וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דו"ח זקן הוגש: "המנהלים נהנים מחוסר תחרות"

סיון איזסקו

16.7.2012 / 8:40

הוועדה להגברת התחרות בבנקים שהוקמה בעקבות ועדת טרכטנברג הגישה את המלצותיה. הוועדה מתארת מערכת ריכוזית בעלת יעילות נמוכה - הפוגעת במשקי הבית ובעסקים הקטנים

מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית, שכר העובדים בה גבוה, היעילות התפעולית נמוכה ורמת התחרות בה נמוכה גם היא ואת המחיר משלמים העסקים הקטנים ומשקי הבית - כך קובעת הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות שהגישה הבוקר את המלצותיה לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל.

הוועדה הוקמה בעקבות ועדת טרכטנברג (שקמה בתגובה למחאה החברתית) אשר קבעה כי מערכת הבנקאות תורמת ליוקר המחייה בישראל. בשל מורכבות המערכת הבנקאית ועדת טרכטנברג החליטה לא לעסוק במישרין בתחום הבנקאות ועל כן המליצה על הקמת הוועדה שהגישה היום את המלצותיה.

המפקח על הבנקים דודו זקן שעמד בראש הוועדה אמר בשיחה עם TheMarker כי מי שנהנה כיום מחוסר התחרות ומרמות המחירים הגבוהות הם בעיקר עובדי מערכת הבנקאות שנהנים מתנאים יוצאים דופן, ולא בעלי המניות שנותרים עם שיעור רווחיות ממוצע של כ-10%, הנמוך במעט בהשוואה בינלאומית.

על שזקן מציין כי שנהנה מהמצב הקיים הם העובדים הוא מציין כי "צריך להיזהר כשמדברים על 'עובדים' כי קשה לדבר עליהם במקשה אחת- יש שם פערים גדולים ברמות השכר. מבין העובדים מי שנהנה זה דור א' והמנהלים. בקרוב נסיים לאסוף את הנתונים לגבי עלויות השכר בבנקים ונפרסם אותם לציבור. הבנקים צריכים לעבור תהליכי התייעלות אבל באופן טבעי אלו תהליכים הדרגתיים. ההמלצות יפעילו על הבנקים לחץ תחרותי ויעודדו כניסה של בנקים במבנה הוצאות רזה שיהוו איום תחרותי, יהיה חיתוך בצד ההכנסות, וזה יחייב את הבנקים להתייעל. כשכולם יבינו שהמציאות מחייבת, תהיה הסכמה למהלכי התייעלות".

זקן ציין כי הוועדה בחנה את מגזרי הפעילות השונים במערכת הבנקאות וזיהה כי מגזר הפעילות שמשלם ריביות ועמלות מנופחים במיוחד הוא מגזר העסקים הקטנים. כמו כן זיהה כשלים במגזר משקי הבית וציין כי הסתכלות על מרווחי הריבית במגזר משקי הבית לא מגלים את התמונה במלואה שכן בתוך מגזר זה ישנן אוכלוסיות מסובסדות כמו סטודנטים, גמלאים, ארגונים כמו חבר ועובדי מדינה שנהנים מתנאים מיוחדים ולעומת יתר הלקוחות המשלמים מחירים מלאים ויקרים על שירותי הבנקאות. זקן ציין כי "סט ההמלצות שלנו יגבירו בצורה משמעותית את האיום התחרותי".

בניגוד לרפורמה הקודמת שהוביל בנק ישראל בשנת 2007 ואשר התמקדה בתחום העמלות בלבד, הוועדה הנוכחים ממליצה על צעדים שיניחו את התשתית המבנית לעידוד התחרות בין הבנקים.

הבנקים יגלו ללקוחות מהו דירוג האשראי שלהם

אחת ההמלצות החשובות בדו"ח זקן היא בעניין שכלול דירוג האשראי של לקוחות פרטיים כך שאלו יוכלו לפנות בקלות לכל בנק בבקשה לקבלת הצעת אשראי ולא בהכרח מהבנק שבו הם מנהלים את הפעילות השוטפת. כיום כל הבנקים מדרגים את לקוחותיהם, אולם הם אינם חושפים את הדירוג בפני הלקוח וכך הלקוחות מתקשים לקבל הצעות אשראי מבנקים מתחרים שלא מכירים את הפרופיל הפיננסי האישי שלהם. ההמלצה של וועדת זקן היא כי הבנקים יחויבו למסור ללקוחות באופן תדיר מסמך פורמאלי אחיד אותו מכנה הוועדה "תעודת זהות בנקאית" אשר כוללת את דירוג האשראי של הלקוח על פי סקאלת הדירוג של הבנק וכן פרטים נוספים אודות הלקוח. באמצעות מסמך זה יוכלו הלקוחות לעשות "שופינג" בין הבנקים, כלומר לקבל הצעות אשראי מכל בנק. בדו"ח הוועדה נכתב כי "שיתוף במידע אודות דירוג הלקוחות כפי שנקבע במודל הדירוג הפנימי של התאגיד הבנקאי, יביא כבר בטווח הקצר לזרימת מידע משמעותי על לווים לבנקים הקטנים ולמלווים נוספים בשוק החוץ-בנקאי".

