שופט ביהמ"ש העליון יעקב טריקל הורה לעכב את מכירת רכבו של ג'ואי טולדו, חולה איידס ונכה ב-100% על ידי בנק דיסקונט בגין חוב של כ-27 אלף שקל לבנק. זאת, עד להחלטה של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב האם להעניק לטולדו רשות לערער על החלטת סגן הנשיא בר אופיר שקבע כי הבנק רשאי לתפוס את הרכב ולמוכרו.
הבנק הלווה לטולדו כ-30 אלף שקל לצורך פריסת חוב לבנק. להבטחת הפירעון, מישכן טולדו לטובת הבנק את מכוניתו. משהפסיק טולדו לפרוע את תשלומי ההלוואה, הועמדה היתרה (כ-27 אלף שקל) לפירעון והבנק נקט הליכי הוצאה לפועל נגדו, לרבות מימוש המשכון.
טולדו ביקש באמצעות עו"ד יורם סגי זקס מפרויקט "הל"ב במשפט" של התנועה למלחמה בעוני לבטל את ההחלטה על העיקול, אולם ראש ההוצאה לפועל בתל אביב דחה את הבקשה מן הטעם שמדובר במימוש שעבוד ולא בעיקול.
טולדו הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה להרשות לו לערער על ההחלטה של ראש ההוצל"פ וביקש לעכב את ההליכים עד להחלטה. סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי דוד בר אופיר דחה את בקשתו לעכב את ההליכים ולהחזיר לו את המכונית, שנתפסה בינתיים על ידי פקידי לשכת ההוצאה לפועל.
טולדו עירער לעליון. הוא טען כי הוא נכה בשיעור של 100% והוא זקוק למכונית לצורך קבלה של טיפולים מצילי חיים. לדבריו, הרכב משמש לו כלי הכרחי לשמירה על אורח חיים תקין ומינימלי, במצב בו הוא גוסס ממחלה איומה וקשה. בא כוחו של טולדו טען כי על פי הוראות ההוצל"פ, אין מעקלים מטלטלין "השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו".
מנגד טען הבנק כי טולדו מושתק מלטעון כי הסעיף חל בעניינו משום שבמועד החתימה על שטר המשכון היה חולה איידס מזה כ-6 שנים ואף קיבל טיפול תרופתי רפואי כדוגמת זה שהוא מקבל היום. טריקל קבע כי לדעתו יש טעם בטענותיו של טולדו לגבי האמור כי חוק המשכון הקובע כי מימוש משכון על פי צו בימ"ש יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול אלא אם ראש ההוצאה לפועל הורה על דרך אחרת.
"נוטה אנוכי לדעה כי הדיבור 'דרך אחרת' יכול שיכיל את המשמעות לפיה ניתן לאפשר לנכה שימוש במטלטלין הנקובים בסעיף, ובמקרה זה גם במכונית - בלי לפגוע בזכותו של הנושה לנקוט דרכי גבייה אחרות של החוב, ואף הליכי מכירה, תוך שהמטלטלין נשארים בידי הנכה", קובע השופט.
העליון החזיר לנכה את רכבו שנתפס ע"י בנק דיסקונט בגין אי תשלום חוב בסך 27 אלף שקל
אמיר הלמר
17.7.2002 / 11:25