וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ממוצע השכר הגבוה ביותר בעמותות: 12,593 שקל לחודש

אורן מג'ר

26.6.2012 / 16:12

מנתוני העמותות שנחשפו בכנס גיידסטאר למקבלי החלטות במגזר השלישי עולים היקפי התמיכה הממשלתית בעמותות השונות - כ-4% מכלל הכנסות העמותות

נתוני האמת של ארגוני המגזר השלישי בישראל שלא נאספו בעבר ולא פורסמו מעולם נחשפו היום בכנס גיידסטאר למקבלי החלטות במגזר השלישי שהתקיים היום במרכז "נא לגעת" ביפו. בין הנתונים שנחשפו: סכומי תמיכות המדינה לסקטורים השונים במגזר השלישי, מי מקבל אישור הטבות מס, מהו השכר הממוצע לעובדים הבכירים ועוד.

הנתונים הוצגו במסגרת תמצית "שנתון העמותות בישראל" ובו נתונים הגזורים מתוך דו"חות אשר דווחו על פי חוק לרשויות המדינה אודות 34 אלף עמותות וחברות לתועלת הציבור, לרבות נתוני תמיכת המדינה במוסדות ציבור, נתונים אודות חלוקת אישורי המדינה לארגונים לטובת הטבות במס בגין תרומות ונתונים אודות ממוצע שכר הבכירים בכל אחד מתחומי המגזר השלישי השונים.

נתוני עמותות. TheMarker
נתוני עמותות/TheMarker

בנוסף להצגת הנתונים, השיקה חברת אנפיטק טכנולוגיה מידע לעמותות את אתר גיידסטאר החדש שמאפשר להציג נתונים מפורטים יותר אודות עמותות, מאפשר רישום להתראות אודות שינויים בנתוני עמותה ועוד. אתר גיידסטאר הוקם בשיתוף משרד המשפטים, ג'וינט ישראל, קרן רוטשילד יד הנדיב ומופעל בישראל על ידי חברת אנפיטק טכנולוגיה ומידע לעמותות (חל"צ) . מנכ"ל החברה הוא אבי שפירא ויו"ר החברה הוא ד"ר ניסן לימור, ראש המרכז לאחריות אזרחית במרכז ללימודים אקדמיים, עמית מחקר בכיר בואן ליר ויו"ר פורום המגזר השלישי של ואן ליר.

מעיון בנתונים עולה כי בשנת 2010 נהנו 2,337 ארגונים מתמיכה ממשלתית המהווים כ- 6.8% מכלל הארגונים הרשומים בישראל. שיעור התמיכה היווה באותה שנה 4% מכלל הכנסות הארגונים.

נתוני עמותות. TheMarker
נתוני עמותות/TheMarker

על פי הנתונים שנחשפו, תחום הדת הינו התחום בו אחוז התמיכה הממשלתית מסך כל הכנסותיו היה הגבוה ביותר - כ-10%. אחריו - תחומי התרבות והפנאי (7.6%), איכות הסביבה (5.8%), חינוך ומחקר ( 4.3%) ופילנתרופיה (4.0%). בתחתית הרשימה נמצאו ארגונים אזרחיים (1.4%), שיכון ופיתוח (1.3%), בריאות (0.9%), רווחה (0.7%) וארגונים בין לאומיים (0.2%) .

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2011 קיבלו כ-4,280 ארגונים (12.4% מכלל הארגונים הרשומים ) אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה- לזכות תורמים בהטבות מס. 27.9% מכלל האישורים היו בידי ארגונים הפועלים בתחום הדת. התחומים הבולטים הנוספים אשר זכו לכמות אישורים גדולה הם חינוך ומחקר (25.4%), רווחה (18.2%) ותרבות ופנאי (10.2%). תחום הבריאות זכה לכ-3.7%, איכות הסביבה לכ-0.9%, ואיגודים מקצועיים % 0.1. תחומי הבריאות והפילנתרופיה (19%), מובילים במספר אישורים ביחס למספר הארגונים הפעילים באותו תחום. אחריהם, חינוך ומחקר (16%), רווחה (15%), דת (13%).

