בתי האוכל, בתי הילדים והמכבסה הם כבר מזמן לא חלק מהנוף של רוב הקיבוצים בישראל; כעת נעלם מהקיבוץ עוד מוסד ותיק: בית ההארחה. עד לפני כמה שנים מי שרצה לנפוש בקיבוץ זכה ללון בבית הארחה צנוע עם חדרים פשוטים, שהתאימו למשפחות שחיפשו מרחבים, בריכה ואפשרויות טיול בסביבה - במחיר נוח. ואולם בשנים האחרונות, עם השינויים המבניים שעוברים הקיבוצים, שינה גם האירוח הקיבוצי את פניו. כיום משקיעים הקיבוצניקים מיליוני שקלים במתחמי הנופש הוותיקים, כדי להפוך אותם למושכים יותר עבור קהל לקוחות גדול.
"בית הארחה הוא הכינוי שנתנו בעבר למלון של הקיבוץ, אך זה מושג שעבר מן העולם", אומרת ענת נסים, האחראית על תיירות פנים ברשות לפיתוח הגליל ומנכ"לית עמותת ארץ גליל. "הקיבוצים הבינו שהם לא יכולים להישאר מאחור, וכיום אנחנו רואים תהליך משמעותי של שדרוג חדרים".
לדברי נסים, האירוח הקיבוצי כיום מתחלק לשני סוגים: "הקטגוריה הראשונה היא בתי המלון - כמו בכפר גלעדי או הגושרים - שמציעים שירותי מלון מלאים. בדרך כלל מדובר בלינה במבני אבן צמודי קרקע של קומות בודדות. הקטגוריה השנייה היא כפרי הנופש, שמציעים אף הם מבני אבן צמודי הקרקע, אך גם בקתות עץ המזכירות צימרים".
בקיבוץ לוחמי הגטאות, למשל, סיימו לפני כחודש וחצי שיפוץ משמעותי של חדרי האירוח, שכלל איחוד של חדרים קטנים ליחידות גדולות. "עשינו את השיפוץ כי החדרים התיישנו מאוד, ולא כדי להקפיץ את המחירים", מסבירה תמי מינס, מנהלת האירוח הכפרי בקיבוץ. "יחידה משפחתית, שבתקופת הקיץ עולה 900 שקל, עלתה לפני השיפוץ 800 שקל. המטרה לא היתה להרוויח כסף, אלא להישאר בזירה התחרותית של הצימרים עם הג'קוזי ומכונות האספרסו".
מי שבכל זאת מחפש נופש בקיבוץ במחירים שמזכירים יותר את מה שהיה נהוג בעבר, יכול עדיין למצוא חדרים צנועים יותר במחירים של 400-600 שקל לזוג ללילה באמצע השבוע ועד 120 שקל תוספת לכל ילד - כלומר 700-800 שקל ללילה למשפחה. נכון אמנם שברוב המקרים לא מדובר בבקתות עץ מפוארות ומרווחות במיוחד, אלא בחדרים סטנדרטיים עם חלל משותף להורים ולילדים, אבל הדבר יכול להתאים למי שמטרת החופשה שלהם אינה שהייה בחדר, אלא בילוי משפחתי במרחבי הקיבוץ, פיקניקים וטיולים בסביבה הקרובה.
"בניגוד לצימרים, מתחמי האירוח הכפרי בקיבוצים מחזיקים כ-15 חדרים ויותר, ויכולים אף להגיע ל-80 חדרים במתחם. הדבר נותן מענה טוב למשפחות ולקבוצות חברים שרוצות לטייל ולנפוש ביחד", אומרת נסים. "הקיבוצים מציעים מדשאות רחבות, שמושכות בעיקר את האורח העירוני, שמחפש מרחבים כדי שהילדים יוכלו לרוץ ולשחק בלי חשש מכבישים".
את הדרישה לקונצפט של אירוח צנוע הבינה לפני כמה שנים רשת מלונות מטיילים, ששכרה את בתי ההארחה בשלושה קיבוצים בצפון (גשר הזיו, מלכיה ואילון) ומיתגה אותם ככאלה המיועדים למטיילים. "הבנו שבישראל יש שלושה סוגי אוכלוסייה", אומרת בת חן ישועה מנכ"לית הרשת, "אלה שמחפשים חופשת בטן-גב במלון הכל כלול, אלה שמחפשים נופש רומנטי עם ג'קוזי ומשפחות שרוצות לטייל. לאחרונים מספיק חדר סטנדרטי, נקי ונעים לשים בו את הראש בלילה. זו האוכלוסייה שאנחנו מכוונים אליה".
