פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      74% מהציבור: המחאה לא שיפרה מצבנו הצרכני

      על פי סקר שערך מכון סמית, 50% מהציבור חש שכוחו הצרכני עלה במידה מועטה ו-24% חש כי כוחו לא עלה כלל. "הנתון המטריד ביותר - צעירים מרגישים עוד פחות בשינוי"

      כשנה לאחר פרוץ המחאה החברתית, רק כ-26% מהציבור הישראלי חשים כי כוחם כצרכנים התחזק במידה רבה או רבה למדי, 50% חשים כי כוחם התחזק במידה מועטה ואילו 24% חשים כי כוחם כצרכנים כלל לא התחזק. כלומר, כ-74% מהציבור חשים כי המחאה החברתית לא שיפרה או כמעט לא שיפרה את מעמדם כצרכנים - כך עולה מסקר שערך מכון סמית ושמתפרסם לראשונה ב-TheMarker. מקרב המשיבים שציינו כי כוחם כלל לא התחזק, חלקם של צעירים עד גיל 29 גבוה יחסית, כ-32% מהמשיבים. בסקר השתתפו 509 מרואיינים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת.

      לדברי פרופ' סיני דויטש, מומחה להגנת הצרכן ודקאן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, שיזם את הסקר, "לאחר שנת התעוררות צרכנית היינו מצפים לראות שינויים של ממש ביוקר המחיה, ביכולת של הציבור לחיות בכבוד או לחלום על דירה משלו ביום מן הימים. לצערי, המצב עדיין עגום, ועל פי נתוני הסקר גם הציבור בישראל מרגיש כך". דויטש מוסיף כי "הנתון המטריד ביותר הוא שצעירים עד גיל 29, שהיו עמוד התווך של המחאה, מרגישים עוד פחות בשינוי".

      בין שלל המחלוקות והשסעים המפלגים את החברה הישראלית יש דבר אחד שמאחד את הרוב המוחלט של הישראלים, והוא ההבנה שהעמלות שגובים הבנקים על כל פעולה פעוטה הפכו את הבנקים למגזר שדרושה בו רפורמה יסודית. מהסקר עולה כי 92% מהישראלים הבוגרים סבורים כי בענף נדרשת רפורמה דומה לזו שנערכה בענף הסלולר. רק 8% השיבו כי אין לערוך רפורמה בענף.

      בעבור חברי כנסת שמעוניינים להשפיע על איכות החיים של האזרח, הסקר המתפרסם כעת מעיד על פוטנציאל אלקטורלי שרק מחכה לפעולה רצינית, כזאת שתעניק ללקוחות הבנקים כוח רב יותר מול השוק הבנקאי המשווע לתחרות אמיתית. לדברי דויטש, "אם היינו שואלים אם דרושה רפורמה בכבלים, בפנסיה או בענפים נוספים שסובלים מריכוזיות יתר, בדומה לרפורמה שנערכה בענף הסלולר, התשובות היו דומות. צמצום הריכוזיות במשק הוא תנאי הכרחי להורדת יוקר המחיה ולחיזוק כוחם של הצרכנים".

      מהסקר עולה עוד כי 76% מהמשיבים סבורים שהחוקים הצרכניים, שנועדו להקנות כוח ללקוח מול הספק ומול תאגידי הענק, אינם מספקים לו הגנה ראויה. 24% מהמשיבים ענו כי החקיקה הצרכנית פועלת לטובת הצרכן במידה רבה למדי או רבה מאוד. 18% השיבו כי החקיקה הצרכנית כמעט או כלל לא מספקת הגנה לצרכן ואילו הרוב, 58%, סברו כי החקיקה הצרכנית מספקת הגנה לצרכן במידה מועטה.

      "על החברות הגדולות ללכת לקראת הצרכן"

      דויטש, שספריו "הגנת הצרכן - הדין המהותי" (חלקים שני ושלישי) יצאו לאור בשבוע שעבר, תוקף את גישת בית המשפט העליון בפסקי הדין העוסקים בכוחו של הצרכן מול תאגידי הענק. לטענתו, "אם להסתמך על פסיקות של בית המשפט העליון, תחושת הציבור מדויקת. ברוב הנושאים הצרכניים שמגיעים לבית המשפט העליון, התביעות של הצרכנים אינן מתקבלות, וחבל. לעומת זאת, בערכאות הנמוכות, בתי המשפט המחוזי והשלום, ניתן לראות עלייה של ממש בפסיקה לטובת הצרכנים". דויטש מוסיף כי "הייתי מצפה דווקא מבית המשפט העליון לפעול בצורה ליברלית וללכת עם הצרכנים, ולא עם הגופים הגדולים".

      המחאה לא שיפרה מצב הצרכנים (TheMarker)
      (TheMarker)

      לשאלה באיזו מידה גרמה המחאה החברתית לחברות הגדולות לשנות את יחסן לצרכנים לטובה, השיבו רוב הישראלים בספקנות. 60% מהנשאלים השיבו כי השפעת המחאה מועטה. 22% השיבו כי המחאה החברתית גרמה לשינוי גדול או גדול למדי ביחס של החברות הגדולות לצרכן. 18% מהמשיבים סבורים כי היחס של החברות לצרכן לא השתנה.

      כדי שיחול שינוי של ממש, סבור דויטש, על החברות ובעלי העסקים להפנים שהגנת הצרכן היא גם אינטרס שלהם. לדבריו, "על החברות ללכת לקראת הצרכן ברוחב לב, כפי שנהוג במדינות מתקדמות בחו"ל, ולאו דווקא לפי הכללים הנוקשים שבחוק".

      לשאלה "האם אתם משווים מחירים לפני שאתם רוכשים מוצרים לבית", השיבו 48% מנשאלים שהם משווים מחירים באופן קבוע, 34% אמרו כי הם עושים זאת לעתים קרובות, 14% אמרו כי הם משווים מחירים מדי פעם ואילו 4% כלל אינם משווים מחירים או עושים זאת לעתים רחוקות. דויטש מציע לפעילי המחאה להגביר את הלחץ על הממשלה באמצעות פעילות פוליטית ולפעול באמצעים חוקיים העומדים לרשותם להגברת הפעילות בכנסת.