רוב העמותות רשומות במחוז מרכז (19%), מחוז תל אביב (22%) וירושלים (25%). ירושלים ותל אביב גם מובילות את מספר העמותות ביחס ל-10,000 נפש - 85 ו-55 ארגונים בהתאמה. במקום השלישי נמצא מחוז יהודה ושומרון, שם רשומות 4% מהעמותות אולם מספר העמותות ל-10,000 נפש גבוה באופן חריג: 43 .

נתון מעניין נחשף גם בנושאי שכר. כך למשל עולה כי מוצע השכר הכללי על פי דיווחי חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר של כלל הארגונים בכל התחומים בשנת 2010 עמד על כ-8,777 שקל לחודש. בחמישה תחומים עולה השכר הממוצע על הממוצע הכללי: בתחום הפילנתרופיה - 13,723 שקל בממוצע לחודש; בבריאות - 13,120 שקל בממוצע לחודש; בארגונים בינלאומיים - 10,411 שקל בממוצע לחודש; בחינוך ובמחקר - 10,062 שקל בממוצע לחודש; וברווחה - 9,155 שקל בממוצע לחודש. תחום הדת הוא התחום בו משולם השכר הממוצע הנמוך ביותר - 5,381 שקל לחודש.

נתוני עמותות. TheMarker
נתוני עמותות/TheMarker

נתון נוסף שמציג השנתון הוא את השכר הגבוה ביותר בכלל הארגונים. כך עולה כי ממוצע השכר של מקבלי השכר הגבוה (מקבל השכר הגבוה ביותר בארגון או העמותה ) של כלל הארגונים בכל התחומים הוא 12,593 שקל לחודש. בשמונה תחומים מתוך ממוצע השכר הגבוה המשולם עולה על הממוצע הכללי, כאשר התחומים המובילים הם: תחום הפילנתרופיה - 20,523 שקל בממוצע לחודש; בריאות - 18,570 שקל בממוצע לחודש; ארגונים בינלאומיים - 16,509 שקל בממוצע לחודש; שיכון ופיתוח - 14,651 שקל בממוצע לחודש. תחום הדת הוא התחום בו משולם השכר הגובה הממוצע הנמוך ביותר - 7,342 שקל לחודש.

"יותר תמיכה בארגוני דת - פחות בארגוני בריאות"

בפאנל שעסק בשקיפות נתונים ויחסי הממשל ומגזר שלישי, אמר אודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, כי "ב-2008 הממשלה קיבלה החלטה להקים את השולחן העגול של המגזרים השונים, והחלטה נוספת להקים את גיידסטאר. גיידסטאר, יחד עם מיזמים אחרים כמו תבונה להדרכה פיננסית לעמותות ועוד, מלמד שמשהו משתנה. אנחנו חותרים בממשלה לעוד ועוד מידע, המהלך הקרוב דרך מיזם ההתנדבות אנחנו הולכים לייצר מדד התנדבות כדי שנבין איפה אנחנו עומדים ביחס לעולם.

"גיידסטר יפסיק את הרחש הזה שמדובר בעולם מושחת. הוא שופך אור על הנתונים. יש בכך ברכה גדול. עם זאת, להמון עמותות אין אישור ניהול תקין, והמון עמותות לא מבקשות לקבל זיכוי לפי סעיף 46. מאחר שיש 8 מליארד שקל של תרומות שעוברות דרך העמותות, יש עוד המון מה לחקור בתחום. אנחנו גם לא יודעים כמה מתנדבים יש בישראל, וגם את זה נחקור".

נתוני עמותות. TheMarker
נתוני עמותות/TheMarker

"השאלה החשובה היא איך מקטינים את השתתפות הממשלה. חלק מהמגזר השלישי פועל כזכיין של המדינה, וחלק גדול, אפילו 51%, מהתקציב של המגזר השלישי ממומן על ידי הממשלה וגופים אחרים הקשורים אליה. יחד עם התמיכה של משרדי הממשלה, החזר המס לפי סעיף 46 והמכרזים שהארגונים מתמודדים עליהם וזוכים בתקציבים, מדובר במגזר שלישי שתלוי יותר מדי בממשלה".

