פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שוק מוצף: 1 מכל 5 רואי חשבון - בלי התמחות

      לפי הערכת לשכת רואי החשבון כ-400 מתוך 2,000 בוגרי לימודי חשבונאות בשנת 2011 יישארו ללא התמחות ואפשרות לעסוק במקצוע. "רק בעלי הקשרים והמצטיינים נכנסים"

      מאות סטודנטים לחשבונאות ברחבי הארץ התעוררו בחודשים האחרונים למציאות קשה: לאחר שחשבו כי סטאז' נחשק במשרד גדול מונח בכיסיהם, הם גילו לפתע שהשוק רווי בדורשי התמחות - ודלתות המשרדים סגורות. ארבע שנות לימודים מפרכות כבר מאחוריהם, אך הסטאז' הנדרש בן השנתיים לא נראה באופק.

      כך נראה הדבר במספרים: כ-2,000 בוגרים מ-13 מוסדות לימוד סיימו את לימודיהם ב-2011. לפי הערכה של לשכת רואי החשבון, כ-400 מתוכם, אחד מכל חמישה, יישאר בלי התמחות ובלי האפשרות לעסוק במקצוע.

      שוק רואי החשבון (TheMarker)
      (TheMarker)

      קרן (שם בדוי) סיימה את שנה א' לחשבונאות באוניברסיטת בר-אילן עם ממוצע ציונים גבוה מ-90. לפי הנוהג הרווח בתחום, היא כבר החלה לחפש משרד להתמחות, אך קורות החיים ששלחה כלל לא נענו. "אני שומעת, רואה ומרגישה שמתחיל עודף היצע במקצוע", היא אומרת. "לפני כמה שנים לא היתה כזו תחרות על התמחויות. לא צפיתי את זה. חברים משנה ב' שלא מצאו התמחות מצויים בלחץ, והשאיפה של כולם היא להיכנס לאחד מחמשת משרדים הגדולים. הסטודנטים המקושרים, כאלה שמכירים אנשים מבפנים, מצליחים להשתחל ואיתם המצטיינים. לשאר נעשה קשה".

      ומה תעשי אם לא תמצאי התמחות?

      "אשתמש בקשרים. עד עכשיו לא רציתי לעשות בהם שימוש".

      את מרגישה שיש היררכיה בין האוניברסיטאות?

      "בהחלט. בר אילן נחשבת פחות מהעברית ותל אביב. הוכחה טובה לכך היא שכמה נציגים של פירמות מובילות כלל לא באו להציג את עצמם בפנינו, אבל הגיעו למקומות אחרים".

      אם לבר אילן לא באו, הרי שבמכללות, בעיקר הקטנות והפחות מחוברות לשטח, מרגישים מועמדים סוג ב' דרך קבע. "באוניברסיטאות ובמכללות המובילות חלק מהמרצים הם שותפים במשרדים הגדולים, שמזהים מצטיינים ומחתימים אותם אצלם", אומר שבי, 28, סטודנט שנה ד' במרכז האקדמי רופין. "החיבור לתעשייה עבור הסטודנטים האלה קל יותר. אותי לא לימדו שותפים מהמשרדים הגדולים, ולסטודנטים שכן למדו אצלם יש יתרון. כשהמיתון מקשה ממילא ויש הצפה של השוק, ההבדל בין המקושרים לפחות מקושרים בולט עוד יותר".

      דרור, 28, סטודנט לתואר ראשון גם הוא ממכללה, סיים שנה רביעית בלי סטאז' סגור ומבלי לדעת מה יעשה בשנה הבאה. כמה מחבריו ללימודים יושבים אתו באותה הסירה. "התחלתי לחפש סטאז' כבר בשנה השנייה ללימודים", הוא אומר, "פשוט לא חזרו אלי. השיטה של המשרדים הגדולים היא לפנות לסטודנטים המצטיינים באוניברסיטאות ולהחתים אותם מראש. אצלנו פנו ל-10-15 המצטיינים, כי על הטובים יש תחרות, והחתימו את המתאימים. לשאר הרבה יותר קשה".

      אז מה עשית?

      "התחלתי לנסות להתקבל דרך קשרים. פחות רוצים את הסטודנטים מהמכללות. אנחנו בעדיפות די אחרונה. לא חשבתי שאתקל בכזו הצפה. זה מתסכל".

