וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המשימה של המחאה החברתית - הריכוזיות בבנקאות

גיא רולניק

17.7.2012 / 8:22

רבים אומרים כי המחאה החברתית לא השיגה דבר, אך האווירה הציבורית שיצרה והמהפכה התודעתית הביאה לדו"ח זקן החושף את הריכוזיות בבנקים. הכירו את העובדים המסודרים במשק

המחאה החברתית חוגגת שנה – והבון טון בכלי תקשורת רבים הוא להסביר שהיא לא עזרה בכלום לאזרחי מדינת ישראל, שהיא מובלת על ידי חבורה של אנשים שמאלנים הזויים והמהדרין אף מוסיפים שהיא היא האשמה בהאטה שהמשק נכנס אליה.

אלא שאחת התוצאות של המחאה החברתית היא המהפכה בתודעה הציבורית, ומדי יום גדל מספר קוראי העיתונים וצופי הטלוויזיה שמבינים שחלק מכלי התקשורת יצרו עבורם עולם וירטואלי מטריקס – שמסתיר מהם את המציאות הכלכלית האמיתית ומציג להם את מה שמתאים לכנופיות ההון?שלטון?עיתון המחוברות למונופולים, לפירמידות, לוועדים ולשאר הנהנים מהסדר הכלכלי הקיים.

דו“ח הביניים שפירסמה אתמול ועדת דודו זקן להגברת התחרותיות במערכת הבנקאות הוא אחד הביטויים המוחצים ביותר לתמורות העצומות - תחילה בתודעה ובהמשך בשינויים מעשיים - שהביאה המחאה החברתית הדו“ח של זקן קובע שמערכת הבנקאות בישראל ריכוזית, שהעמלות והריביות משלמים הלקוחות החלשים - גבוהות, ומי שנהנה מזה הם המנהלים והעובדים הוותיקים של הבנקים.

עשרות הפגינו בחיפה כאות הזדהות עם משה סילמן, יולי 2012. ערן גילווארג
מדי יום גדל מספר קוראי העיתונים וצופי הטלוויזיה שמבינים שחלק מכלי התקשורת יצרו עבורם עולם וירטואלי מטריקס/ערן גילווארג

נו? מאי קא משמע לן – יגידו הקוראים הוותיקים שלנו – נדמה לנו שאנחנו קוראים את זה אצלכם בעיתון שנים ארוכות. כן. אבל אינספור הכתבות שפורסמו כאן במשך השנים לא הטרידו במיוחד את האנשים שאמורים להוביל שינויים ורפורמות במשק: לא משרד האוצר, לא בנק ישראל, לא שרים ולא חברי כנסת. כולם ראו במבנה מערכת הבנקאות גזירה משמים שיש לחיות לפיה. מדי פעם היה קופץ חבר כנסת מחפש כותרות ומייצר איזה דיון בוועדת הכלכלה שלא היה מוביל לשום שינוי.

אז מדוע התעורר לפתע בנק ישראל והקים ועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאות? לפתע ב–2012 ? הסיבה כתובה בפתח של הדו“ח עצמו. ועדת זקן הוקמה כתוצאה מהמלצה של ועדת טרכטנברג - ועדה שהוקמה בעקבות הלחץ הציבורי האדיר שנוצר בקיץ 2011 כאשר מאות אלפי ישראלים יצאו לרחובות ותבעו ”צדק חברתי“.

מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית וגזלנית כבר שנים ארוכות - אבל רק המחאה החברתית הובילה את מקבלי ההחלטות להקים ועדה לבדוק את רמת התחרותיות במערכת וכיצד ניתן לייעל אותה.

רק התנאים הציבוריים המיוחדים של קיץ 2011 יכלו להוליד ועדה כמו ועדת טרכטנברג ורק ועדה כמו טרכטנברג יכלה להוליד המלצה להקים ועדה כמו ועדת זקן. משום שבניגוד לוועדות ציבוריות רבות שקמו בעשור האחרון, בוועדת טרכטנברג לא היתה נציגות לטייקונים, למאעכרים, ללוביסטים ולכל מיני אנשים שלכאורה מייצגים אינטרס ציבורי, אבל למעשה הם שלוחים ושפוטים של האוליגרכיה הישראלית.