"אז איך מקטינים את התלות? עשינו שורה של מהלכים מהורדת רצפת המס בפילנתרופיה והעלאת התקרה, אבל יש שני צעדים שהם בעלי פוטנציאל גדול יותר: בכנסת עברה בקריאה ראשונה תיקון לחוק שעניינו חברות לתועלת הציבור מסוג קרן. זו דרך מתווכת מהפכנית ומקצועית להעברת כספים לעמותות, זה ייצור שינוי גדול. הרבה כסף פילנתרופי שמוחזק בחו"ל יגיע לארץ. דבר שני הוא יצירה חדשה ששמה עסקים חברתיים ואנחנו בשני שליש דרך בקידום התחום. בין מלחמת לבנון השניה למשבר הכלכלי הגענו לשיא העימות בין הממשלה לעמותות. אם נצליח לקדם את הנושא של עסקים חברתיים, ניכנס להשקעה בעסיקם חברתיים וגם עמותות יוכלו ליצור הכנסה".

פרופ' בני גדרון, מנהל המרכז לחקר מיזמים עסקיים חברתיים במכללה האקדמית בית ברל, הסכים כי רכיב הממשלה בתקציבי המגזר השלישי גדול מדי: "גיידסטאר יכול לסייע במחקרים שיראו את התפקיד הספיציפי של המגזר השלישי בפרוייקטים שמעורבים בהם גם המגזר העסקי וגם בממשלה ויכול להיות כלי לגיבוש הזהות של ארגוני המגזר השלישי שיש שאלות לגבי התפקיד הייחודי שלהם".

עו"ד עלי חיידר, מנהל שותף בעמותת סיכוי, טעו כי “זה יעודד שקיפות בארגוני המגזר השלישי. זה חשוב אבל השקיפות היא אמצעי ולא מטרה. כיצד נעשה שימוש בנתונים אלו? השופט לואיס ברנדייס, שהיה שופט חשוב מאוד בארה"ב, הקדיש את הפרסום והפומביות של הנתונים. אני לא מאוד מרוצה מההתנהגות של הממשלה עם ארגוני החברה האזרחית: יש יותר תמיכה בארגוני דת למשל ופחות בריאות. זה מראה על סדר העדיפות של הממשלה. התמיכות הן דרך להעביר תקציב פוליטי. זה אולי חוקי אבל נובע מפוליטיקה. הייתי שמח לראות יותר עמותות ערביות שמקבלות הקצאה של כספי תמיכה.

"סעיף 46 הוא סעיף בעייתי: זה חסם משמעותי במיוחד כשהקריטריונים הם סגורים והמעורבות של ועדת הכספים והכנסת - הכוח הפוליטי של האנשים - משפיע. יש הרבה ארגונים שהיו רוצים לגייס תרומות אבל יש כאלה שלא מקבלים אישור או מוותרים מראש. למשל, אחד הארגונים שנדחו רשם את המלה פלסטינאים במסגרת קהל היעד ונדחה. הסעיף הזה מרתיע תורמים ויכול גם לעודד שחיתות ארגונים יכולים לעשות שותפויות פיקטיביות עם ארגונים שיש להם סעיף כזה. אני מציע לבטל את הסעיף הזה - מספיק שאתה עמותה ומקבל אישור ניהול תקין".

יעל שלגי , קרן יד הנדיב, הדגישה כי "גם ארגון גיידסטאר וגם ארגון תבונה מלמדים אותנו שאי אפשר לסייע לחברה בלי שהארגונים יהיו בריאים ומקצועיים. גיידסטאר שם את הארגונים במרכז, ומכריח את התורמים להסתכל לעלות ביצוע העבודה בארגון ולכך שזה מחייב תקציב לבניית תשתיות. לא צריך להקטין את המימון הממשלתי אלא להשתמש בהם לחזק את הארגונים. בתור קרן גיידסטאר מסייע לארגונים לעבוד מול הקרנות, ובצד האסטרטגי היכולת שלנו לבחון לפני שנכנסים לתחום או אזור מסוים מה ומי פעיל בתחום, משרת את העבודה שלנו. היה יכול לשרת את כלל הארגונים באפשרות ללמוד את התחום לפני שנכנסים אליו וליצור שיתופי פעולה".

