הצעירים בישראל נדחקו בעשור האחרון לחמישון התחתון כתוצאה משחיקת הקצבאות בעיקר לגילאים צעירים, עליית מחירי הדיור והפחתת המסים, שהועילה בעיקר למבוגרים בעלי ההכנסות הגבוהות - כך קובע ראש מינהל המחקר בביטוח הלאומי, ד"ר דניאל גוטליב, במאמר שצפוי להתפרסם בקרוב בדו"ח הביטוח הלאומי.
גוטליב מנתח את שורשי המחאה החברתית ומוצא כי התסכול הכלכלי של הצעירים בישראל מסתמך על נתונים. כך, מספר בעלי הדירות בקרב הצעירים (עד גיל 35) צנח בעשור האחרון בשיעור חד של 15%. הצניחה בעלות על דירה חלה בקרב צעירים בכל רמות ההכנסה (כל החמישונים). שיעור הבעלות על דירות בקרב המבוגרים (מעל 55) גדל באותה תקופה ב-20%-5%. עיקר הגידול כאן היה דווקא בקרב מבוגרים מהחמישון הנמוך.
כתוצאה מחוסר היכולת לרכוש דירה, ההוצאה של הצעירים על שכר דירה קפצה דרמטית היא גדלה ב-25% עבור צעירים, ובכ-50% עבור גיל הביניים (54-35). בקרב החמישון התחתון, שיעור ההוצאה של שכר דירה של צעירים גבוה יותר מההכנסה המשפחתית נטו.
במקביל, גם הוצאות החינוך גדלו מאוד, במיוחד לצעירים: הוצאות החינוך שלהם גדלו בעשור האחרון בעיקר בקרב שני החמישונים הנמוכים. אם בכך אין די, הרי שהצעירים ספגו שחיקה מן המדינה גם בשל פגיעה בזכאותם לקבל תמיכה (קצבאות) מן המדינה. כך, התנאים של דמי אבטלה הורעו מאוד ב-2003, בעיקר לגבי צעירים, והביאו לכך שלצעירים כמעט שאין זכאות יותר לדמי אבטלה. זאת, אף ששיעורי האבטלה של צעירים בישראל הם הגבוהים ביותר, מקרב כל שכבות הגיל באוכלוסייה.
הסוכרייה שהעניקה המדינה לאזרחיה בתמורה לקיצוצים בקצבאות - הפחתת המסים - הרעה גם היא את המצב מבחינת הצעירים. גוטליב מראה כיצד שיאי השכר מגיעים אצל נשים בגילי 55-50 ואצל גברים בגילי 65-60.
יוצא מכך כי מי שנהנו במיוחד מהפחתות המס הם המבוגרים, בגילי 50 ויותר, שהם כזכור גם מי שמחזיקים יותר בבעלות על דירות, עובדים יותר וגם זכאים לתנאים טובים יותר בקצבאות הביטוח הלאומי.
התוצאה המשולבת של כל אלה הביאה לכך שמצבם של הצעירים בישראל נהפך בעשור האחרון לדחוק ביותר: קבוצת הגיל של עד 35 הגדילה מאוד את משקלה בעשירון השני ומשקלה קטן בכל העשירונים החמישי ומעלה (פרט לעשירון 8, שם היא נותרה כמעט ללא שינוי). קבוצת הגיל של 55-35 הגדילה מאוד את משקלה בעשירון הראשון והשני. לעומת זאת, מבוגרים בגילי 55 ויותר הקטינו מאוד את משקלם בעשירון הראשון והשני והגדילו את משקלם בכל העשירונים הגבוהים, בעיקר בעשירון 9 ו-10. כדאי גם להזכיר בהקשר הזה את הגידול בקצבאות הזקנה בשנים האחרונות, ששיפר מאוד את מצב הקשישים.
לאור הממצאים האלה, גוטליב ניסח המלצות לשינוי המדיניות הכלכלית, שכוללות העלאה מחודשת של המסים בישראל והחזרתם לרמתם ב-2004. במקביל, הוא ממליץ על העלאת קצבאות הבטחת הכנסה, בעיקר למשפחות עם ילדים קטנים, וכן להעלות מחדש את קצבאות הילדים.