מצב ענף הבנקאות. TheMarker
מצב ענף הבנקאות/TheMarker

האווירה הציבורית המיוחדת שנוצרה בקיץ 2011 איפשרה לכל הפקידים והרגולטורים שישבו בוועדה להגיד בקול רם את מה שרוב העיתונים, רוב הפוליטיקאים ורוב אנשי העסקים הבכירים לא העזו ולא רצו להגיד: שישראל אינה משק ”קפיטליסטי“ עם ”שוק חופשי“ - אלא מודל רקוב של קפיטליזם מקורבים שמונע מהשוק להיות חופשי. למעשה יש בישראל שילוב של קפיטליזם של מקורבים עם סוציאליזם של מקורבים. בשניהם ה“מקורבים“ הוא המלה החשובה.

האווירה הציבורית המיוחדת שהיתה בקיץ 2011 איפשרה לפרופ‘ מנואל טרכטנברג לכתוב ולהגיד בקול רם שבישראל צמחה כלכלה שבה הרווחים העצומים שצברו מעטים לא משקפים כישרון ותחרות, אלא ריכוזיות. אם הוא היה מעז להגיד או לחשוב בדרך זו שנתיים או שלוש לפני פרוץ המחאה – הוא היה מורחק מיד מכל החוגים החברתיים, העסקיים, האקדמאיים והממשלתיים השליטים במשק ומוגדר כאיש שוליים, הזוי.

דו“ח זקן מציג בצורה טכנית, יבשה ובשפה כלכלית ובנקאית את תמונת המשק הישראלי ב– 2012 בצורה מעולה: משק עם תחרותיות נמוכה שבו סקטורים שהשתלטו על ענפים מרכזיים מנצלים את הלקוחות (או משלמי המסים) כדי לייצר לעצמם משכורות ותנאי תעסוקה המנותקים משאר חלקי המשק.

הגילוי החשוב ביותר בדו“ח זקן, שמוכר היטב לקוראי TheMarker אבל טרם חדר עמוק לתוך השיח הציבורי הישראלי - הוא שהנהנים העיקריים מהיעדר תחרות במערכת הבנקאות הישראלית הם אינם בעלי המניות – אלא העובדים הוותיקים. כן, את זה הארגונים הקיצוניים שמנסים להשתלט באחרונה על המחאה החברתית לא יאהבו. את זה גם שלי יחימוביץ‘ לא תאהב לקרוא. העושק של הלקוחות החלשים והקטנים - הן במגזר הקמעוני והן בעסקים קטנים - זורם ל-10,000 עד 20 אלף עובדים ותיקים.

במערכת הבנקאות – שנהנים משכר גבוה פי 5 עד פי 10 מהשכר הממוצע במשק ובעיקר מקביעות מוחלטת שהופכת אותם לאנשים הכי מסודרים, מחוברים ומנותקים במשק. זו כבר קביעה שהיא מאוד?מאוד לא פוליטיקלי קורקט בקרב רבים מאנשי “המחאה” - אשר מנסים להיות נחמדים לכולם.

מצב ענף הבנקאות. TheMarker
מצב ענף הבנקאות/TheMarker

הציבור הישראלי עבר מהפכה תודעתית בשנה האחרונה כאשר הבין שרוב “אנשי העסקים” שפוליטיקאים, רגולטורים ועיתונאים מתרפסים בפניהם - הם ברובם אנשי הון?שלטון שנהנים מתחרותיות נמוכה והטבות ממשלתיות.

הוא הבין שאנשי העסקים האמיתיים שמייצרים את התוצר במשק - כלל לא לוקחים חלק אמיתי בשיח הציבורי בישראל כי הם עסוקים בהלתחרות ולהתמודד עם התנאים הבלתי נסבלים שיוצר מבנה משק לא תחרותי - בנמלים, בתשתיות, בבנקאות, במסים, באגרות ובביורוקרטיה.

אבל הציבור הישראלי טרם הבין שהקבוצה הגדולה ביותר שנהנית ממבנה משק לא תחרותי ולא מתקדם - היא כמה מאות אלפי עובדים במונופולים הפרטיים והציבוריים, שנהנים מתנאי העסקה שאין בשום מקום אחר במשק.

הציבור גם עדיין לא הבין שהמחיר הכבד שהוא משלם על מבנה המשק הזה אינו רק עשרות מיליארדי שקלים בשנה של משכורות מיותרות שמשולמות לקבוצה מחוברת ומסודרת באוכלוסייה, אלא שכדי שהחבורה הזאת תוכל להמשיך ליהנות מהשמנת - היא תפעיל לחץ אדיר על כל כלבי השמירה של הדמוקרטיה והשוק החופשי לשמר את מבני השוק הלא תחרותיים. בכך היא מנציחה את אי?השוויון והפריון הנמוך במשק הישראלי - שבלעדיהם לא יהיה כאן אף פעם צדק חברתי.

