האוצר: "תוספת דירות לדיור ציבורי - טעות"

עמדתו של משרד האוצר בנושא הדיור הציבורי הוצגה היום במסגרת מסיבת עיתונאים, שהתקיימה שלושה ימים לאחר שמשה סילמן הצית עצמו במהלך הפגנה, והחזיר את מצבו הקשה של הדיור הציבורי בארץ למודעות הציבור.

באוצר הסבירו כי לדעתם תוספת של דירות חדשות לדיור הציבורי, באמצעות רכישתן או בנייתן של דירות חדשות, תהיה טעות, שכן מדובר בפתרון יקר ולא גמיש שלא יאפשר בהכרח מענה למצוקה. לדברי בכיר באוצר, הדרך בה פועלת כיום המדינה, והיא מתן סיוע כספי בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי, היא הדרך הנכונה על מנת להתמודד עם הבעיה. בנוסף לכך דחה הבכיר את הצעת החוק אותה מנסה לקדם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, לפיה 5% מהדירות שייבנו על אדמות המדינה, ייועדו לדיור ציבורי.

"היום אנשים מקבלים את הסיוע, בסך של עד 3,000 שקלים", אמר הבכיר, "זאת במקום להשקיע מיליוני שקלים, לוותר על הכנסות עתק של המדינה מהקרקעות, עבור דירות שגם כך לא נראה אלא בעוד 5, 6, ו-7 שנים. מדובר בכלי יקר שלא בהכרח ייתן מענה למצוקה. ההצעה של אטיאס עולה בסופו של דבר את אותו הכסף כמו לקנות דירות חדשות מתקציב המדינה. זה אומר שאני משנה את סדרי העדיפויות ובמקום לקנות מערכת כיפת ברזל אני קונה דירות.

"בנוסף לכך זה פתרון קשיח, משום שעל פי ההצעה מדובר בבנייה על אדמות משרד השיכון בראש העין ויבנה. עכשיו אם אני זכאי דיור ציבורי מחולון, מה פתאום שהמדינה תחליט שאני צריך לעבור לראש העין? המשפחה שלי לא שם ואני לא יודע איך לחיות שם. אנחנו חושבים ששר השיכון לא צריך לקבוע לזכאים איפה לגור, ולכן גם במקרה זה, הפתרון של מתן סיוע בשכר דירה הוא פתרון גמיש וטוב יותר".

לדברי הבכיר, האוצר אינו מתנגד לערוך רענון בבחינת הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי. "המדובר בפתרון שאמור בסופו של דבר לאוכלוסיות הכי חלשות במדינה ורק להן. יחד עם זאת גם במקרה של שינוי קריטריונים כלל אחד חייב להישמר, והוא ההבחנה בין מי שבבעלותו נכס, למי שאין בבעלותו נכס". יש לציין כי הדברים נאמרו על רקע הפרסומים כי בקשתו של סילמן לזכאות לדיור ציבורי נדחתה על סמך הטענה כי ברשותו היו שתי דירות נוספות.

לבסוף, האשים הבכיר את "חוק הדיור הציבורי" אותו קידם בעבר חבר הכנסת רן כהן, ואמר כי "החוק תרם רבות להרס הדיור הציבורי בישראל". על פי נתוני האוצר, בשנת 1999, אז נחקק החוק, היו בידי המדינה 100 אלף דירות, בעוד שכיום בידיה 66 אלף דירות בלבד.

לדבריו, סך הכנסות המדינה מהמכירות עמד על 2.4 מיליארד שקלים, מתוכם הועברו 1.8 מיליארד שקלים לסוכנות היהודית, המחזיקה בחברה המשכנת "עמיגור" כפיצוי על מכירת הדירות בהן החזיקה. יתר 600 מיליון השקלים, טען הבכיר, נותרו כולם בידי משרד השיכון ושימשו לשיפוץ מבנים, רכישת דירות נ"ר (נכים רתוקים), וכן למתן סיוע בשכר דירה. יש לציין כי על פי חוק הדיור הציבורי, המוקפא במסגרת חוק ההסדרים מאז נחקק, אמור היה כלל הכסף, מלבד הפיצוי לסוכנות, להיות מיועד לרכישת דירות חדשות.