במקביל ממליצה הוועדה לצאת להליכי חקיקה לתיקון חוק נתוני אשראי כך שהבנקים יחויבו להעביר לסוכנויות דירוג אשראי עצמאיות מידע מקיף יותר ומעודכן יותר אודות לקוחותיהם, כך שעל בסיס נתונים אלו סכוניות הדירוג יוכלו לדרג את הלקוחות. לא מדובר במלוא המידע הבנקאי אלא רק בנתונים כמו האם הלקוח עומד בהחזרי הלוואות, האם הרשאות לחיוב חשבון לא נפרעו בשל העדר כיסוי, האם ללקוח קיימת משכנתא וכו. במקביל הבנקים יחויבו להעביר לסוכנויות הדירוג מידע סטטיסטי כללי על התנהגות הלווים בבנק במטרה לשכלל את המודלים של סוכניות דירוג האשראי שיציעו את שירותיהן לגופים העוסקים במתן אשראי.

בנק ישראל יתחרה בבנקים בשוק הפיקדונות

על פי דו"ח הוועדה הבנקים מציעים למשקי הבית ולעסקים הקטנים ריביות נמוכות מאד על הפיקדונות בהשוואה לריבית המוצעת ביתר מגזרי הפעילות. כך למשל מנתונים שהציגה הוועדה המרווח הממוצע שהבנקים גוזרים על פיקדונות משקי הבית הינו 1%, המרווח שהבנקים גוזרים מפיקדונות העסקים הקטנים הינו 0.86% וזאת בהשוואה למרווח של 0.23% בלבד שהבנקים גוזרים על פיקדונות המגזר העסקי.

על מנת לתקן עיוות זה ולאפשר ללקוחות לקבל הצעות ריבית טובות יותר על כספם מציעה הוועדה לאסור על הבנקים לגבות דמי ניהול ני"ע בגין אחזקת מק"מ וקרנות כספיות וכן החליטה הוועדה כי יש להטיל פיקוח מחירים על מחיר עמלת קניה ומכירת מק"מ וקרנות כספיות המהווים מכשירי השקעה חלופיים לפיקדונות הבנקאיים. מדובר במהלך שאינו דורש חקיקה ועל כן ניתן יהיה ליישמו בתוך פרק זמן קצר.

מכיוון שפיקדונות משקי הבית, בנקאות פרטית ועסקים קטנים מסתכמים בכ-560 מיליארד שקל מדובר בהמלצה שצפויה לייקר באופן משמעותי את מקורות הגיוס של הבנקים.

בדו"ח הוועדה צוין כי "מהלך זה צפוי להביא לעלייה בריבית המשולמת על פיקדונות בנקאיים לזמן קצר, בשל יצירת חלופה. יצויין כי בשל היעדר תחרות משוכללת בשוק האשראי בחלק מסגמנטי הפעילות של הבנקים, מהלך זה עלול להביא גם לעלייה מסוימת בריבית על האשראי, אולם יישום מכלול ההמלצות המובאות בדוח זה צפוי להגביר את התחרות בין נותני אשראי ולצמצם חשש זה".

לקוחות יוכלו לפתוח ולסגור חשבונות בנק דרך האינטרנט

מול עיניהם של חברי הוועדה עמד הנתון לפיו רק כ-5% מלקוחות הבנקים מחליפים בנק מדי שנה, נתון המעיד על חסמי המעבר בין הבנקים. כדי להתגבר על חסם זה, החליטה הוועדה לאפשר לבנקים להציע אפשרות של פתיחת חשבונות דרך האינטרנט ללא כל צורך להגיע לסניף. במקביל הוועדה ממליצה לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות לסגור חשבונות בנק דרך האינטרנט או לאפשר ללקוחות להורות לבנק החדש שלהם לבצע את הליכי סגירת החשבון והעברת הפעילות לבנק החדש. המלצה זו עשויה להקל באופן משמעותי על מעבר של לקוחות בין הבנקים ובכך להגביר את האיום התחרותי, כך שהבנקים לא ירגישו עוד כי הלקוחות הם ציבור שבוי בידיהם.