מצב ענף הבנקאות. TheMarker
מצב ענף הבנקאות/TheMarker

המחאה החברתית הצליחה בענק כי היא החלה בשינוי תודעתי אדיר בקרב הישראלים - והולידה את דו”ח טרכטנברג, שחשף טפח מהדרך שלפיה המשק התנהל ואת דו”ח זקן שמראה לאזרחים כיצד ענף גדול ולא תחרותי מטיל מס כבד על מיליוני אזרחים ומחלק את השלל עם כמה עשרות אלפי עובדים.

דו”ח זקן לא אומר זאת במפורש, אבל למעשה מציג את הסוד הגלוי ביותר במשק הישראלי: המנהלים חוברים לקבוצות עובדים מיוחסות במשק - וביחד הם חוגגים על כספי משלמי המסים והלקוחות.

ומה שחשוב יותר - ביחד הם מפעילים לובי חזק מול הכנסת והמשרדים הממשלתיים כדי לשמר את המצב הקיים. מדי פעם הם עושים קולות של מי שרבים על גודל הנתח שלהם בעוגה הגדולה – אבל לבסוף פועלים יחדיו כדי להגדיל את העוגה על חשבון השכבות החלשות במשק ובעיקר על חשבון מבנה משק עם פריון נמוך.

אבל המחאה החברתית נכשלה בחודשים האחרונים כי היא נתנה לגורמים שונים המייצגים את הסדר הכלכלי הישן, המבטיח ומנציח את אי?השוויון ואת הפריון הנמוך - להשתלט עליה או לסרס אותה. חלק מפעילי המחאה חברו לטייקונים במישרין או בצורה סמויה ורובם חברו לוועדים הגדולים ולנציגיהם בפוליטיקה.

דו”ח זקן הוא הזדמנות למובילי המחאה החברתית שטרם התחברו לאנשי הסדר הישן, להתעשת ולהבין שכל חיבור לוועדי המונופולים, לטייקונים או לשלטון - מאיין ומייתר את כל פעילות המחאה.

דו”ח זקן הוא הזדמנות לציבור ולפעילי המחאה להבין שלמרות הפוקוס הציבורי על מוצרי צריכה - העושק הגדול והמאורגן ביותר הוא דווקא בענפי הפיננסים ובשירותים ובמוצרים שנמכרים לסקטור העסקי.

כי זה האחרון, אם מבנה שוק לא תחרותי מאפשר לו, מגלגל את עודפי העלויות על הצרכנים והלקוחות. דו”ח זקן הוא הזדמנות להזכיר שמחד המחאה החברתית היא המנוע היחיד המשמעותי שיכול להוביל שינויים בחברה ובכלכלה הישראלית שישנו את התוואי הכלכלי והחברתי המטריד שבו אנחנו נעים - אבל מאידך – אין במחאה עדיין כוחות מתוחכמים שמבינים לעומק את מבנה המשק והחברה בישראל ואת השינויים שצריך להוביל בה.

אנשים עם יכולות, הבנה וכישורי מנהיגות וניהול מעדיפים להישאר באזורי הנוחות שלהם, להשמיץ את הפוליטיקאים ואנשי הציבור ולקוות שמישהו אחר יעשה עבורם את העבודה. יום אחד הם יתעוררו ויבינו שאף אחד לא יעשה עבורם ועבור ילדיהם את העבודה - ויש לקוות שזה לא יהיה מאוחר מדי.

וגם: חברת הביטוח המצליחה ביותר בארה”ב שנים ארוכות היא גייקו הנשלטת על ידי ברקשייר האת’וואי של וורן באפט. לגייקו, הידועה בלוגו של הלטאה הקטנה המדברת, יש סיסמה שמלווה אותה שנים: “שמור על הוצאות נמוכות ותעביר את החיסכון ללקוחות”. פשוט וקל.

כך אפשר גם לתאר את מערכת הבנקאות או מערכת הביטחון בישראל: שמור על הוצאות גבוהות, תרפד את מקורבי המערכת – ותעביר את העלויות ללקוחות או למשלמי המסים. הם יסכימו כי העיתונות, הפוליטיקאים, הגנרלים ובכירי עולם העסקים ידאגו להסיט את השיח הציבורי הרחק מנושאי העלויות והתחרות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully