ועדת רבינוביץ - רואי החשבון מברכים, אנשי השוק חוששים

מאת רותם שטרקמן



בכנס שערכה השבוע חברת רואי החשבון דלויט-טוש-בריטמן-אלמגור היה ניכר כי רואי חשבון ועורכי דין בכירים במשק תומכים באופן גורף ברפורמה. חברי הוועדה - המשמשים גם יועצי מס בשוק הפרטי, כמו עו"ד גרי אגרון, עו"ד פנחס רובין ועו"ד אודי ברזילי - ניסו כל אחד בתחומו להסביר לנוכחים את היתרונות הגלומים בהמלצות הוועדה. גם אנשי המשרד המארח הפליגו בשבחה של הרפורמה, והדגישו כי העברת הרפורמה לא תזיק לפרנסתם - ותוסיף להם עבודת תכנון וייעוץ רבה.



אחד השותפים במשרד אף אמר בחצי חיוך כי יש פרצות שדרכן ניתן יהיה להתחמק מתשלום מסים רבים, אך כדי שהפרצות לא יתוקנו במהלך החקיקה המתנהל בימים אלה, הוא העדיף שלא לפרטן. מנגד, כלכלנים ובכירים אחרים במשק כמו סם ברונפלד, עמירם סיון, יחזקאל פלומין, דני גולדשטיין ועמוס מר-חיים הביעו התנגדות לסעיפים רבים בהצעת החוק, שיפגעו להערכתם במשק יותר מאשר יביאו דיווידנדים.



פלומין: מה שקורה בוועדת הכספים זו בושה



רו"ח צבי פרידמן, אחראי על מחלקת המס בבריטמן אלמגור, אמר כי "ריבוי שיעורי המס והמסלולים משמש עבור רואה החשבון מכשיר לתכנון (או לכיבוס) מס". הוא הזכיר, למשל, כי ניתן להעביר נייר ערך מפסיד מחשבון לחשבון (אצל אותו אדם), ולקזז בכך רווח הון בנייר ערך אחר.



מנגד, מכיוון שהתשלום מתבצע בעת המימוש, יהיה תמריץ לא למכור ניירות ערך שיש עליהם רווחים על הנייר. כחובש כיפה הזכיר פרידמן כי המשפט "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" מצווה עלינו למצוא פרצות בחוקי המס.



גם מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, עמירם סיון, התייחס לעניין תוספת התעסוקה לרואי החשבון: "כמי שיצא לשוק הפרטי וזקוק לעצות כיצד להקטין את ההפרש בין ההכנסות ברוטו להכנסות נטו, ולאחר הקשבה להרצאות המלומדות, אני מבין כי אאלץ לפנות למרצים באופן פרטי כדי לתכנן טוב יותר את המס".



סגן שר האוצר לשעבר, רו"ח יחזקאל פלומין, אמר כי הרפורמה אינה חכמה, ואין לה תרומה ממשית למשק בישראל. לדבריו, לכמה אנשים באוצר יש אובססיה אישית להעברת הרפורמה, והלחץ מורגש בוועדת הכספים. "מה שקורה בוועדה זו בושה. לא ייתכן שרפורמה כל כך מסובכת תידון בוועדת הכספים ארבע או חמש ישיבות בלבד".



פלומין הוסיף כי חברי הכנסת לא מצליחים לעקוב אחר התיקונים הרבים שהוועדה ממשיכה להכניס להצעת החוק. "כבר שלוש פעמים הכניסו יותר מ-60 תיקונים בכל פעם. נציבות מס הכנסה נושאת את שם הרפורמה לשווא, ומנסה להשחיל סעיפים שלא היו עוברים בלא מטריית הרפורמה". פלומין הוסיף כי יש חשיבות עליונה לתקנות, אך על אלה אף אחד לא מוסר מידע ולא מתייעץ.



