משרד האוצר שוקל לקצץ את מענקי האיזון - המענקים שהמדינה מעבירה לרשויות מקומיות חלשות, כתמיכה בהן. האוצר שוקל לקצץ 400 מיליון שקל במענקי האיזון, שיסתכמו ב-2.4 מיליארד, במקום 2.8 מיליארד שקל שניתנו ב-2011-2012. זה הקיצוץ הגדול ביותר במענקי האיזון, מאז שהמענקים הוקטנו בשיעור חד במשבר הכלכלי העמוק של 2003.
גם הפעם טוען האוצר כי הסיבה לקיצוץ היא המשבר הכלכלי, והלחץ הכבד המופעל על תקציב 2013, שמאלץ אותו לקצץ במענקי האיזון. לטענת האוצר, אין לו ברירה אלא לחזור למתווה מענקי האיזון שהיה קיים עד לשנתיים האחרונות, והיה 2.4 מיליארד שקל. מענקי האיזון הוגדלו בשנתיים האחרונות ל-2.8 מיליארד שקל, עקב השביתה הגדולה שהיתה בשלטון המקומי בתחילת 2011, ושבעקבותיה הגיע השלטון המקומי להסכם עם ראש הממשלה על הגדלת מענקי האיזון לשנתיים. בתום השנתיים, האוצר מתכוון לחזור למתווה המקורי.
באוצר מודים כי מדובר בצעד שעלול לפגוע משמעותית ברשויות המקומיות החלשות, ולהעמיק עוד יותר את הפערים בין מרכז לפריפריה בישראל. באוצר מודים גם כי בפועל כבר כיום הם לא משלמים את מלוא מענקי האיזון הנדרשים, לפי הנוסחה שקבעה ועדת גדיש - הוועדה קבעה דרך לחשב את סל השירותים שאמורה רשות מקומית להגיש לתושב, והמדינה אמורה לאפשר לרשויות, שהכנסותיהן קטנות בשל מצבן המוחלש ומיקומן בפריפריה, להציע את סל השירותים הזה. בפועל, סל השירותים המלא מחייב העברת מענקי איזון בסכום של כ-3 מיליארד שקל. בשנתיים האחרונות העבירה המדינה 93% מסכום זה (2.8 מיליארד), וכעת היא תרד ליחס של 80% בלבד.
עם זאת, באוצר מזכירים כי ועדת גדיש רק עסקה בקביעת סל השירותים הנורמטיבי - אבל שהמדינה לא היתה חייבת מעולם לממן אותו במלואו. המדינה שואפת לממן כמה שיותר מסל השירותים, אבל בשנה של משבר כלכלי קשה אינה מסוגלת לעמוד בכך.
לא ברור כיצד יגיב השלטון המקומי על ההצעה לשוב ולקצץ במענקי האיזון. בפעם הקודמת הצעד גרר שביתה כללית של השלטון המקומי. עם זאת, הפעם היחס של השלטון המקומי עשוי להיות אמביוולנטי, משום שבמקביל מנסה האוצר לשפר את מצב הרשויות החלשות באמצעות הגדלת תקציבי החינוך, הרווחה והארנונה הממשלתית המופנים אליהן - באמצעות שינוי נוסחאת התקצוב הממשלתית, כך שרשויות חלשות יקבלו יותר תקציבים על חשבון רשויות חזקות.