מאזן הכוחות הגלובלי משתנה במהירות. הירידה המהותית בביצועים הכלכלים של ארה"ב ומדינות מרכזיות באירופה, גורמת גם לפיחות ניכר במעמדן הגלובלי. לוואקום נכנסו זה מכבר סין ורוסיה, שהרציונל הפוליטי שלהן שונה בתכלית. במצב הקיים נראה שהמשטרים ברוסיה ובסין נראים היום חזקים ויציבים יותר ממדינות המערב, כאשר גם יכולתם לקבל החלטות איננה תלויה ברוב קואליציוני פנימי. אנו עדים לשינויים דרמטיים גם בהקשר האזורי, אצל שכנינו. מתבקשת חשיבה איך ממצבת ישראל את עצמה במשחק הכוחות החדש. החשיבות של נושא זה היא מרכזית וכלכלית, והוא טעון חשיבה וניתוח מעמיקים. נתמקד רק בערך המוסף שיכולה העלייה מרוסיה לתרום לקרוב הקשר עם רוסיה בתחום הכלכלי.
הערכים המוספים של העלייה
אין חולקים על כך שהעלייה מחבר המדינות היא מבורכת. העולים נותנים למדינה ולחברה ערך מוסף במירב תחומי העשייה. ניתן לאפיין חלק לא מבוטל מעולים אלה, כמשכילים, איכותיים, בעלי מקצוע, תרבותיים וחרוצים. חשוב לאזכר מימד נוסף- העולים הלא מפונקים שינסו מותניים, ולקחו כל עבודה שהיתה זמינה בשוק. וכך נחשפנו לרופאים שהפכו למסגרים. אחיות שהפכו לפועלות ניקיון. מרצים שהפכו לשומרים ויש עוד דוגמאות רבות, של משרות פחות נחשקות, שהישראלים המפונקים לא נטו לעשותם ושהעולים קפצו עליהם, כמוצאי שלל רב, כי הבינו לאשורם את פני הדברים, והפנימו אותם.
דוגמא אחת לערך היא הכמות הגדולה של בעלי מקצוע מיומנים שהגיעו למשק הישראלי מחבר המדינות, כחשמלאים, מסגרים, רתכים, חרטים, כרסמים, מכונאים, נגרים ונוספים. היריעה קצרה מלפרט את פועלים של עולים רבים אחרים, שעשו ועושים חייל בתעשייה, במחקר, באקדמיה במוסדות ציבוריים וממשלתיים.
קשרים כלכליים ישראל-רוסיה
הפוטנציאל של הרחבת הקשר הוא בלתי מוגבל. רוסיה היא מעצמה עם משאבים עצומים, הרעבה לפיתוח ולצמיחה. הכוח האנושי שלנו והיכולות בתחומים רבים, טעונים מיקוד גם לכיוון ההזדמנויות העסקיות הענקיות שטומן בחובו המשק הרוסי. יש היום פעילות לא מבוטלת בתחומי הנדסה, בניה, תעופה, כרייה ונוספים שבחלקה משולבת עם טייקונים רוסיים שהבינו את הפוטנציאל שגלום בסינרגיה והשקיעו כספים בלא מעט מיזמים.
לפעילויות אלה יש הד תקשורתי שולי, שאיננו ממנף אותן לכיוונים נוספים מעבר לתחומי העשייה המקומית. אין כמעט פעילות בתחומי היי טק ותקשורת, תחומים שלא מעט חברות ישראליות אמונות עליהם. היכולות הטכניות של העולים מחבר המדינות, היעדר המגבלה של תרבות ושפה, ההבנה של הרציונל הכלכלי הרוסי והרצון להתפתח, יכולים להוות פריצה מעמיקה לפעילות כלכלית ברוסיה. האינטרסים הכלכליים עומדים תמיד בראש סולם פירמידת ההחלטות וצריך למנף אותם לכוון זה. מוצע להקים בתוך משרד המסחר והתעשייה אגף שיעסוק הנושא, תוך שיתוף פעולה הדוק עם התאחדות התעשיינים, המדענים הראשיים במשרדי הממשלה, אנשי עסקים יהודים שפעילים ברוסיה ודיפלומטים משתי הארצות. רוסיה יכולה וצריכה להיות מטמון כלכלי חדש עבור ישראל.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.