הוועדה ציינה בדו"ח כי "צעדים אלה גם עשויים להגביר את האיום התחרותי מצד הבנקים הקטנים, שכן יוסרו החסמים הנובעים מהצורך בנגישות פיסית לסניף בנק לצורך ביצוע פעולות אלה, ויונגשו שירותי בנקאות לציבור גם ביישובים בהם לא קיים סניף של בנק ספציפי. בנוסף, צעדים אלו יסירו חסמים להקמתו ופעילותו של בנק אינטרנטי".

במקביל יידרשו הבנקים לפרסם ריבית על אשראי ועל פיקדונות באתרי האינטרנט שלהם כך שהלקוחות יוכלו לבצע השוואה מהירה בין הבנקים ללא צורך להגיע פיזית לסניפים של הבנקים השונים לצורך ביצוע השוואה. יצויין כי הבנקים יידרשו להציג באתריהם את המחיר הממוצע המוצע ללקוחות בפועל ולא המחיר המופיע בתעריפון הבנק שהינו לרוב מנותק לחלוטין מהמחיר המופיע בתעריפון הרשמי של הבנק.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו

עסקים קטנים ישלמו פחות עמלות

הוועדה בחנה את מגזר העסקים הקטנים ומצאה שלוש עובדות חשובות בהקשרם:

1. "היקף האשראי למגזר העסקים הקטנים נמוך יחסית לתרומתם לתוצר העסקי". הוועדה ציינה כי נתון זה נובע בין היתר מהעדר אלטרנטיבות מימון חוץ בנקאיות עבור העסקים הקטנים וזאת בשונה מהמקובל בעולם.

2. "שיעורי התשואה של הבנקים ממגזר זה, בניכוי הוצאות והפרשות, גבוהים עד פי 2 מהתשואה על הנכסים בפעילות מול מגזרי העסקים הגדולים והבינוניים".

3. "בעלי עסקים קטנים ובינוניים מצביעים על קושי בקבלת אשראי בנקאי בארץ"

כמו כן מצאה הוועדה כי על אף שעסקים בעלי מחזור פעילות של עד מיליון שקל רשאים לבקש מהבנק לחייב אותם בתעריף החלים על לקוחות פרטיים ובכך להוזיל לעצמם את העמלות, רק 16 אלף עסקים קטנים נהנו מתעריפים המוזלים ואילו 318 אלף עסקים קטנים שילמו מחיר עמלות כאילו היו עסק גדול על אף זכאותם לקבל הנחה משמעותית. "להערכת הוועדה, הסיבות לכך שהעסקים הקטנים אינם נוטים להצטרף לתעריפון הקמעונאי הן היעדר מודעות מצד העסקים הקטנים לכדאיות ההצטרפות או טרחה הכרוכה בהמצאת דוחות כספיים או מסמכים אחרים לצורך ההצטרפות".

לכן ממליצה הוועדה להחיל את התעריפים החלים על לקוחות פרטיים גם על עסקים קטנים. על מנת למנוע מהעסקים הקטנים את הצורך לעבור תהליך ביורוקראטי לצורך קבלת ההטבות קבעה הוועדה כי עסק קטן יוגדר ככזה שיתרת ההתחייבויות שלו כלפי הבנק אינו עולה על 5 מיליון שקל או סכום גבוה יותר שנקבע על ידי הבנק. הוועדה ממליצה כי ההגדרה תחול אוטומטית על העסקים הקטנים מבלי שאלו יצרכו לנקוט בפעולה יזומה בנושא. כחלק מכך תובטל עמלת דמי ניהול חשבון עסק קטם אשר מחירה במרבית הבנקים נע בין 60 ל-85 שקלים בחודש. כמו כן ממליצה הוועדה לאסור על הבנקים לגבות מלקוחות המגזר הקמעונאי עמלות בשיעור גבוה מאלו הקבועות עבור המגזר העסקי.

כמו כן על מנת לאפשר לעסקים קטנים לעבור מבנק לבנק ממליצה הוועדה לחייב את הבנקים לאפשר לעסקים קטנים לבצע פירעון מוקדם של הלוואות - דבר שלא היה אפשרי עד כה.

