ירידה לצורך עלייה: שיפור התשתיות יתקע אתכם בפקק

אם חשבתם שהפקקים בסיבוב מוצא או בציר ז'בוטינסקי בלתי נסבלים, עוד לא ראיתם כלום. בשבועות הקרובים יחלו העבודות לשדרוג כביש מספר 1 בין תל אביב לירושלים, ובמקביל יורחבו עבודות הכרייה של הרכבת הקלה בגוש דן. העבודות צפויות להחריף עוד יותר את מצוקת התשתיות הקיימת ואת הגודש בכבישים.

אם לא די בכך, באחרונה החלה הארכת תוואי הרכבת הקלה בירושלים ותורחב תשתית המטרונית בחיפה. כל אלה נועדו לשפר את התנועה בכניסות למטרופולינים, אך עד שזה יקרה, תיהפך חווית הנסיעה של הנהג הישראלי לסיוט של ממש.

הקלישאה שלפיה כדי ליהנות בעתיד יש לסבול בטווח הקצר, נכונה גם הפעם. עם זאת, נדמה כי במקום להתאמץ למצוא פתרונות שיקלו על חיי הנהגים, ברשויות נוטים לעתים למשוך בכתפיים ולומר "ככה זה", או "זה המחיר שצריך לשלם בשביל פיתוח".

.

הפרויקט: הרחבת הכניסה לירושלים ושדרוגה לאורך 16 הקילומטרים ההרריים שבין מחלף שער הגיא לכניסה לעיר. בין השאר כולל הפרויקט הוספת נתיב שלישי לכל כיוון, הרחבת השוליים והקמת מנהרות שיחליפו את מחלף הראל המשופע. סיבוב מוצא המסוכן יוחלף בגשר חדש ובנוה אילן יוקם מחלף. עבודות אלה אמורות לפתוח את הציר המרכזי לעיר ולשפר את רמת הבטיחות הלקויה שממנה סובלים הנהגים.

לו"ז: החברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה) כבר החלה במכרזים לביצוע הפרויקט. העבודות עצמן יתחילו ב-2013 וצפויות להסתיים רק ב-2016.

עלות: 2.5 מיליארד שקל.

השלכות: במעצ מבטיחים להותיר את שני נתיבי הנסיעה הקיימים בכל כיוון פנויים, אך הניסיון מלמד כי הנהגים נוטים להאט בקרבת עבודות בכביש, ומאחר שכבר כיום אין בכביש שוליים מספקים, עתידות העבודות לזלוג לתוך נתיבי התנועה הקיימים. בכנסי התחבורה האחרונים היו מי שדיברו על "מצור על ירושלים", מאחר שגם בכניסה לעיר דרך כביש 443 צפויים להיווצר עומסי תנועה.

פתרונות: משרד התחבורה מתכנן מענה כפול לתחזית הקודרת: עידוד שימוש בתחבורה ציבורית והפניית חלק מהתנועה לכביש 443. ואולם, מדובר בפתרונות חלקיים בלבד. האוטובוסים בכביש 1 יעמדו בפקקים עם שאר המכוניות, וכביש 443 אינו מותאם לתנועה כבדה. הכביש אמנם מודרני ומפותל פחות מכביש מספר 1, אך יש בו לא פחות משבעה צמתים מרומזרים ומחסום צבאי בכל כיוון.

בדיונים שנערכו באחרונה במשרד התחבורה, נדונו דרכים להגברת הקיבולת של כביש 443. בין השאר הוצע לתת עדיפות לתנועה בכביש ברמזורים, לבטל פניות ליער בן שמן ואף להוסיף נתיב נוסף על חשבון השוליים.

באשר לתחבורה הציבורית, הועלו הצעות כמו הפחתת מחיר הנסיעה באוטובוסים בקו שבין ירושלים לתל אביב או הפעלת קו אוטובוסים חינמי מחניון הנתיב המהיר במחלף שפירים לירושלים. בשלב זה מדובר ברעיונות בלבד שטרם נבחנו לעומק.

הפרויקט: הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן יקשר בין פתח תקוה לבת ים, דרך בני ברק, רמת גן ומרכז תל אביב. 10 קילומטר מתוך 22 הקילומטר יהיו תת-קרקעיים - ממחלף גהה עד מתחם מנשייה בדרום תל אביב. כיום נחפרים שלושה פירי שילוח למכונות כרייה (TBM) באם המושבות, בגלי גיל ובמנשייה. כמו כן מוקם מעבר תת-קרקעי להולכי רגל מול התחנה המרכזית בפתח תקוה.

עד כה לא נחסמו נתיבים לצורכי העבודות, אך בשנה הבאה התמונה תשתנה. העבודות יתחילו ב-14 מקטעים של הקו, שבכמה מהם תתבצע חפירה בשיטת Cut & Cover (חפירה וכיסוי). לשם כך ייסגרו הרחובות אליפלט בתל אביב, שנקר בפתח תקוה וכן צמתים מרכזיים - למשל בביאליק וז'בוטינסקי ברמת גן.