סיון אמר כי הרפורמה היא מהלך פוליטי של שר האוצר, סילבן שלום, המצוי בתקופה שבה הוא חייב לקצץ בתשלומי העברה. לדבריו, שלום תמך בעבר בהגדלת תשלומי ההעברה, אך מנסה להראות כי יש איזון ולוקחים גם מהעשירים. לדברי סיון, ההיקף הכספי של הרפורמה אינו משמעותי לעומת מס הכנסה ומע"מ, וביחס לתקציב המדינה. הוא הוסיף כי הטלת מס המחזור ב-2003 בעלת השפעה שלילית ביותר על שוק ההון.



מנכ"ל הבורסה, סם ברונפלד, הידוע במלחמתו במס המחזור על הבורסה, כיוון את דבריו בעיקר לתשדירי הפרסום של האוצר בטלוויזיה, המציגים מצג שווא. לדבריו, מנסים ליצור רושם כי הרפורמה היא מס על בעלי ההון, אך למעשה המס מוטל על החיסכונות של הציבור. למשל, ברונפלד הזכיר את בעל המרצדס מהתשדיר שאומר כי הוא חי מהבורסה, לעומת בעל הסובארו המסכן המשלם מס. "תראו לי מישהו שחי מהרווחים בבורסה", הוסיף ברונפלד.



פנחס רובין: "באנו לברך ויצאנו מקללים"



המלצות רבינוביץ צימצמו מאוד את האפשרויות החוקיות להימנע מתשלום מס על השקעות בחו"ל. לאחר העברתה, ייוותר רק חלון אחד המאפשר להשקיע בחו"ל מבלי לשלם כל מס על הרווחים - באמצעות הקמת טראסט. הטראסט הוא חברת נאמנות בלתי חוזרת המוקמת על ידי יזם, הרושם בתקנון נהנים שזוכים לרווחיה (לעתים הוא עצמו בלבד), ובעתיד גם לקרן עצמה.



"ייתכן שביקשנו לברך ויצאנו מקללים", אמר רובין, בהתייחסו לשיעור הגבוה יותר של המס שישלמו בחו"ל לעומת המס בישראל. הוא הסביר כי לאחר שנסגרו כל הפרצות בהשקעות בחו"ל, כדי להפלות לטובה את שוק ההון בישראל, שיעורי המס בין ישראל לחו"ל יושוו רק בעוד כמה שנים. "ואולם עתה לא רק שלא ישלמו מס של 35% על ניירות ערך זרים, אלא אפילו 15% המוטלים בישראל לא ישלמו. יש כיום מחשבות יצירתיות כיצד לשלם אפס מס".



רובין אמר כי היה כל כך נוח להתחמק מתשלום מס על השקעות בחו"ל, שאפילו לא היה צורך בטראסטים. "כל מה שידענו השתנה. כיום כולם חייבים במס על פעילות בחו"ל, ולכן הטראסטים נהפכים רלוונטיים", הוסיף. גם דוברים אחרים אמרו כי השקעות במסגרת טראסטים ייהפכו לנפוצות יותר.



"הטראסט לא ימוסה בעתיד הנראה לעין", אומר רו"ח חנן ניצן ממחלקת המס במשרד דלויט-טוש ישראל. לדבריו, החקיקה ומיסוי הטראסטים תארך שנים, מכיוון שראשית יש לשנות את חוק הנאמנויות, ורק לאחר מכן להתאים את חוקי המס. לדבריו, מקובל על רשויות המס שהטראסט לא ממוסה, אך חובת מסירת הדיווח לרשויות מרתיעה אנשים. "כך משיגות הרשויות בלימה בכמות הטראסטים המוקמים - מבלי למסותן", מוסיף ניצן.



הטראסט הוא יישות נפרדת המוקמת במדינה זרה, ולכן אין אפשרות למסותה בישראל. חברות גדולות כמו מריל לינץ, HSBC וליהמן ברדרס מנהלות את מאות אלפי הטראסטים הקיימים בעולם. הנהנים לא משלמים מס על הרווח, מכיוון שהתשלומים מוגדרים כמתנה ולא כדיווידנד. ניצן מסביר כי עלויות הקמת הטראסט וניהולו גורמות לכך שיהיה כדאי למשקיע המעוניין להעביר השקעות לחו"ל לעשות זאת באמצעות טראסט - רק מסכומים של יותר מ-100 אלף דולר.