אדריכלות: הלימודים ארוכים - השכר דווקא נמוך

אחרי חמש שנים מפרכות ויקרות של לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב, יצא לירון ‏(שם בדוי‏) אל השוק כשהוא צמא לעבוד במקצוע, אלא שהדרך לשם טרם הסתיימה. לפניו נפרשו עוד שלוש שנות התמחות ובחינת הסמכה קשה. כל התחנות האלה לא ייאשו את לירון, עד ששמע מהו השכר לאדריכל מתמחה - 4,500-6,000 שקל בחודש - או במלים אחרות, 30 שקל בשעה. אז הגיעה נקודת השבר.

"אתה כבר אדם מבוגר, רוצה להרוויח, ומה שהמשרדים המאמנים מציעים לנו זה לסדר ארכיונים ב–25 שקל לשעה", אומר לירון. "זה פשוט מגוחך. בכמה ממשרדי האדריכלות הגדולים מרכזים את הסטז'רים במרתף, וזה נראה כמו סדנאות יזע ‏(sweat shops‏). סטז'רים סופגים צעקות והשפלות ומגיעים הביתה ב–22:00. אדריכלים צעירים מתכננים דירות יוקרה, ואז חוזרים הביתה לדירת חדר עלובה".

אתם לא אמורים להיות מודעים למה שקורה בתעשייה עוד לפני הלימודים?

"לא כולם יודעים. חשוב להבין שסטודנטים לאדריכלות מאוד אוהבים את המקצוע. חלקם מעדיפים לא לחשוב על היום שאחרי סיום התואר, ואחרים מגיעים מבתים עשירים אז הכסף פחות משנה להם". לירון, שהבין כי לא ישרוד בשכר המוצע, מצא פתרון: הוא החליט לעקוף את הסטאז' ולהקים עסק עצמאי, העובד במשותף עם משרדים "מאמנים" - המשרדים שבהם ניתן לבצע את הסטאז', לפי תקנות משרד התמ"ת.

מאחר שבוגרי לימודי אדריכלות זכאים להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים גם בלי סטאז' ‏(הם מקבלים מעמד של אדריכל רשום, ויכולים לתכנן מבנים מורכבים פחות לעומת אדריכל רשוי‏) - לירון היה יכול לצאת לדרך. "הבנתי שזה שוק בשר שם בחוץ, ולא הייתי מוכן להיכנע לדרישות", הוא אומר.

כמו לירון יש עוד רבים שוויתרו מראש על מסלול ההכשרה - הדן את הבוגרים, רובם כבר בשנות ה–30 לחייהם, לעבודה בשכר רעב. חלקם עוזבים את המקצוע, אחרים מבצעים סטאז' בדרכים עוקפות, ויש כאלה שפשוט מסתפקים בעבודה בסיסית שיכול לבצע כל אדריכל רשום, ולמרבה האבסורד גם הנדסאי אדריכלות שלמד רק שנתיים.

עומר ‏(שם בדוי‏), שסיים בשנה שעברה לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב, מספר כי מצא אמנם סטאז' בקלות, אבל התאכזב מהתנאים ומאופי העבודה ה"שחורה". "מדי פעם אני מהרהר אם עשיתי את הבחירה הנכונה עם לימודי האדריכלות, כי התגמול בהחלט לא פרופורציונלי ביחס להשקעה", הוא אומר. את הירידה בשכר הוא קושר בין היתר לעובדה שאדריכלות הפכה למקצוע נשי. "60% מהמחזור שלי הן סטודנטיות, וידוע שכשמקצוע הופך לנשי - רמת השכר יורדת".

לפי אתר ארכיג'וב ‏(archijob‏), לוח דרושים לאדריכלים שייסד ומנהל האדריכל איתי אלמוג?בר, השכר הממוצע של אדריכל עם עשר שנות ותק הוא כ–10,000 שקל. האטה ומשברים כלכליים מורגשים היטב בענף, ונותנים את אותותיהם גם כעת. לפי ארכיג'וב, ביוני 2012 נרשמה דרישה ל–141 אדריכלים בלבד - פחות ממחצית מכמות המשרות שהוצעה לאדריכלים במרץ 2008, אז היה הביקוש בשיא.

אדריכלים ותיקים מספרים על הידרדרות במעמדו של האדריכל מאז שנות ה–90, המתבטאת בשחיקה בשכר שנובעת מירידה בשכר הטרחה. הגורמים לכך הם בעיקר היצף של משרדי אדריכלים וכניסה לענף של בעלי מקצועות משיקים - כמו הנדסאים ומעצבים, המכרסמים בעבודת האדריכל. מגמה זו מקבלת רוח גבית מההאטה במשק ומשינוי בתקנות הרשם שחל לפני ארבע שנים - והנפגעים העיקריים הם האדריכלים הצעירים, ובעיקר הסטז'רים.

ב-2008 קבע רשם האדריכלים כי סטאז' יוכל להתבצע רק אצל אדריכל "מאמן". כאלה יש כיום 460 בלבד בכ–250 משרדים ברחבי ישראל, והם נדרשים לקבל להתמחות כ–300 בוגרים בשנה. "מאמן" הוא אדריכל רשוי שצבר עשר שנות ותק ושמשרדו עוסק בתחומים כמו תכנון עירוני ותכנון מבני ציבור. כך קרה שמצד אחד היצע המקומות לסטאז' פחת, ומצד שני אדריכלים עצמאיים צעירים, שעוד לא צברו עשר שנות ותק, גילו שהם לא יכולים להעסיק סטז'רים, מה שפוגע בהם כלכלית.

בעיה נוספת היא הפיזור הגיאוגרפי של המאמנים. 60% מהם עובדים באזור המרכז, רק 4% עובדים באזור הדרום ו–10% נוספים באזור ירושלים. 20% מהאדריכלים המאמנים עובדים בצפון. "באזור הדרום, מאשקלון ועד אילת, יש 20 מאמנים בלבד", אומר האדריכל רני שור, חבר בסניף הצעירים של עמותת האדריכלים וחבר בוועד הארצי של העמותה. "המשמעות היא שלאדריכלים מהפריפריה אין שום יכולת להתאמן".

לדברי שור, צריך לשנות את התקנות ביחס לסטאז' כדי לשקם את מעמד האדריכל. "שינוי תנאי הסטאז' יגדיל את מלאי המאמנים ויפחית את הלחץ בשוק, כשהשוק גם כך רווי מאוד ורואים תופעות של ניצול אדריכלים צעירים בסטאז'. רבים למשל עובדים מבלי שהם מתוגמלים על שעות נוספות ועבודה בסוף השבוע. הבנק המצומצם של המאמנים מביא לכך שישנם אדריכלים שמרשים לעצמם לנצל עובדים, כי לאדריכלים צעירים אין אלטרנטיבה".

אבל אין מצב של אבטלה

"נכון. בספרד מחצית מהאדריכלים מובטלים וזה לא המצב אצלנו. כאן יש עבודה, אבל השכר הנמוך מוביל לפרישה מהמקצוע. יש תנועה ערה מאוד של אדריכלים לתחום של ניהול פרויקטים, כי אפשר להרוויח בתחום הזה פי שניים".

"לדעתי, מחצית מהאדריכלים עוזבים את התחום בשלב כלשהו של הקריירה", הוסיפה אדריכלית שעמה שוחחנו. "נשים רבות יוצאות לחופשת לידה ולא חוזרות. השכר נמוך, כ–8,500 שקל נטו אחרי 8–10 שנים במקצוע, והשעות ארוכות. זה לא משתלם".

האדריכלית גיליה ברגר?קוליץ, בת 37 ובעלת משרד עצמאי, מודאגת מהעובדה שאדריכל כיום מתקשה לבדל את עצמו. "הייחוד שלנו, האדריכלים, לעומת בעלי מקצועות אחרים, מיטשטש והולך", היא קובלת. "ככל שמשרדי אדריכלים מעסיקים יותר הנדסאים ובוגרי מכללות עיצוב ופחות אדריכלים - כך מעמדנו נשחק, ואתה נאבק להתקיים".
האדריכל משה צור, מבעלי אחד המשרדים הגדולים במדינה ומרצה בכיר בטכניון, מסביר שהיה שמח לשלם יותר לעובדיו, אבל מצב השוק כיום לא מאפשר זאת. "שכר הטרחה לאדריכלים ירד דרמטית במיתון הגדול של שנות ה–90 והוא לא התאושש מאז. אני מעסיק 70 אדריכלים. אם אוסיף לכל אחד 1,000 שקל למשכורת המשמעות תהיה גידול של 100 אלף שקל בהוצאות החודשיות, ואני לא יכול לעמוד בזה".

נראה שמקצוע האדריכלות כיום מאוד לא מתגמל. היית ממליץ לילדיך ללמוד אותו?

"זו שאלה טובה. אדריכל מוכשר מאוד יוכל להצליח, אבל לבינוניים הרבה יותר קשה".

בן עמי כופר, רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד התמ"ת, מודע לקשיי האדריכלים, ובימים אלה בוחן את שינוי התקנות לסטאז' מ–2008. כופר מציין כי יבדוק אם מספר האדריכלים המאמנים הקיים כיום נמוך מדי ביחס למספר הבוגרים המשתחררים לשוק, ויבחן את צמצום שנות הניסיון הדרושות לקבל מעמד אדריכל מאמן.

מדוע בכלל שונו התקנות ב–2008? אדריכלים מתלוננים שיצירת קליקה של משרדים מאמנים הובילה לתחרות על משרות וירידה בשכר ומקשה על משרדים צעירים.

"התקנות נועדו לשפר את המקצועיות. יש הבדל בין עורך דין שמקבל רישיון לעסוק במקצוע לבין אדריכל, בשל האחריות הגדולה המונחת על כתפיו".

אדריכלים צעירים מתלוננים על שכר נמוך ותנאי ניצול בסיום התואר. אולי צריך לקבוע שכר סף לסטז'רים?

"האם צריך לקבוע שכר סף בשוק חופשי? זו שאלה קשה".