החוזרים לארץ: צעירים, אקדמאים ומתגעגעים

הכוח המתעצם של השווקים המתעוררים במזרח אסיה ובדרום אמריקה, במקביל להאטה בכלכלת ארה"ב, טורפים את הקלפים בזירת ההגירה העולמית - כך בישר באחרונה העיתון "ניו יורק טיימס". מי שהיגרו לארה"ב מהמדינות המתעוררות, נוטים לחזור כיום למדינות מוצאם. האם גם ישראל נהפכה למקור שיבה נחשק לישראלים?

נראה שכן. במקרה של ישראל, שיחקה לטובתה העובדה שהמדינה שמרה על יציבות בתקופת הסערה הכלכלית. לפי נתוני המשרד לקליטת עלייה, עד 2007 היה מספרם של התושבים החוזרים (מרביתם מארה"ב) כ-5,000 איש בשנה. בשיאו של המשבר הכלכלי ב-2009 זינק מספרם ל-11 אלף, ומאז נשאר פחות או יותר קבוע על כ-9,000 איש בשנה - כ-1,800 משפחות.

יש סיבות נוספות לחזרה מלבד המשבר הכלכלי: הטבות (נקודות זיכוי במס כמו אלה הניתנות לעולים חדשים, הטבת מס עבור רכישה ויבוא רכב, ושעות תגבור חינמיות בלימודים עבור הילדים), שינוי מנטלי בחברה הישראלית שכבר אינה רואה ביורדים "נפולת של נמושות", ובעיקר - געגוע.

הפרופיל המצוי של המהגרים לארה"ב ששבים לאסיה ולדרום אמריקה - צעירים, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים - נכון גם לגבי החוזרים לישראל. מנתוני משרד הקליטה עולה כי מרבית התושבים החוזרים הם אקדמאים (30%), בני 35-49 (26%) ובעלי מקצועות חופשיים (16%) - מהנדסים ואדריכלים, רופאים ורופאי שיניים, משפטנים, אנשי אקדמיה ורואי חשבון.

ממחקר חדש שביצע משרד הקליטה על ישראלים החיים בארה"ב (בניו יורק ובלוס אנג'לס), עלה כי כמו מהגרים הודים, סינים וברזילאים, גם ישראלים מוטרדים תדיר בשאלת השיבה הביתה. הגעגועים פשוט מודחקים טוב יותר בתקופה של שגשוג כלכלי.