לו"ז: על פי התכנון, העבודות בקו האדום יסתיימו רק בסוף 2017. ואולם, בנ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים), האחראית על הפרויקט מטעם המדינה, בוחנים גם את האפשרות לבצע במקביל את עבודות התשתית לקו הירוק, שיקשר בין ראשון לציון לרמת השרון ויעבור במנהרה מתחת לרחוב אבן גבירול בתל אביב. עבודות אלה צפויות להימשך לפחות עד סוף העשור.

עלות: 11 מיליארד שקל (לקו האדום בלבד).

ההשלכות: עבודות הכנת התשתית התת-קרקעית בלב המטרופולין הסואנת והמאוכלסת של ישראל צפויות ליצור קטסטרופה תחבורתית חסרת תקדים, שתביא לעומסים כבדים בצירים פקוקים ממילא. אלפי כלי רכב יופנו לכבישים חלופיים צרים יותר, שלא יוכלו לעמוד בנפח התנועה.

הפתרונות: אף שעבודות הכנת התשתית כבר החלו, רק עכשיו מתחיל הדיון בנוגע לפתרונות. יו"ר נ.ת.ע, מיכאל רצון, המליץ באחרונה להטיל אגרת גודש על הנהגים שנכנסים לגוש דן ובכך לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית, אך ההצעה נדחתה על ידי שר התחבורה ישראל כץ.

בינתיים מתכננת נ.ת.ע להקים בשני הקצוות של הקו האדום - בבת ים ובפתח תקוה - חניוני חנה וסע ולהפעיל מהם הסעות לערים. כמו כן, משרדי הממשלה וחברת דן מנהלים משא ומתן להפעלת קו אוטובוסים רבי-קיבולת בנתיבים ייעודיים (B.R.T), שיעברו בתוואי הרכבת וייתנו מענה זמני לתנועה. עם זאת, הצדדים טרם הגיעו להסכמה בנוגע להפעלת הקו.

הפרויקט: במסגרת הרחבת פרויקט הרכבת הקלה בירושלים יוארך קו הרכבת דרומה מהר הרצל לצומת אורה ובהמשך עד הדסה עין כרם. במקביל, יוארך הקו צפונה עד שכונת נוה יעקב. כמו כן תונח מסילה בין הר הצופים לגבעת רם (קו הקמפוסים), ויוכשר מסלול T.R.B בין צומת גבעת התחמושת לתחנה המרכזית, דרך ציר בר-אילן.

לו"ז: עבודות תשתית ראשונות כבר החלו, והפרויקטים כולם צפויים להסתיים ב-2016.

עלות: עבודות תשתית ההארכה יעלו 300 מיליון שקל, והעבודות בגבעת רם יעלו 50 מיליון שקל.

השלכות: בצוות תוכנית אב לתחבורה (צתא"ל), האחראי על הפרויקטים, טוענים כי ההפרעה לתנועה בצירים המרכזיים תהיה מינורית, אך העבודות להכשרת ציר ה-T.R.B שיחלו בשנה הבאה יגרמו לשיבושי תנועה, בעיקר בציר בר אילן.

הפתרונות: בשלב זה לא ננקטים אמצעים מיוחדים להסדרת התנועה ולהקלה על העומס. עם זאת, בצתא"ל מציינים כי הפגיעה בציבור הנהגים צפויה להיות מינורית, וכי לאורך התוואי של הרכבת נשמר נתיב נסיעה פנוי לכל כיוון, דבר שיצמצם את הפגיעה.

הפרויקט: מערכת T.R.B ב-100 אוטובוסים רבי קיבולת שתופעל בשלושה קווים באורך של 37 קילומטר: 1. מצפון הקריות (ליד מחנה כורדני לשעבר) לחוף הכרמל דרך כביש 4 והעיר התחתית של חיפה; 2. מקרית אתא למסוף בת גלים דרך כביש 4 והעיר התחתית של חיפה. 3. מקרית ים וקרית חיים לשכונת הדר בחיפה.

לו"ז: הקו הראשון של המטרונית אמור להתחיל לפעול בסוף השנה.

עלות: 1.7 מיליארד שקל.

השלכות: תושבי מטרופולין חיפה והנכנסים בשעריה סובלים בשנתיים האחרונות מעומסי תנועה כבדים, בעיקר בצומת צבר, צומת הצ'ק פוסט, העיר התחתית ובשכונת הדר.

הפתרונות: לא ננקטו צעדים כדי להפחית את העומס בכבישים, מלבד הפניית התנועה לצירים חלופיים. פתיחת מנהרות הכרמל סייעה להפחתת הלחץ בעיר התחתית, ובעיר מקווים כי עד סיום העבודות בשנה הבאה לא תיווצר פגיעה מהותית