      אמיר (שם בדוי), 27, שסיים תואר בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב ומתחיל סטאז' בחודש הבא, מברך על מזלו הטוב. הוא וחבריו נמנו עם המחזור האחרון שנהנה מימי הפריחה במשק, וכך סגרו סטאז' בשנה הראשונה ללימודים, לפני שלוש שנים. "אצלנו היה תהליך פשוט: נציגי המשרדים הגדולים הזמינו אותנו ליום פתוח במשרד, שם דיבר אתנו המנכ"ל וביקש קורות חיים. יש גם דרכים אחרות. בכיר באחד המשרדים הגדולים שמרצה אצלנו פשוט ביקש שנעביר לו רשימת שמות, ומתוכה נבחרו הסטאז'רים. לסטודנטים שהגיעו שנה-שנתיים אחר כך כבר קשה יותר".

      למה לסגור שלוש שנים מראש?

      ד', גורם בכיר בתחום ראיית החשבון, אומר כי השיטה הנוכחית שלפיה סטאז' נקבע שלוש שנים מראש - לא נכונה. "במצבים של האטה במשק, כפי שקורה כיום, חלק מהסטודנטים מגלים בוקר בהיר אחד שהסטאז' שעליו בנו בוטל עקב צמצום משרות. במקביל, סטודנטים שנה א' כיום מקבלים סירובים, מבלי לדעת מה יהיה מצב המשק בעוד שלוש שנים".

      מהם הגורמים המרכזיים שיצרו את ההצפה בבוגרים?

      "המיתון וריבוי המוסדות. זה כלכלי ללמד חשבונאות. מביאים מרצה והסטודנטים באים. בכל פעם שיש מיתון אנחנו רואים התכווצות במשרות ובהתמחויות, ובתקופת שגשוג קורה ההפך - הביקוש עולה על ההיצע. כיום משרדים נערכים למיתון ארוך וקשה, כך שאנחנו צריכים לבחור בין מעולים למצוינים בלבד".

      שוק רואי החשבון (TheMarker)
      (TheMarker)

      למי שלא מוצא התמחות מציע ד' להתאזר בסבלנות. לדבריו, "מצבם דומה לכלכלן שמתקשה למצוא כיום עבודה. כדאי לחפש עבודה לאו דווקא במקצוע, ולנסות שוב בהמשך".

      נשיא לשכת רואי החשבון, דורון קופמן, מסכים עם שורשי התופעה. "ההצפה קיימת כבר חמש שנים וניצניה התגלו עוד לפני המשבר הכלכלי העולמי. כעת היא פשוט מורגשת במיוחד", הוא אומר. "הבעיה המרכזית, עם זאת, נעוצה בריבוי המוסדות. מסלולים חדשים ממשיכים להיפתח כל הזמן (מסלולים חדשים נפתחו בשנתיים-שלוש האחרונות במכללה האקדמית ספיר, המרכז האקדמי כרמל ומכללת שערי משפט, ה"ו), והמשמעות היא שעוד בוגרים יחפשו התמחות בקרוב".

      כמה בוגרים נוספים להערכתך?

      "בשנים הבאות נראה כ-3,000-4,000 סטודנטים מידפקים על דלתות המשרדים. הזינוק במספר מקבלי הרישיונות לראיית חשבון ב-2005-2011 היה של 50% - מ-827 ל-1,238 מקבלי רישיונות, מה שמעיד על כך שהעוגה גדלה, פירמות התרחבו ויותר בוגרים השתחררו לשוק, אך כיום היא שוב במגמת הצטמקות".

      קופמן מתנגד גם הוא לנוהג של המשרדים הגדולים לתפוס את המצטיינים כבר בשנה הראשונה. "מה המעסיק יכול לדעת מסמסטר אחד של לימודים?", הוא תוהה. "בעצם הוא מסתכל על קורות החיים של ההורים, מה הם עושים ואיפה הסטודנט גר. בוגרי יחידת המודיעין 8200 מקבלים תעדוף אוטומטי. זה בעייתי. אנחנו חותרים לזה שהחוק יתוקן, וכמו במשפטים, סטאז' ייסגר מהשנה השלישית ללימודים בלבד".

      המצב הנוכחי ממש קורא לתופעות של ניצול.

      "לא הגיעו אלי פניות כאלה, אבל אולי זה קיים. שכר המתמחים גם כך נמוך - 5,000-6,000 שקל בחודש".

      איך אפשר למנוע את ההצפה?

      "יש מדינות שחוו הצפה ובנו שני מסלולים - רואי חשבון מבקרים (נהפכים למבקרים חיצוניים) ורואי חשבון שמוכשרים לעבודה בסקטור העסקי, וכך העומס מווסת. יש קולות הטוענים כי צריך לצמצם את מספר המסלולים במכללות. אני חושב שיש יתרון בכך שאנשים שלא עומדים בתנאי הקבלה של אוניברסיטאות יקבלו הזדמנות במכללה. ניתן גם להניח שאם הקושי יגבר, יתקיים תהליך ברירה טבעי ופחות אנשים ירצו ללמוד את המקצוע".