarker.

      אלא שיוזמת לשכת ראש הממשלה נתקלת בהתנגדות מצד משרדי האוצר והבריאות. במשרדים אלה חוששים כי הגדלת הפעילות של תיירות המרפא, בעיקר במצבה הנוכחי של מערכת הבריאות הסובלת ממחסור בכוח אדם ומיטות אשפוז, תבוא על חשבון החולים הישראלים, ש"מתחרים" על אותם המשאבים עם התיירים.

      "המערכת פועלת כבר כיום בניצול מלא של משאביה, זה לא שיש פה מחלקות ריקות עם רופאים עודפים", אומר בכיר במערכת הבריאות. "לכן אם יכניסו עוד חולים זה בהכרח יבוא על חשבון חולים ישראלים". עוד חוששים במשרדים כי בשל התשלומים הגבוהים שמשלמים התיירים הרפואיים, הגבוהים בהרבה מאלה המשולמים לבתי חולים עבור חולים ישראלים, תיווצר העדפה טבעית אך מסוכנת של בתי החולים לטיפול בחולים אלה: "החולים האלה משתלמים יותר, ולכן הקשב הניהולי יילך לשם וייווצר עיוות בהקצאת המשאבים ובשיקולים המקצועיים", מזהיר הבכיר.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "המערכת פועלת כבר כיום בניצול מלא של משאביה, זה לא שיש פה מחלקות ריקות עם רופאים עודפים" (אילוסטרציה: ShutterStock)

      חשש נוסף במשרדי האוצר והבריאות הוא מפני יצירת אינפלציה בשכר הרופאים שתיווצר בעקבות התחרות המוגברת על זמנם. "כשיש תחרות על משאב מוגבל - הרופאים בישראל - זה גורם לעלייה במחירם של הרופאים המבוקשים, ובעקבותיהם של כלל הרופאים", מזהיר הבכיר. "זה מצב שיכול להכניס את המערכת לסחרור מסוכן".

      "מערכת הבריאות שלנו מצוינת ובריאות טובה זה משאב מאוד נדרש, אבל צריך לזכור שאין לנו עודף ברופאים או באחים ובאחיות, ושהמערכת פועלת כיום בשיא הקיבולת שלה", מוסיף הבכיר. "אסור להפוך את המערכת הזו למיזם כלכלי. אין כיום מקצוע רפואי שאנחנו גם טובים בו וגם יש לנו בו עודף ייצור שמתאים לקליטת חולים נוספים. לכן כל תוספת של תיירי מרפא בהכרח תבוא על חשבון החולים הישראלים".

      לדברי בכיר במשרד הבריאות, "המערכת שלנו כיום היא טובה ופרודוקטיבית, ולכן מאוד מבוקשת. אבל אם תהיה פה יותר מדי תיירות רפואית זה יפגע לא רק במשאבים הרפואיים המוגבלים, אלא גם במחירים: עלייה בביקוש שמגיעה מבחוץ תגרום לעליית מחירים במערכת כולה. הצפה של תיירים רפואיים, אפילו אם רובם יילכו לבתי חולים פרטיים, תגרור ביקוש לרופאים ועלייה במחירי הניתוחים הפרטיים - גם לתושבי ישראל".

      לצד עמדת הפקידות הבכירה במשרד הבריאות, מציג סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, עמדה משלו בסוגייה - ומנסה לקדם יוזמה שלפיה תיירות המרפא תצא מבתי החולים הציבוריים, ותעבור למרכזים רפואיים פרטיים ייעודיים למטרה זו. "המטרה היא לשמור על האיכות של השירות הציבורי בלי שתיירות המרפא תנגוס בבשר החי של הרפואה הציבורית כפי שקורה כיום", מסבירים בסביבתו של ליצמן.

      באשר לבעיה של המספר המוגבל של הרופאים והאחיות במערכת כולה, משיבים בסביבתו של ליצמן כי "הכללת שעון הנוכחות בבתי החולים הציבוריים פתחה את הדרך להכשרת היוזמה הזו, מבלי לחשוש שרופאים יעזבו מוקדם את המערכת הציבורית".

      ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לביקורת: "העניין עדיין בבדיקה".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ליצמן מקדם יוזמה שלפיה תיירות המרפא תצא מבתי החולים הציבוריים (צילום: יקיס דורון)

      הכנסה גבוהה, תשלום מיידי

      לפי הערכות שונות, 30 אלף תיירים באים לישראל מדי שנה לקבלת טיפולים רפואיים - בעיקר בתחום האונקולוגיה, שלפי הערכות תופס כ-80% משוק תיירות המרפא. תיירים אלה מכניסים למערכת הבריאות, ובעיקר לבתי החולים הגדולים כמו שיבא, הדסה, אסותא, איכילוב ורמב"ם, סכומים שמסתכמים במאות מיליוני שקלים בשנה.

      על פי נתונים שהעביר משרד הבריאות לבקשת TheMarker, עמדו הכנסות בתי החולים הממשלתיים מתיירות מרפא ב-2011 על 240 מיליון שקל - גידול של כמעט 50% לעומת 2010, אז היו ההכנסות 168 מיליון שקל. סכום זה אינו כולל את בתי החולים של שירותי בריאות כללית וכן בתי חולים כמו הדסה, בילינסון ואסותא, שבהם מתנהלת פעילות נרחבת של תיירות מרפא, כך שהסכום הכולל גבוה בהרבה ונאמד בחצי מיליארד שקל.

      עבור בתי החולים מדובר בהכנסה נחשקת ביותר: התשלום שהם מקבלים על כל הליך רפואי בתייר גבוה בכ-50% מההכנסה עבור מטופל ישראלי, והכסף מגיע באופן מיידי ומאפשר גמישות בשימוש בו. מלבד ההכנסות הגבוהות לבתי החולים, מכניסים התיירים הרפואיים כסף רב לתעשיית התיירות בישראל - שכן הם מגיעים בליווי בני משפחה, ומשתכנים בישראל זמן ממושך יחסית.

      שוק תיירות המרפא מתנהל ברובו דרך סוכנים ודרך אתרי אינטרנט יעודיים. אחד השחקנים הבולטים בשוק תיירות המרפא בישראל בשנים האחרונות הוא איש העסקים נעם לניר, שהקים לפני כשנתיים וחצי את חברת Life Tree Marketing. החברה, שפעילותה נשמרת בפרופיל תקשורתי נמוך, משמשת כזרוע האינטרנטית של כמה בתי חולים גדולים כמו שיבא, וולפסון ורמב"ם, ובונה ומפעילה עבורם את אתרי האינטרנט הייעודיים לתיירים בשפת המקום ואת המוקדים הטלפוניים, ומסייעת להם לקדם את האתרים ברשת ולהגיע ללקוחות פוטנציאלים בחו"ל. עבור השירות גובה החברה מבתי החולים עמלה בגובה מסוים על חולים שמגיעים דרכה.

      המלצות הוועדה לתיירות רפואית עדיין לא יושמו

      עד לפני כשנה תחום התיירות הרפואית היה פרוץ לחלוטין, בלי כל פיקוח על מכסת התיירים המטופלים בכל בית חולים ועל אופן הטיפול בהם. לפני שנה הגישה ועדה שמינה משרד הבריאות להסדרת תחום תיירות המרפא בישראל, בראשות פרופ' ארנון אפק, דו"ח ובו כללים לצמצום הפגיעה במטופלים ישראלים.

      בין השאר המליצה הוועדה להקים מנגנון פיקוח כלכלי על פעילות תיירות המרפא ברפואה הציבורית, להפעיל שירותי תיירות מרפא בבתי החולים רק בנפרד ממסלולי הטיפול המיועדים לישראלים: בשעות אחר הצהריים שבהן הפעילות הרפואית חלקית ומתבצעת במתכונת של עבודה נוספת, או בשעות הבוקר - רק אם בית החולים יוסיף תשתיות המיועדות לתיירות מרפא בלבד. ואולם גם שנה לאחר פרסום המסקנות, הן עדיין לא הועברו כהנחיות מחייבות לבתי החולים.

      ***תיירות רפואית

      הגעה לישראל של תושבים מחו"ל שעוברים טיפולים רפואיים בבתי החולים המקומיים. לפי הערכות, 30 אלף תיירים רפואיים באים ארצה מדי שנה, ועוברים ברובם טיפולים אונקולוגיים. התיירים הרפואיים מכניסים למערכת הבריאות מאות מיליוני שקלים בשנה, בעיקר לבתי החולים הגדולים