נתונים על ביצועי התעשייה המרוכזים בהתאחדות התעשיינים ובמכון היצוא מצביעים על תנודתיות רבעונית וחוסר יציבות מדאיג ועל מגמת ירידה ביצוא. עם זאת, בשני הארגונים סבורים, כי מוקדם לדבר על מיתון וכי אפשר שהיצוא יתאושש לאור העלייה בשער הדולר, וימשוך מעט את התמ"ג למעלה.
"הנתונים הרבעונים לא יציבים ומראים על ירידות ועליות, מצב המעיד על חולשה בתעשייה", אמר רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים. "חוסר יציבות זה דבר מדאיג. זה מתבטא לדוגמה בתנודתיות במצבת כח אדם בתעשייה, בפועל ובסקרי ציפיות, מצב המראה שהתעשיינים זהירים", הוסיף.
לדבריו, תחזיות תעשיינים ברבעון האחרון היו, שהנסיגות באינדיקטורים הכלכליים ייפסקו והתעשייה תתייצב על איזון. "בפועל הנתונים מצביעים עדיין על תקופה לא יציבה עם נטיה לחולשה וחשש לגבי המשך ההתפתחות הכלכלית. עם זאת, לא רואים עדיין מיתון לפי הספר (שני רבעוני נסיגה בתוצר לנפש)", הוסיף גינל.
במכון היצוא מודאגים ממה שנראה כמגמת ירידה מתמשכת ביצוא. תחזיות המכון בתחילת השנה היו לצמיחה של 0% ביצוא (כלומר, לשמירה על יצוא דומה לזה של 2011). עתה חוששים מהצורך לעדכון היצוא כלפי מטה לכיוון של ירידה ביצוא לעומת 2011.
"המשבר העולמי לא חולף, והמצב באירופה ובשאר העולם משפיע על היצוא", אמר שאולי כצנלסון, ראש אגף כלכלה במכון היצוא. "נתוני יוני כל כך גרועים, שבמידה ויימשכו גם בחודשיים הבאים ולא יהיה תיקון אחורה, יכול להיות שנצא עם תחזית של גידול שלילי ביצוא". לדבריו, לנתוני היצוא השפעה חזקה על התוצר במשק. "כל זה משפיע על התוצר. לא יכול להיות מצב של צמיחה במשק, אם היצוא לא גדל ובוודאי אם הוא שלילי. זה יכול להימשך רבעון או שניים, לא יותר".
כצנלסון הוסיף, כי בתחילת 2011 היו כמה חודשים טובים ליצוא, ומאז הוא במגמת ירידה. לדבריו, גם בחודשים בהם ניכרת עליה ביצוא לעומת החודשים הקודמים, הירידות עמוקות מהעליות, כך שהעליות לא מצליחות לתקן את הירידות ביצוא. ענף התרופות (נתוני חברת טבע, א"ק) משפיע מאוד על היצוא, ובנתוני היצוא ללא תרופות הירידה אף יותר והיא ניכרת מספטמבר-אוקטובר 2011.
"המגמה לא טובה, וכשהיצוא לא גדל הוא סוחב חזק מאוד את התמ"ג למטה", אמר כצנלסון. "זה מסביר את התמונה שמראה, שהתמ"ג צומח פחות משחזו, לצד הירידה שנראית בבירור בהשקעות במשק. עם זאת, אני לא חושב שאנחנו הולכים למיתון. עדיין יש סיכוי שבשנה הבאה נראה התאוששות ביצוא, כי אי אפשר להתעלם מהתאוששות שער החליפין. אם נישאר ברמה של 4 שקלים לדולר ויותר בטווח מסוים, זה ישפיע לטובה", הוסיף כצנלסון.