בעלי אג"ח אמפל: "לקצץ בשכר הסמנכ"לית"

מגעים שמנהלים בחודשים האחרונים בעלי האג"ח עם אמפל שבשליטת יוסי מימן הגיע בשבוע האחרון לנקודת רתיחה, עם התפטרותו של בית ההשקעות מיטב מהנציגות. היום בבוקר יערכו אמפל והנציגות המצומצמת פגישה נוספת, אך ל-TheMarker נודע כי אחד מהסעיפים שיהיו על הפרק הוא דרישתם של מחזיקי האג"ח לקיצוץ בשכרה של הסמנכ"לית

בעשור האחרון אושר לאירית אילוז שכר כולל של 10.4 מיליון דולר (כ-40 מיליון שקל), מתוכם 1.1 מיליון דולר ב-2011. שכרה מגיע גם כיום למיליון דולר. מימן עצמו, שהודיע כבר בתחילת המשא ומתן כי הוא מוותר על שכרו הגבוה לשנה הנוכחית משך 15.2 מיליון דולר באותו זמן (כ-60 מיליון שקל).

מאמפל נמסר: "יש כרגע שתי נקודות מחלוקת עקריות ואף אחת מהן לא קשורה לשכר או להוצאות הנהלה - נושא הפטור מתביעות ופרישת התשלומים. נושא השכר וההוצאות נסגר כבר באפריל". עוד הוסיפו הגורמים כי שכרה של אילוז הופחת משמעותית, אך לא הסכימו לחשוף באיזה סכום מדובר.

לפני כיומיים פרשו נציגי בית ההשקעות מיטב מנציגות האג"ח של חברת אמפל שבשליטת יוסי מימן - תוך הכרזה שהם מתכוונים להילחם על החזר החובות שלא דרך הנציגות. "מה שמפריע לנו בעיקר זו התנהגות של הדירקטורים של אמפל, שעשו הכל כדי לשרת את האינטרסים של מימן", אמר אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות.

רביב התייחס בדבריו אלה לכך שבנובמבר 2011, רגע לפני שהחברה ביקשה הסדר וכשמצבה כבר היה ברור לכל, האריך הדירקטוריון בשנה נוספת הלוואה של 22 מיליון דולר שנתנה אמפל לעסקיו הפרטיים של מימן. ואולם מימן אינו האשם הבלעדי במצבה של אמפל. הכספים הרי הגיעו אליו בדרכים חוקיות.

מימן מסכים כעת להזרים לחברה רק 6 מיליון דולר לאחר שמשך ממנה כ-300 מיליון דולר במזומן לפני מס במשך השנים. זאת, כשהחוב של החברה לבעלי האג"ח מסתכם ב-850 מיליון שקל.

האשמה רובצת גם על כתפי מי שאיפשרו את החגיגה. על הכסף הזה היו אמורות לשמור שתי להקות של כלבי שמירה: חברי דירקטוריון אמפל, שאישרו עסקות בעלי עניין שנויות במחלוקת ושכר מנופח; והגופים המוסדיים, שנתנו את כספי הפנסיה של הישראלים לאמפל.

ועדת הביקורת של אמפל, שהורכבה במשך השנים מאנשים שהיתה להם היכרות אישית עם מימן, היתה זו שאישרה את העסקות. עם העסקות שאושרו נמנות מכירת נתחים מצינור הגז של EMG מידי מימן לידי החברה הציבורית, ההלוואה המדוברת לפרויקט האתנול של 22 מיליון דולר, ושכר של 15 מיליון דולר למימן בעשור האחרון - מלבד הוצאות ההנהלה המנופחות שהחברה מסרבת לפרט.

אמפל גייסה כמיליארד שקל ב-2006-2010 - רובם באפריל 2008 (סדרה ב'), אבל מרבית הכסף גויס לאחר שאמפל כבר קנתה את האחזקה ב-EMG, כך שהמוסדיים ידעו היטב למה ישמש כספם. ברוב הגיוסים של אמפל היא זכתה לביקושים גבוהים של פי 1.3 משהציעה, כך שהמוסדיים היו נלהבים. בשלב הציבורי של הנפקת סדרה ב' המזמינים הגדולים היו דווקא אקלנס והפניקס, שתיהן בשליטת המתחרה הגדול על הגז יצחק תשובה.

בחודשיים שחלפו מאז ההנפקה השקיעו רוב המוסדיים גם הם כספים באג"ח, מי בשלב הציבורי של ההנפקה ומי בשוק. כך, עד ליוני 2006 רשמו האג"ח עלייה של 1.2% בערכן. לזכות המוסדיים יכולה לעמוד העובדה שהמסמכים הנוגעים לעסקות הובאו רק אל הדירקטוריון, שהחליט אם לאשר את העסקות - ולכן הם יכולים לטעון כי הם החליטו לסמוך עליו.

בעשר השנים האחרונות, כיהנו חמישה דירקטורים חיצוניים בוועדת הביקורת ואישרו את העסקות: חמי מורג, ראש אגף משאבים בבנק אגוד, שחולק היסטוריה ביטחונית עם מימן; איתן הבר, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, שהיה מעורב עם מימן בקבוצת פלד-גבעוני של מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד; דני וקנין, שותף מנהל בקסלמן וקסלמן שימש כמשנה למנכ"ל באי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר, ולאחר מכן כמנכ"ל מנופים פיננסיים בתקופה שבה שלטו בה אברהם נניקשווילי וג'קי בן זקן; עו"ד יהודה קרני, שפרש ב-2011 מהדירקטוריון בגיל 82; ועו"ד רויטל דגני, ששימשה דח"צית בחברה פרטית שבשליטת מימן במשך שנים קודם לכן.

הדירקטורים החיצוניים גם אישרו את שכרו של מימן, עד 10 מיליון שקל בשנה, והוא עצמו קבע את שכר שאר המנהלים והדירקטוריון. באמפל זכאי כל דירקטור ל-2,000 דולר עבור כל ישיבה שבה הוא משתתף, ובנוסף ל-30 אלף דולר לשנה עבור ישיבתו בוועדת הביקורת. ב-2011 הרוויח מורג 44 אלף דולר, ווקנין הרוויח 50 אלף דולר. הדירקטורים זכאים גם לאופציות באמפל, שלא שוות הרבה כעת, וגם לביטוח שיפוי וחבות בהיקף של עד 20 מיליון דולר.