הגבלת מתמחות בפסיכולוגיה ללידה אחת לא חוקית

הוראת משרד הבריאות לפיה לנשים המתמחות בפסיכולוגיה מותר לצאת לחופשת לידה אחת בלבד במהלך ההתמחות הנמשכת ארבע שנים נוגדת לכאורה את חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה - כך אומרת ל-TheMarker עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת. הנציבה הודיעה כי תפנה למשרד הבריאות כדי למצוא פתרון לעניין וקראה לנשים הנתקלות במקרים שבהם תנאי עבודתם נפגעים בשל הריון או הורות להגיש תלונה בנציבות.

לפי ההנחיה החדשה של משרד הבריאות, תוגבל חופשת הלידה של המתמחות לאחת בלבד במהלך ההתמחות, ובמקרה של חופשה נוספת הנמשכת מעל 30 יום - תוארך ההתמחות בשנה. ההנחיה פורסמה במאי האחרון, ולפי דיווחים בחלק מהמקומות, אף הודיעו לפסיכולוגיות המתמחות על החלתה רטרואקטיבית.

לדברי סולטנוביץ'-דוד, "הנציבות תבחן את המקרה לגופו אך על פניו נראה כי ההנחיה אינה עומדת במגבלות החוק. החוק קובע כי אסור להפלות נשים בשל הריון או הורות וכן חוק עבודת נשים קובע כי אסור לפגוע בתנאי העסקתן בשל הריון או ההורות - ובמקרה הספציפי מדובר בפגיעה ברורה בתנאי ההעסקה, כאשר גברים אינם 'נענשים' באותו האופן על היעדרות בשל סיבות כמו מילואים".

סולטנוביץ' דוד מוסיפה כי במקרים דומים בעבר, למשל כאשר מתמחות בראיית חשבון (התמחות של שנתיים), התבקשו הנשים כחלק מהנחיה להשלים את חודשי ההיעדרות שלהם בשל חופשת לידה בסיום תקופת ההתמחות הרשמית. משרד המשפטים שינה את ההנחיה וקבע כי השלמה כזו אינה נדרשת. "כל עוד השלמה של התמחות אינה נדרשת במקרי היעדרות אחרים, אין סיבה שתידרש בשל חופשת לידה, בוודאי כאשר מדובר בארבע שנות התמחות", אומרת סולטנוביץ'-דוד.

לדבריה, "לרוב אין בעיה להשלים כמה חודשים מתוך ההתמחות תוך כדי שהיא נמשכת, ובוודאי שהשלמה של שנת התמחות על כמה חודשי היעדרות לא נראית לי מידתית. מקום עבודה לא יכול לשלוט על זכותה של אשה להיות אמא ואם סוגיית האמהות נכנסת כפקטור בתנאי ההעסקה שלה - הרי שמדובר בעניין בעייתי. מעסיקים צריכים להתייחס לחופשות לידה כאל דבר שהוא חלק מהחיים ולא כאל גורם מפריע".

מתמחות בפסיכולוגיה זועמות על ההוראה החדשה שלטענתן פוגעת בזכויותיהן כנשים: "ההתמחות בדרך כלל מתרחשת בשנות העשרים המאוחרות ותחילת השלושים לחיינו - בדיוק השנים הכי קריטיות בהן מרחיבים את המשפחה", אומרת יעל (שם בדוי), מתמחה בפסיכולוגיה שכבר יצאה לחופשת לידה אחת. "זה פשוט לא הוגן כי מטבע הדברים הרבה מאד בנות יוצאות יותר מפעם אחת, זו התמחות מאד ארוכה". לדבריה, "אני מבינה מצד שני שאי אפשר לפגוע בהתמחות ושיש סיבה שהיא נמשכת 4 שנים, אבל יכול להיות פתרון אחר של הארכת ההתמחות באותה תקופת זמן של חופשת הלידה הנוספת, ולא בשנה שלמה באופן שרירותי ורדיקלי כזה".

לדברי יעל, הבעיה עמוקה אף יותר: "גם ככה זה מקצוע שיש בו תמיד העדפה מובנית לגברים כי אין הרבה גברים במקצוע - יותר קל להם להתקבל גם ללימודים עצמם וגם להתמחויות כי בכל מקום צריך גם פסיכולוג גבר וכל מרפאה או מחלקה רוצה שבארסנל שלה יהיה גם גבר".

ח"ג זהבה גלאון (מרצ) פנתה בנושא למנכ"ל משרד הבריאות ודרשה ממנו לשנות את ההנחיה ולבטל את החלתה הרטרואקטיבית. לדבריה, "משמעות הנוהל החדש למתמחות בפסיכולוגיה הוא שהמדינה מכתיבה למי שמבקשת לעבוד בפסיכולוגיה את מספר הילדים שמותר לה להביא במשך ארבע שנות ההתמחות. זהו נוהל מפלה ודרקוני שפוגע בזכות הבסיסית לחיי משפחה."

"אם במהלך התמחות בעריכת דין שאורכה שנה ניתנת הכרה בחופשת לידה אחת, מן הראוי שהיחס ישמר גם כשמדובר בהתמחות שאורכה ארבע שנים, ושהמדינה תאפשר למתמחות ללדת יותר מפעם אחת, ולהיות זכאיות לחופשת הלידה שמוקנית להן על פי חוק. ההתמחות בפסיכולוגיה ארוכה דיה כדי שלא יגרם נזק למתמחות שמבקשות להקים משפחה ולהביא ילדים"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מנכ"ל משרד הבריאות קבע כי יש להיצמד לכללי העבודה החלים על נשים בהריון, והינחה את אנשי המשרד לנהוג כך"