חודשיים לאחר שאושר התיקון השלישי לתמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 38 בממשלה, וחודש לאחר שפורסם ברשומות, מתברר כי חלק גדול מהרשויות המקומיות עדיין לא החלו בהטמעת התיקון במדיניות התכנון העירונית.
לדברי יזמים בתחום, תוכניות המוגשות כיום לוועדות התכנון המקומיות, בהתבסס על התיקון השלישי ולעתים גם על התיקון השני לתמ"א (הריסת המבנה ובניית בניין עם זכויות גדולות יותר) - אינן מטופלות.
תמ"א 38 נחקקה לצורך חיזוק יסודותיהם של מבנים ישנים נגד רעידות אדמה, במימון של הגדלת זכויות הבנייה. מספרם הזניח של הפרויקטים שיצאו לפועל מאז אושרה התמ"א ב-2005, הביא את הרשויות להכניס בה מספר תיקונים שנועדו להגדיל את כדאיותה הכלכלית. התיקון השלישי מאפשר הוספה של 2.5 קומות לבניין - קומה אחת יותר ממה שאיפשרה התוכנית המקורית.
ואולם לדברי יזמים הפועלים בתחום, רבות מהוועדות המקומיות לתכנון שלהן מוגשות תוכניות אלה עדייין לא עובדות על פי התיקון השלישי ואף נמנעות מלקבל תוכניות בינוי המוגשות להן על פי התוואי שמכתיב התיקון.
"רבות מהרשויות המקומיות עדיין לא יודעות איך לאכול את תמ"א 38/3", אומר יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים, המעורבת בעשרות פרויקטים של תמ"א 38. "בעסקות שבהן הגענו לשלב הגשת תוכניות לרשות המקומית, קיבלנו תגובות בנוסח 'אנחנו עדיין לא מתייחסים לתיקון 3', 'עדיין לא גובשה אסטרטגיה המתייחסת לתמ"א 38/3', ו'אנחנו לא מוכנים לקבל את התוכנית'. זו שערורייה".
לדברי חסון, עם הרשויות שנמנעות מלקבל תוכניות לפי התיקון השלישי לתמ"א נמנות תל אביב, הרצליה וגבעתיים, ומנגד צוינו רמת גן ורעננה כרשויות שמשתפות פעולה במידה הרבה ביותר בתחום. "אם העיריות לא יתיישרו לפי תיקון 3, אאלץ לפנות לוועדות הערר", מבהיר חסון. "בסופו של דבר הן יצטרכו לקבל את העובדה שאלה התוכניות - ולהחליט".
"המחוקק הבין שהתמ"א בצורתה המקורית לא כלכלית, ולכן החליט על הגדלת הזכויות", אומרת עו"ד אדריאנה שכטר מחברת קרסו מבנים 38, העוסקת גם היא בתחום. "אני לא חושבת שרשות מקומית רשאית להגיד 'אני לא נותנת זכויות שהמדינה העניקה'".
לדברי שכטר, הבעיה במקרה של הרצליה וגבעתיים נובעת מכך שהן נוטות להכפיף את אישור התוכנית ליצירת מקומות חניה לכלל הדירות בבניין, גם במקרים שבהם מלכתחילה לא כלל הבניין חניה כלשהי. "בסופו של דבר המטרה היא לחזק מבנים נגד רעידות אדמה, ולא לפתור בעיות חניה", הוא אומר.
סמנכ"ל השיווק של חברת רתם את נתן, רותם אברון, מצטרף לביקורת. לדבריו, גם יישום התיקון השני לתמ"א, המאפשר את הריסת הבניין ובנייתו מחדש עם הזכויות מוגדלות, אינו מבוצע במרבית הרשויות במרכז. "הרשויות היחידות שמיישמות את התיקון השני הן רמת גן וגבעתיים. בתל אביב, לעומת זאת, יש לי ששה-שבעה פרויקטים שפשוט עומדים", הוא אומר.
מעיריית תל אביב נמסר: "הוועדה המקומית תל אביב-יפו אישרה מדיניות לגבי הטמעת תמ"א 38 תיקון 2. הצעה לתיקון 3 תובא לדיון בוועדה, ולאחר קבלת החלטה היא תיושם ברחבי העיר".
מעיריית הרצליה נמסר: "אנו ערוכים לקלוט כל בקשה שתואמת את התיקון האחרון ולתת מענה מיידי ומקצועי. נכון להיום יש 80 בקשות לפני התיקון ו-10 בקשות חדשות, שהחלו את דרכן במשרד מהנדס העיר במחלקת תכנון עיר בשבועות אחרונים לפי התמ"א החדשה לאחר התיקון".
מעיריית גבעתיים נמסר: "העירייה פועלת כחוק ורואה לפניה אך ורק את טובת התושבים".
ממשרד הפנים נמסר: "כדי לא לפגוע ברקמות אורבניות, ניתן בתמ"א שיקול דעת רחב לוועדות המקומיות. הן רשאיות לא לאשר את בקשה שכוללת תוספות בנייה, או לאשרה חלקית, תוך הנמקה מפורטת. על החלטת הוועדה המקומית קיימת זכות ערר"