הסנגוריה כבר לא ציבורית

שר המשפטים התקין באוקטובר 2011 תקנות לגביית שכר טרחה עבור ייצוג משפטי על ידי הסנגוריה הציבורית. התקנות נכנסו לתוקף בחודש שעבר והמשרד כבר גובה את שכר הטרחה מהזכאים. קבלת הזכות, שבפעם הייתה ניתנת ללא עלות , כרוכה בהגשת בקשה באחד מהמחוזות של הסנגוריה הציבורית. התנאים לאישור הזכאות יכולים להיות בגין חומרת העבירה והעונש הצפוי. כמו כן, קיימים מקרים בהם המצב הכלכלי אינו מאפשר לנאשם או לעצור ייצוג על ידי עורך דין והוא מופנה לסנגוריה הציבורית. בין הנזקקים לשירות הסנגוריה הציבורית נמצאים גם חיילים או שוטרים בשירות חובה, עיוורים, נכים, חרשים, אנשים הלוקים בנפשם או בעלי ליקוי שכלי. כלומר, השירות ניתן בעצם במסורה, רק לאנשים הזקוקים לכך באמת.

עכשיו הצטרפו לתנאים המגבילים גם תשלום אגרה של 300 או 1200 שקל תלוי בסוג התיק ובערכאה בה הוא נדון. לאחר קבלת האישור מהסניגוריה הציבורית על זכאות לקבלת השירות נשלח הזכאי לאחד מעורכי הדין העובד בסנגוריה הציבורית או לעורך דין חיצוני המקבל את שכרו מהמדינה. יחד עם האישור הוא מצטייד כמובן בשובר לתשלום האגרה שצפויה לשלשל לקופת המדינה 10 מיליון שקל. משרד המשפטים טוען שהאגרה סמלית ותפקידה לתת ערך לשירות המשפטי הניתן לזכאים. שר המשפטים שכח בעצם את הערך בעבורו הוקם השירות לציבור - לתת שירות משפטי איכותי חינם לזכאים לכך. ברור ש-10 מיליון שקל לא יושיעו את הגרעון בקופת האוצר אך יפגעו בחלק מהזכאים שהפרוטה אינם בכיסם.

עבור האזרחים הזכאים לשירות , מדובר לפעמים בסכומי כסף משמעותיים שתשלומם יבוא על חשבון תרופות, אוכל, מוצרים בסיסיים. האם זה המקום "לעשות כסף" על חשבון האזרח החלש, הכנוע? ספק גדול.

תפקידה של הסנגוריה הציבורית הופרט חלקית באמצעות יזמויות נפלאות מבית היוצר של לשכת עורכי הדין באמצעות פרויקט שכר מצווה. עורכי דין עצמאיים שחלק מפעילותם מופנה לסיוע פרובונו לנזקקים, לשכות משפטיות לסיוע משפטי במוסדות אקדמיים המלמדים משפטים, קליניקות משפטיות, עמותות ועוד. בעידן שבו על כל 150 אזרחים יש עורך דין, לדעתי קיימת אפשרות, גם של חסרי ממון לקחת עורך דין באמצעים העומדים לרשותם קודם שבקשו את הסיוע של הסנגוריה הציבורית. על כן מוטב היה אם היו מפסיקים לגבות את האגרה ומאפשרים לאזרחים הנזקקים לקבל את השירות שהם ראויים לו.

החדשות הטובות הם שלא ימנע מתן שירות לזכאי שלא שילם את האגרה, לא יופסק ייצוגו והוא יטופל כרגיל. החובות בגין הטיפול יופנו לגבייה במרכז לגביית אגרות וקנסות. אם זה לא היה עצוב זה היה יכול להיות משעשע לראות נאשם שידו לא משגת מטופל על ידי הסנגוריה הציבורית ולאחר שהורשע הגיש ערעור וזוכה, מתמודד עם חוב שבינתיים טפח לממדים הזויים במרכז לגביית קנסות. יופעלו כנגדו אמצעים פולשניים לגביה כשלילת רישיון נהיגה, מאסר, ואפילו לא עלינו הכרזה כפושט רגל. האם גם אז ייקחו החלשים ייצוג מהסנגוריה הציבורית?

עו"ד צחי כהן, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, עמית במכון לאחריות חברתית.