רפורמה בפעילות ניירות הערך

אחד התחומים שנחשבים למרכזי רווח גדולים של הבנקים הוא פעילות לקוחות משקי הבית בניירות ערך - כלומר עמלות בגין קניה אחזקה ומכירה של מניות ואגרות חוב. הוועדה קבעה כי "בהשוואה בין העמלות התעריפיות, הקשורות לניהול תיק ני"ע, לבין אלו הנגבות בפועל, נמצא כי קיים פער גדול שאינו משקף שיווי משקל תחרותי ואף יכול להצביע על אפליית לקוחות".

הוועדה המליצה לבנקים כי "לאור הפער הגדול בין תעריף העמלות לבין המחיר שנגבה בפועל קיימת לדעת הצוות הצדקה לתמחור מחודש של שירותים אלה על ידי המערכת הבנקאית. בעת תמחור חודש של השירותים תתחשב המערכת הבנקאית בצורך לבטא בדרך המיטבית את עלות השירות בפועל". או במילים אחרות הוועדה ממליצה (ולא דורשת) מהבנקים להציג תעריפון שמייצג טוב יותר את המחירים הניתנים על ידי הבנקים בפועל.

כמו כן ממליצה הוועדה כי "לצורך הגברת השקיפות יוצג ללקוח שיעור העמלה שהוא שילם בהשוואה לעמלה הנהוגה בפועל. כמו כן הפיקוח על הבנקים יאסוף נתונים על התפלגות שיעור העמלה בפועל בהתאם לשווי הפיקדון, ויפרסם את הנתונים לציבור". בכך למעשה הלקוחות שלא מתמקחים עם הבנק שלהם יידעו כי הם משלמים עמלה הגבוהה באופן משמעותי מהעמלה הנגבית מלקוח ממוצע בעל היקף פעילות דומה.

כמו כן הוועדה קבעה בהקשר של עמלות דמי ניהול פיקדון ני"ע (לשעבר דמי משמרת) כי "מנגנון גביית העמלה המינימאלית הנהוג היום הינו מנגנון מורכב ולא בהיר כך שעולה קושי משמעותי ובלתי סביר בהבנת החישוב שנעשה ובהשוואה בין תעריפי בנקים שונים בתחום זה". לכן ממליצה הוועדה לבטל את עמלת המינימום לחלוטין.

כמו כן, על מנת להוות איום תחרותי על מערכת הבנקאות מצד בתי ההשקעות (המציעים את אותו השירותים במחירים נמוכים משמעותית) ממליצה הוועדה לפעול בתיאום עם רשות ני"ע כך שהציבור יוכל לפתוח חשבונות מסחר עצמאי בבתי השקעות דרך האינטרנט וללא צורך להגיע לבית ההשקעות על מנת לחתום על מסכי פתיחת חשבון.

הריבית על הפיקדונות תחייב את הבנקים גם בעת חידושם

אחד הטריקים המקובלים במערכת הבנקאית - אשר גובלים בהטעיית צרכנים - הוא מתן הצעת ריבית אטרקטיבית על פיקדון המתחדש אוטומטית בתום תקופת הפיקדון, אולם לרוב הבנקים לא מסבירים ללקוחות כי בעת החידוש האוטומטי, הריבית שיישא הפיקדון תרד אוטומטית לשיעור הריבית המזערית המופיעה בתעריפון הבנק. הוועדה מבקשת לשים סוף למשחקים אלו.

לצורך הדומא לקוח שביקש להפקיד פיקדון חודשי מתחדש אוטומטי עשוי לקבל הצעת ריבית של 2% אולם כעבור חודש בעת חידוש אוטומטי הריבית תפחת לריבית המזערית המופיעה בתעריפון הבנק בשיעור של כ-0.4% בלבד. לחילופין בנקים נוטים להציע הטבה בריבית בתקופת ההלוואה הראשונה ולאחר חידוש אוטומטי של ההלוואה הריבית קופצת לריבית המקסימאלית מופיעה בתעריפון הבנק. חברי הוועדה מתנסחים בצורה מאד עדינה וציינים כי "קיומה של אסימטריה במידע בין שני צדדים המתקשרים בחוזה גורמת, ככלל לכשל שוק שכן היא עשויה לפגוע ביכולת לקבל החלטות רציונליות על ידי הצד המצוי בנחיתות מבחינת המידע שברשותו. בנוגע ליחסי הבנק והלקוח, מצב הדברים הוא מטבעו כזה, שעיקר המידע, המומחיות והכלים להפיק מהמידע את מירב התועלת מצוי בידי הבנק".