עו"ד אביטל שרייבר, סגנית ראש רשות התאגידים (מלכ"רים), הדגישה כי "אנחנו מנסים לתת כמה שיותר מידע בצורה חכמה. אחד הדברים שעל הפרק הוא קידום דו"ח מילולי חדש במסגרתו עמותות ידווחו על עצמם בצורה נוחה. אגב, בדקנו כמה תלונות מגיעות אלינו על עמותות שונות, ודווקא בבתי כנסת יש את הכמות הגדולה ביותר של תלונות. האם יש עומס בירוקרטי מצד הרשות? יש עמותות קטנות ובעלות פעילות מצומצמת ללא מקבלי שכר שנדרשות למלא טפסים רבים כמו עמותות גדולות וחברות לתועלת הציבור. אנחנו נעבור תהליך של סיווג עמותות לקראת התייחסות שונה לעמותות מסוגים שונים. בסוף התהליך ולאחר שינוי חקיקה מתאים נתייחס באופן שונה לעמותות בגדלים ותחומים שונים".

הדס גבאי, מנכ"ל עמותת נובה טענה כי "יש פרדוקס: תארו שחברה של 100 מיליון דולר ועוסק מורשה יהיו חיייבים באותה חובת דיווח? זה בלתי נתפס. חשוב מאוד שיהיה סיווג שונה לעמותות, הרי יש כל כך הרבה סוגים של פעילות. זה משפיע על תפיסת הממשלה את העמותות וגם על תפיסת הציבור. גיידסטאר הוא צעד ראשון להבין את הרבדים של העולם הזה. ברגע שהסיווג יהיה כמו שצריך וברור למה מבקשים מידע מהעמותה, תהיה לוגיקה אמיתית מאחורי נושר הדיווח והשקיפות.

"בארגון נובה, שמספקת לארגונים חברתיים שירותי ייעוץ אסטרטגי, כדי שיהיו יותר אפקטיביות. החוויה בייעוץ לעסקים שונה מאוד לעומת עמותות. בעסקים יש הרבה יותר מידע ואפשר לבדוק סקטור בחתך גיאוגרפי, תחום פעילות, ניתוח שוק וכו' וזה מאפשר לעזור לארגון. לעומת זאת, בתחום החברתי אין מידע אילו ארגונים פועלים לידה, בסיווגים אחרים, מי עושה מה ואיפה אפשר לעשות שיתופי פעולה. מהבחינה הזו המיזם הוא סופר קריטי כדי להביא אימפקט לעמותות. אנחנו מדברים על עומק הנתונים ונגישות הנתונים והיכולת לעשות חיתוכים יעזרו לנו מאוד".

עוד אמר פראוור כי לתמיכה במוסדות דתיים מגיעה במקום תמיכה ממשרד החינוך: “אם היינו מפעילים סטנדרטים של חינוך ומשלמים עבורם במוסדות הדתיים, זה היה עולה יותר. לגבי סעיף 46 אנחנו מתייחסים אליו כאל החזר מס וזה כמו הוצאה. זה כסף שאנחנו לא גובים אותו ויכולנו לתת אותו כהשקעה או כתמיכה. זה עדיין כספו של משלם המסים. יש הגיון שהחלטה על פטור יעבור אישור פרלמנטרי ויש בכך ערך עצום"

עוד אמר פראוור כי יש מעט מאוד ניצול של זיכוי במס ברמה הגבוהה של תרומות, בהיקף של עד 7 מליון שקל: לא תמיד משתמשים בכל הרגולציה, אבל אנחנו מניחים את התשתית".

  • עוד באותו נושא:
  • עמותות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully