פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלצות ועדת המזון - חסרות שיניים

      ועדת המזון ישבה ודנה בענף המזון במשך שנה שלמה וניתן היה לצפות לתוצאות מעשיות. בפועל נראה כי המסקנות הן חלקיות בלבד ולא יצליחו להוריד את יוקר המחייה בצורה משמעותית

      "לפני שישה שבועות קניתי קופסה של טונה סטארקיסט ב-5.99 שקלים, לפני שלושה שבועות ב-6.99 שקלים ואתמול ב-7.99 שקלים", כתבה גולשת בפייסבוק. "היום ראיתי את אותה קופסה ברשת מתחרה ב-8.99 שקלים", הוסיפה. כך, מתחת לאפה של ועדת המזון שאמורה להוביל להורדת מחירים, מתבצעת עליית מחירים לא כל כך זוחלת במחירי הטונה.

      הטונה המיובאת לא נמצאת ברשימת המוצרים שמכסיהם יופחתו, למרות המלצות ועדת המזון. שר האוצר, יובל שטייניץ, נמנע מכך בלחץ היצרנים שאיימו בפיטורי עובדים, והעדיף להשאיר את ההכרעה לוועדת הכספים - וזו אינה ממהרת לדון בכך. ועדת המזון, שבחנה את הורדת המכסים, מצאה שהרווחיות בענף הטונה מצדיקה את הפחתת המכס. כלומר, גם במחיר של 5.99 שקלים לקופסה - החברות הרוויחו. לגבי הטענה שמחירי הטונה בעולם עולים, כתבה אותה גולשת בפייסבוק כי ביקרה בניו יורק לפני כחודש, ושם המחיר נותר ללא שינוי - דולר אחד לקופסה.

      אתמול פירסמה ועדת המזון את המלצותיה הסופיות. ההמלצות כלליות, במקרים רבים חסרות שיניים, וספק אם יצליחו להוריד את מחירי המזון בתוך שנתיים, כפי שצפתה הוועדה. נראה שהוועדה - שהוקמה כדי לאתר דרכים להורדת מחירי המזון - הסתפקה בהליכה של מחצית הדרך ובפרסום קווים כלליים לפעולה, והותירה עבודה רבה לשלל ועדות שיצטרכו לקום כדי להפוך את המלצותיה למציאות.

      אפשר היה לצפות מוועדה שישבה שנה שלמה לתוצאות מעשיות יותר. הרושם המתקבל הוא שהוועדה העדיפה להיות נחמדה ולא להרגיז יותר מדי אף אחד - לא את הרשתות, לא את היצרנים ולא את הצרכנים.

      "זה דו"ח נחמד עם הצהרות וכוונות כלליות, אבל רובו הגדול לא ניתן לאכיפה ולא ישים. אני לא רואה איך הוא ישנה את המתרחש בשוק המזון או יביא באמת לירידת מחירים", אמר בכיר ברשת שיווק גדולה. "הדבר הכי מתבקש היה להילחם בריכוזיות של חמשת יצרני המזון הגדולים - וגם זה לא נעשה".

      הוועדה קבעה כי מוקד הבעיה בשוק המזון הוא המקטע היצרני - התעשייה. "הצוות מצא כי מקטע יצרני המזון הוא הריכוזי ביותר מכל שרשרת הערך בשוק המזון בישראל, כך שבכל קטגוריית מוצרים ישנם שניים או שלושה ספקים מובילים", נכתב בדו"ח. "בהשוואה בין כמה מדינות נמצא כי ברוב הקטגוריות מדורגת ישראל במקום הראשון או השני בריכוזיות הספקים. בנוסף, הצוות מצא כי קיימת ריכוזיות אופקית בעקבות מיזוגים ורכישות בשוק המזון והיווצרותם של ספקים דומיננטיים המייצרים מגוון גדול של מוצרים". עם זאת, בשיחות שנערו אתמול עם יצרני מזון גדולים הם טענו כי מסקנות קדמי שגויות, בעיקר משום שהצוות נסמך על נתונים מספריים שגויים.

      המלצות הצוות בנושא הייצור מתמקדות בהורדת מכסים על יבוא מתחרה. הפחתת המכס על מוצרי יבוא היא אמנם דרמטית, אולם הוועדה לא המליצה על צעדים שיבטיחו או יעודדו את גלגול ההפחתה לכיסי הצרכנים, מבלי שתיבלע על ידי יבואנים וקמעונאים. כן המליצה על יבוא מקביל של מוצרים המיובאים בבלעדיות.

      אחת ההמלצות התמוהות של הוועדה, שזכתה אתמול לביקורת מצד יצרנים קטנים ורשתות השיווק, היא שרשות ההגבלים תבחן אם רכישת חברות קטנות על ידי ספקים גדולים תרמה לריכוזיות. חמש החברות הגדולות - תנובה, שטראוס-עלית, אסם, יוניליוור והחברה המרכזית - מחזיקות יחד יותר מ-40% משוק המזון בישראל. זאת עקב מדיניות ארוכת שנים של המדינה לאשר לאותן חברות לרכוש חברות קטנות ובינוניות. הרכישה האחרונה היתה רכישת מטרנה על ידי אסם (51%).

      לטענת מבקרי העסקה, היא מנעה את כניסתה של נסטלה העולמית (שמחזיקה ב-54% מאסם), יצרנית המזון לתינוקות הגדולה בעולם, לשוק הישראלי - והתחרות נפגעה. כמובן שהכוח של אותן חמש קבוצות, לצד כוחן של שתי הרשתות, שופרסל ומגה, הוא זה שמאפשר להן להעלות מחירים לצרכן. ניתן היה לצפות מהוועדה שתמליץ על צעדים צופי עתיד בתחום הרכישות והמיזוגים, או פירוק מונופולים, אולם היא בחרה להתרחק מכך.

      פיקוח על רמת הרווחיות

      אחת ההמלצות החשובות בדו"ח היא פיקוח על רווחיות של מוצרי מזון בשווקים ריכוזיים והכנסתם לפיקוח מחירים במקרים של רווחיות מוגזמת. הצוות הציע ששרי האוצר והתמ"ת יקבעו רשימת מוצרים לגביהם יינתן דיווח על רווחיות, ומוצר שהרווח עליו אינו סביר יוכנס לפיקוח וישווק במדף בולט של מוצרים בפיקוח. עם זאת, לא ברור אם הפיקוח יהיה רק על רווחיות היצרנים, או גם על רווחיות הרשתות. הוועדה ציינה כי מצאה ברשתות "ריכוזיות גבוהה ומרווחי שיווק גבוהים במוצרים שלהם יש ביקוש קשיח יותר מצד הצרכנים".

      יצויין כי מהלך שכבר בוצע על ידי משרדי החקלאות והאוצר כלל דרישה מיצרנים ורשתות בתחום החלב לדווח על רווחיות, במטרה להכניס מוצר שרווחיותו חריגה לפיקוח. פרט חשוב שחסר בהקשר זה הוא הסבר של מהו רווח לא סביר. בנוסף, ההמלצה מוגבלת לשנתיים בלבד בהנחה שבעוד שנתיים השוק יהיה תחרותי ולא יאפשר העלאות מחירים חריגות. ראוי היה לקבוע סל מוצרים בסיסי של משפחה, לקבע בו את בדיקת הרווחיות ללא מגבלת זמן ולהכריע מהו טווח רווחיות הוגן, או קריטריונים לרווחיות הוגנת.

      הצוות המליץ לעגן בחקיקה שורת איסורים על יחסי יצרנים ורשתות, שהובילו לעליות מחירים. בראשם ציין את האיסור על ספקים לסדר מדפים ברשתות, כיוון שליצרנים הגדולים יש אפשרות להעסיק סדרנים במשרה מלאה והדבר פוגע בכוחם של הספקים הקטנים.

      הן היצרנים הקטנים והבינוניים והן רשתות המזון הפרטיות הסכימו שאחד הסעיפים החשובים הוא זה הממליץ על חקיקה על בסיס עקרונות ה"צו המוסכם" מ-2005. מדובר בהתערבות רגולטורית שתחזק את הרשות להגבלים עסקיים ושתכלול איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת; איסור על רכישת שטחי מדף על ידי ספקים; איסור על סדרנות של הספק ברשתות הקמעוניות; איסור על הסדרים המקבעים נתח שוק של ספק; איסור על הסדרים הקובעים מחיר מינימום; איסור על הסדרים הקובעים בלעדיות במבצעים ועוד.

      בימים אלה מתנהלת חקירה של רשות ההגבלים נגד תנובה בחשד שהפרה את הצו המוסכם. "כיום אני מקבל מהיצרן הנחה בסיסית בגובה של 10% בממוצע על המוצרים שאני רוכש, ובנוסף הוא נותן לי הנחה לפי עמידה ביעדי מכירות, תקציב פרסום ועוד, וכך הוא גם עובד מול שופרסל, מגה והשאר". אומר בכיר ברשת שיווק פרטית. "זה נותן יתרון לרשתות הגדולות, מאחר שכך הבונוסים שלהן על עמידה ביעדים, הנגזרים מאחוזים מהמכירות, גבוהים משלי".

      בניסיון נוסף להחליש את כוחם של היצרנים מציעה הוועדה לחזק את רשתות השיווק - אף שאלה מהוות חלק מהבעיה. בדו"ח נכתב כי "הצוות מצא כי רמת הריכוזיות בתחום הקמעונות בישראל היא מהגבוהות בקרב מדינות OECD". למרות זאת, הצוות המליץ להגדיל את השימוש במותג הפרטי, שייוצר על ידי ספקים קטנים ובינונים, ולנקוט צעדי הסברה להגברת השימוש במותג הפרטי - חרף התנגדות יצרנים קטנים להמלצה, בנימוק שהיא מונעת מהם לצמוח כמותג. בנוסף, הוועדה לא קבעה כל רף של איכות או פער מחירים לטובת הצרכן בהמלצה לעודד את המותג הפרטי.

      הוועדה קבעה כי לעידוד היצרנים הקטנים יש להקצות להם שטח מדף, אולם נמנעה מלפרט את שיעורו, או מיקומו. היא גם המליצה להגדיל את האשראי לעסקים קטנים, מבלי לפרט כיצד, והתעלמה מפעילות בנק ישראל בנושא.

      "לא כתוב איזה שיעור מהמדף נקבל, וחיזוק המותג הפרטי לא עוזר לנו כשהיבוא של הרשתות גדל. חשוב לדאוג בראש ובראשונה שיהיו הרבה שחקנים בכל קטגוריה, כי רק בקטגוריות עם הרבה שחקנים קטנים רואים שהמחירים נמוכים", אומרת ליאורה בירנהק מרקוס, מבעלי חברת מנעמים.

      משיחות עם רשתות שונות עולה כי לא מספיק לתת ליצרנים הקטנים שטח מדף כל עוד לא יעזרו להם ליצור ביקוש למוצריהם, מאחר שאינם יכולים להילחם מול תקציבי הפרסום הענקיים של החברות הגדולות. רמי לוי, למשל, מציע שהיצרנים הקטנים יקבלו אפשרות לפרסם את מוצריהם במחירים נמוכים יותר. "בניגוד לרשתות הגדולות אני מחזיק כבר כיום את מוצרי היצרנים הקטנים, אבל אנשים פחות קונים אותם. הם רואים את הפרסומות של אסם ושטראוס ורוצים את המוצרים שלהן", אמר לוי.

      ההמלצה לחזק את הרשתות באמצעות המותג הפרטי הפוכה מההמלצות להחליש אותן על ידי איסור הקמת סניפים נוספים לפי מדד התחרותיות באזור: הוועדה המליצה לחוקק חוק שיתנה פתיחת סניפי רשתות שכבר פועלות באזור מסוים עם נתח שוק משמעותי, בבחינת רמת התחרות המקומית והשפעת פתיחת הסניף על רמה זו. הוועדה נמנעה מלקבוע כללים ברי מדידה ובכך הפכה את ההמלצה לחסרת שיניים.

      עוד הוצע להקים רשתות שיווק וירטואליות ולעודד הקמת קמעונאות חדשה, כמו מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן או הכנסת שחקנים שלא מתחום המזון לשיווקו, באמצעות מתן הקלות ביורוקרטיות. הוועדה לא התייחסה לכך שמחירי מוצרים באינטרנט ובשוקי איכרים גבוה בדרך כלל ממחיריהם ברשתות רגילות.

      שורת המלצות עוסקת בחיזוק יכולת הצרכן להשוות מחירים, כולל בפרסומים שהממשלה תהיה אחראית להם, ובחינוך לצרכנות נבונה. כן מוצע לחזק את הרשות להגנת הצרכן, אף שזו מתקשה כבר כיום במילוי משימותיה, בטענה שהיא ממתינה לתקציבים נוספים.

      אחת ההפתעות בדו"ח המסכם של הוועדה היתה הכללת המלצות ועדת החלב. אמנם, זו היתה תת-ועדה של ועדת המזון, והמלצותיה אמורות להשלים את המלצות ועדת המזון, אולם המלצות ועדת החלב נדחו על ידי משרד החקלאות והרפתנים, ועברו מאז שינויים מרחיקי לכת בדיונים בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.

      הדו"ח המסכם מתעלם מההמלצות המתגבשות בוועדת לוקר, בהן פיצוי כולל בסך 250 מיליון שקל לרפתנים שימכרו רפתות קטנות, והורדת מחיר המטרה ב-5-9 אגורות, בנוסף ל-2% בשנה על פי חוק החלב. ועדת המזון לא הזכירה את ההמלצות המתגבשות כחלופה להמלצות ועדת החלב. הרושם הוא שמשרדי האוצר והתמ"ת מנסים לעקוף את דיוני לוקר ולהביא לממשלה את המלצות ועדת החלב בתוך המלצות ועדות המזון, כפי שמשרד האוצר מצרף רפורמות לאישור התקציב השנתי, בחוק ההסדרים.

      נראה כי הוועדה בחרה ברפורמות עמוקות דווקא במגזר הבעייתי פחות מבחינת מחירי המזון, הרפתנים. יש לזכור כי גם כשלא העלו את מחיר החלב למחלבות - מחירי מוצרי החלב ברשתות האמירו. הצעדים נגד היצרנים - שהוצגו בדו"ח כשורש הבעיה, ונגד הקמעונאים - שהוצגו כמעלי מחירים היכן שאפשר, אינם משמעותיים כמו הצעדים לשינוי מבנה ענף הרפתות. חוסר הפרופורציה הזה צורם ואינו מוסבר.

      "רק המחאה תוריד מחירים"

      רוב היצרנים ורשתות השיווק לא טרחו לקרוא אתמול את ההמלצות הסופיות. הם פשוט לא מאמינים שהדו"ח ישנה את המצב בשוק. "אני לא רואה איך הדו"ח יביא לירידת מחירים, ולכן אני גם לא מתרשם ממנו", אמר יצרן בינוני. "זאת עבודה שולית. הדבר היחיד שיכול להוריד את המחירים זה המחאה החברתית והצרכנים שיצביעו ברגליים. כיוון שנראה שהמחאה החברתית לא מתרוממת, אני ממש לא מרגיש מאוים".