הוועדה ציינה כי "מתן הנחות והטבות בריבית ללקוחות לתקופה מוגבלת וביטולן לאחר חלק מהתקופה גורם לערפול המחיר ללקוח, ומקשה על ביצוע השוואות וניהול משא ומתן אפקטיבי".

לכן ממליצה הוועדה כי "כדי ליצור שקיפות של העלות הכוללת באשראי ובפיקדונות, ולהקל על יכולת ההשוואה בין מוצרים ושירותים תחליפיים ללקוחות, הצוות ממליץ לקבוע הסדר, לפיו בהלוואות ובפיקדונות בריבית משתנה, בהם מציע התאגיד הבנקאי הנחה או הטבה בשיעור הריבית, לעומת הריבית התעריפית, תחול ההטבה לאורך כל תקופת הפיקדון או ההלוואה".

הרחבת הפיקוח על עמלות

למרות הידיעה כי פיקוח על עמלות אינו אקטיבי להגברת התחרות במערכת הבנקאות, שכן פיקוח על עמלה אחת מוביל את הבנקים להעלות מחירה של עמלה אחרת חברי הוועדה מצאו כי ישנן כמה עמלות מופרזות שמחייבות פיקוח. כך הוחלט לפקח על מחירו של כרטיס למשיכת מזומן ומידע שכן לטענת חברי הוועדה מדובר בשירות בסיסי שבגינו נגבי דמי ניהול חשבון. מחירה של העמלה יעמוד על 8 שקלים לעומת מחיר של 24-50 שקלים כיום.

הוועדה ממליצה להטיל פיקוח על עמלת משלוח הודעה ללקוח, שירות שבגינו גובים מרבית הבנקים בין 50 ל-90 שקלים.

הוועדה החליטה גם לבטל עמלת שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי.

בעבור העמדת אשראי בהיקף העולה על 50 אלף שקל גובים הבנקים עמלת טיפול באשראי ובבטחונות של עד 1250 שקל ובנק והוועדה ממליצה כי לא תיגבה עמלה זו עד לאשראי בהיקף של 100 אלף שקל, וזאת על מנת להקל על הלקוחות בחישוב הריבית האפקטיבית בגין ההלוואה.

כמו כן ממליצה הוועדה לבחון מחדש את תמחור כל פרק העמלות הקשור לפעולות במטבע חוץ, הן עבור מגזר משקי בית והעסקים הקטנים.

גופים מוסדיים יזרימו אשראי צרכני ולעסקים קטנים

אחת ההמלצות המעניינות של הוועדה, אם כי עדיין לא ברור כרגע האם תזכה להענות מצד הגופים המוסדיים, היא ניתוב כספי קרנות הפנסיה והגופים המוסדיים למתן אשראי לעסקים הקטנים ואשראי צרכני באמצעות שיתופי פעולה עם הבנקים. הגופים המוסדיים מנהלים כיום למעלה מ 830 מיליארדי ש"ח וזרם ההפקדות של החוסכים צומח מדי שנה והוא הסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל בשנת 2011. בוועדה ציינו כי במקום שהמוסדיים יממנו טייקונים ונדל"ן במזרח אירופה הם יוכלו להקים קרנות אשראי שיועמדו לציבור באמצעות מערך חיתום האשראי בבנקים בנקים קטנים שמוגבלים ביכולת מתן האשראי בשל מגבלת ההון שלהם. הנחת העבודה היא כי באמצעות שיתופי הפעולה יוכלו הגופים המוסדיים ליהנות מתשואה נאותה תוך סיכון נמוך בשל פיזור האשראי על פני מספר רב של לווים קטנים יחסית וכן בסיכון נמוך יחסית שכן האשראי יינתן באמצעות מערך החיתום של הבנקים. עבור משקי הבית והעסקים הקטנים הזרמת האשראי מצד המוסדיים תגדיל את ההיצע ובכך תסייע להפחתת מחירי האשראי.

מדובר בהמלצה שעדיין אינה מגובשת דייה ובדו"ח הוועדה צוין כי "הצוות בחן מספר מודלים אפשריים להפעלת מנגנון להקצאת האשראי המוסדי לשווקים הקמעונאיים. לאור חשיבות הנושא ותרומתו האפשרית לקידום התחרות על אשראי קמעונאי, הצוות ממשיך לבחון אפשרויות להקים מנגנוני הקצאת אשראי ממקורות כספי החיסכון הפנסיוני ופונה לנוגעים בדבר להביע את עמדותיהם בפני הצוות במסגרת הליך קבלת ההתייחסויות שמקיים הצוות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully