העיתונות המצרית דיווחה כי המיליארדר חוסיין סאלם, שהחזיק בחברת EMG יחד עם איש העסקים הישראלי יוסי מימן וחברת הגז המצרית, נדון היום (חמישי) בבית משפט בקהיר ל-15 שנות מאסר בגין בזבוז כספי ציבור בעסקת הגז עם ישראל.
נגד סאלם, שנמלט לספרד ונשפט בהיעדרו, תלוי צו הסגרה למצרים, עליו הוא מערער. בית המשפט קבע כי העובדה שסאלם מכר לישראל גז טבעי במחיר נמוך מהשוק הסבה למצרים נזקים המסתכמים ב-715 מיליון דולר.
גם סאמח פחמי, שהיה שר הנפט המצרי בשנים 2011-1999, הורשע ונדון ל-15 שנות מאסר בגין האשמות דומות. סאלם, פחמי ושישה פקידים אחרים, הורשעו על פי הדיווח במכירת גז לישראל במחיר נמוך מדי.
בנוסף לעונשי המאסר, הטיל בית המשפט על הנאשמים קנסות בסכום כולל של 2.4 מיליארד לירות מצריות (412 מיליון דולר).
הרשעתם של סאלם ופחמי מגיעה כחודש לאחר שהנשיא לשעבר, חוסני מובארק, ובניו זוכו מאשמת שחיתות בנושא עסקת הגז עם ישראל. במקביל לזיכוי, מובארק הורשע באחריות להרג של 850 מפגינים במהלך ההפיכה במצרים. לאחר זיכויו של מובארק מאשמת השחיתות, טענו גורמים המקורבים ל-EMG כי הוכח שההסכם לא היה נגוע בשחיתות, כפי שנטען לאורך שנים במצרים. אולם, על פי הדיווח, הרשיע בית המשפט את סאלם ואת פחמי בשחיתות בהקשר עסקת הגז עם ישראל.
"העסקות נגועות בשוחד וכי המחיר ששילמה ישראל נמוך מדי"
חברת EMG נוסדה בשנת 2000 במצרים, בתום מהלך עסקי שיזמה קבוצת מרחב של מימן במצרים, בשיתוף מקורביו של הנשיא המודח חוסני מובארק. בין בעלי השליטה בחברה עם הקמתה היו איל ההון המצרי ומקורבו של מובארק, חוסיין סאלם (65%), מימן (25%) וחברת הגז המצרית (10%). EMG קיבלה מהשלטונות המצריים מנדט לייצא גז טבעי מצרי למדינות האגן המזרחי של הים התיכון, והחלה במו"מ למכירת גז לחברת החשמל ולקוחות אחרים בישראל. על רקע זה עלו שמועות כי העסקות נגועות בשוחד וכי המחיר ששילמה ישראל עבור הגז היה נמוך מדי.
לאחר הפסקה במו"מ, בשל ארועי האינתיפאדה השנייה, נחתם ב-2005 ההסכם המשולש בין מצרים, EMG וחברת החשמל תחת מטריה מדינית, לאחר שמצרים התחייבה כלפי ישראל בהסכם משולש לאספקת 7 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה למשך 20 שנה (עם אופציה להכפלת תקופת ההתקשרות). בעקבות ההסכם, החלה EMG בפרויקט להנחת צינור תת ימי מאל-עריש לאשקלון לאורך 100 ק"מ ובעלות של כ-500 מיליון דולר. ב-1 במאי 2008 החלה הזרמתו הראשונית של גז מצרי לחופי הארץ.
בפברואר 2011, על רקע המהפכה במצרים ואובדן השליטה הבטחונית של הממשלה המצרית בסיני, החלו פיצוצים חוזרים ונשנים בצינור לחבל באספקת הגז לישראל. הזרמת הגז נפסקה בסופו של דבר לחלוטין, ולבסוף הודיעו חברות הנפט המצריות ל-EMG כי החוזה עמה מבוטל. בעלי מניות ב-EMG, כולל מימן עצמו, פתחו בשל כך בהליכי בוררות בינלאומיים נגד החברות המצריות וממשלת מצרים, בטענה כי הופרו זכויותיהם כמשקיעים זרים.