הסיבה שהרשת הלכה לכיוון של מטיילים ולא תיירות רומנטית היא, בין היתר, כלכלית. "אנחנו מציעים מתחמים של 30 חדרים, ולכן גם אם היינו רוצים לא היינו יכולים למתג את עצמנו כצימרים רומנטיים עם ג'קוזי", מסבירה ישועה. "כשזוג מגיע לחדר רומנטי הוא לא רוצה עוד עשרות אנשים מסביבו. מצד אחר, מתחמים של חמישה חדרים כמו שמציעים במושבים וביישובים שונים, לא יכולים להביא פרנסה, כי כשרוצים לפרסם את המקום משקיעים במערכת שיווק ומכירות גדולה - ואז כלכלית יהיה יותר נכון לכוון אותה לקונצפט של 30 חדרים מאשר חמישה".
הדגש שנותנים בעלי המתחמים בחופשות של משפחות שבאות כדי לטייל, הוא על פעילויות בקיבוץ עצמו ובסביבתו. "התפישה שלנו היא שאנשים יבואו להכיר את הגליל, ולא יישארו בחדר", טוענת ישועה. "לכן אנחנו משקיעים אנרגיה באיתור פעילויות בסביבה, למשל פעילויות ימיות, הצגות, סדנאות ופינות ליטוף".
גם מינס טוענת שלמרות השדרוג האירוח נשאר בהוויה קיבוצית: החדר מרוהט בצניעות, וכיכר הלחם נאפית במטבח הקיבוץ ומוגשת עם חמאה וריבה, כמו בארוחת ארבע של פעם. "אנחנו רואים בסביבה את הלונה פארק האמיתי. אנחנו אוהבים את האזור ושמחים לאפשר לאנשים ליהנות ממנו. יש כאן הרבה מה לעשות".
בקיבוצי הדרום זול יותר
אילו קיבוצים מציעים אירוח כפרי במחיר שפוי? כדי לענות על השאלה נעזרנו בהמלצות של אתר מפה ועמותות תיירות, ובדקנו את המחירים שמציעים קיבוצים שונים במהלך אוגוסט. בחרנו רק בקיבוצים שמציעים נופש משפחתי לזוג עם שני ילדים בפחות מ-800 שקל ללילה.
במרבית בתי המלון הקיבוציים שבדקנו - כמו כפר גלעדי, הגושרים, שפיים ועין גדי - המחירים לא עמדו בתקציב שהצבנו לעצמנו. בהגושרים המחיר הגיע ל-1,800 שקל ללילה למשפחה, בשפיים ל-1,300 שקל, בכפר גלעדי ל-1,350 שקל ובעין גדי - 1,050 שקל. מצאנו גם מחירים העוברים את רף ה-1,000 שקל בכפרי הנופש בכמה מהקיבוצים: בקיבוץ מעגן המחיר למשפחה ללילה הוא 1,430 שקל, ובלהבות הבשן - 1,650 שקל.
ואולם למרות הקושי הצלחנו למצוא מחירים נוחים יותר למשפחות (זוג עם שני ילדים) באוגוסט. בקיבוץ צרעה, למשל, מחירה של יחידה משפחתית ללילה באוגוסט הוא 720 שקל; בקיבוץ רמת השופט המחיר הוא 740 שקל; בקיבוץ מזרע המחיר הוא 770 שקל ללילה; ובאורחן של קיבוץ מנרה המחיר למשפחה הוא 590-730 שקל ללילה. גם בדרום מצאנו מחירים נמוכים, למשל, אורחן המצפה בקיבוץ גבולות מציע חדר משפחתי ב-570 שקל ללילה.
"זה עניין של מדיניות. הרעיון הוא שאנחנו מעדיפים שיבואו אלינו לכמה שיותר לילות ולא ללילה אחד. עם המחירים שאנחנו מציעים, משפחה יכולה לעמוד גם בחופשה של ארבעה לילות באוגוסט", אומרת רונית דביר, מנהלת השיווק של קיבוץ גבולות. "בנוסף, אם בשאר המדינה אוגוסט נחשב לעונת השיא, אז אצלנו עונת השיא היא באוקטובר. אנשים חושבים שיהיה להם חם מאוד, אבל בכל מקום בישראל חם באוגוסט. אצלנו לפחות יבש, ולא סובלים מהלחות הגבוהה".