לפני חודשיים העריכו בלמ"ס שהתוצר צמח ברבעון הראשון של השנה ב-3%. מאז, עודכן אומדן הצמיחה לרמה של 2.9% והיום מעדכנת הלמ"ס את האומדן פעם נוספת: על פי האומדן האחרון, התמ"ג צמח ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 2.7% בלבד.
קצב הצמיחה נמצא במגמת ירידה מאז הרבעון האחרון של 2010. ברבעונים השלישי והרביעי של 2012 נרשמה צמיחה של 3.2% ו-3.1% בהתאמה. ברבעון הראשון של 2012 כבר הגיע כאמור הצמיחה לשיעור של 2.7% ונראה כי מגמת ההאטה תימשך גם ברבעון השני של 2012. האומדן הראשון לצמיחה ברבעון השני צפוי להתפרסם בעוד כשבועיים.
התחום שנפגע בצורה המשמעותית ביותר הוא יצוא הסחורות. היקף יצוא הסחורות ירד ברבע הראשון של 2012 ב-8.8% בחישוב שנתי. בלטה במיוחד צניחה ביצוא יהלומים בשיעור שנתי של 48% (ירידה של 15.5% ברבעון). לעומת זאת, ככל שמדובר על יצוא שירותים, חלה עלייה של 16.5% בחישוב שנתי במהלך הרבעון. העליה ביצוא השירותים קיזזה חלק מהירידה ביצוא הסחורות, כך שבסך הכל ירד היצוא ב-2.2% לאחר ירידה של 3.9% ברבע הקודם.
מי צודק - שטייניץ או פישר?
התמ"ג השנתי בישראל נע סביב 600 מיליארד שקל. לכן, מה שנראה כמו שינוי שולי של עשירית האחוז בצמיחה הוא למעשה כסף גדול. כל עשירית אחוז בצמיחה של המשק תתורגם לגידול של 600 מיליון שקל בסך המקורות של המשק.
צמיחה גבוהה יותר תביא לגידול בכוח הקנייה של הציבור באופן כללי, אבל מה שנמצא היום על סדר היום הוא השפעת הצמיחה על כנסות הממשלה ממסים וכפועל יוצא על הגירעון. לאחר שהממשלה הגדילה את יעד הגירעון לשנת 2013 ל-3%, פרץ ויכוח מתוקשר עם נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שחשב שמדובר על גירעון גדול מדי.
אחת השאלות המרכזיות שבמחלוקת היא מהם שיעורי הצמיחה שיש לקחת בחשבון בתכנון הגירעון. ככל ששיעור הצמיחה גבוה יותר, כך ניתן לצפות להכנסות גבוהות יותר ממיסים בשנים הבאות. בעוד ששר האוצר שטייניץ סבור שהמשק יכול לצמוח בקצב של 3.5%-4% בשנים הקרובות, נגיד בנק ישראל סבור כי בהתחשב בנסיבות בכלכלה העולמית יש לקבוע הנחת יסוד צנועה יותר.
עדכון אומדן הצמיחה של המשק על ידי הלמ"ס מחליש את שטייניץ בוויכוח מול פישר. אם אכן התוצר צמח ברבעון הראשון ב-2.7% בלבד (ואולי יהיו עדכונים נוספים בהמשך), יעד צמיחה של 3.5% נראה רחוק מתמיד. במקרה כזה, על מנת לעמוד ביעד הגירעון המורחב, ובתוואי ההפחתה של יחס החוב-תוצר שקבע, יהיה צורך להעלות מסים או לקצץ בהוצאות.