ג', לוחם במילואים באחת היחידות המובחרות בצה"ל, עשוי לסיים בקרוב עשור של קרבות משפטיים מפרכים. אם היה נשבר במהלך הדרך, אולי היה מוצא את עצמו בתהום העוני, מקום שממנו קשה הרבה יותר לקרוא לעזרה.
לפני כעשור הוא פתח מסעדה בתל אביב, שבשלב מסוים היתה אחת הפופולריות בעיר. היו לו שני שותפים: אביו של אשתו דאז, שעבד אתו במסעדה, ואיש עסקים שנתן את רוב המימון. כשנה לאחר הפתיחה איש העסקים והחם הסתכסכו, דבר שהוביל לניתוק הזרמת הכספים מצד איש העסקים, חובות ושלוש שנים של מאבקי הישרדות שבסופם נסגרה המסעדה המצליחה. בסוף אותה תקופה, שבמהלכה התגרש מאשתו, הוא מצא את עצמו עם חובות לנושים רבים, בעיקר לבנקים, אבל גם עם חוב של 300 אלף שקל למע"מ.
לפי החוק, חוב למע"מ הוא עבירה פלילית שדינה מאסר. ג', שמאז שהשתחרר מהצבא שירת במילואים בהתנדבות, הביא לעדות אופי את מפקד היחידה שלו, שהעיד בדלתיים סגורות על המבצעים המיוחדים שבהם השתתף בסדיר ובמילואים. בעקבות זאת, באופן יוצא דופן, נקבע בגזר הדין שלו שהוא לא יישלח לכלא אלא יקבל עבודות שירות. ואולם התווסף לכך תנאי: כל עבירת מס עתידית, בלי קשר לסוג העבירה, תכניס את ג' לשנה בכלא.
לאחר שביצע חצי שנה של עבודות שירות, ניסה ג' להמשיך ולהסדיר את חובותיו מול הנושים השונים. הוא עבד כשכיר בזמן שלאמו האלמנה, עובדת מדינה בגמלאות שחתמה ערבות אישית עבורו, עיקלו את בית המגורים ודירה נוספת להשקעה, והיא נאלצה לגור בשכירות. עוד לפני המשפט שבו נגזרו עליו עבודות שירות, ניסה ג' לברר מול מס הכנסה וביטוח לאומי אם יש לו חובות שאפשר להסדיר, במסגרת הליך של איחוד תיקים שאליו נכנס מול שאר הנושים. בשני המקומות הסבירו לו שבשלב זה לא מוגשות נגדו תביעות.
לפני כשנה וחצי הוא מצא את עצמו לפתע מול כתב אישום ממס הכנסה, בטענה שלא הגיש דו"חות, דבר המהווה עבירה פלילית. בנוסף נטען לחוב של 100 אלף שקל, בגין ניכויים שלא שילם.כשפנה למס הכנסה והזכיר להם את פנייתו מלפני כמה שנים, הוא קיבל תשובה שאין בכך כדי לסייע לו מול כתב האישום הנוכחי.
כשהגיע לדיון מול השופט התברר לו המצב הקפקאי שאליו נקלע: בשל אותו התנאי שקבע השופט במשפט המע"מ, הוא היה עתיד להיכנס, ללא כל שיקול דעת מצד השופט במשפט החדש, לשנה בבית הסוהר. זאת משום שעבירת מס ההכנסה שבה הואשם נחשבת לעבירה מתגלגלת, כזו שמתבצעת מחדש בכל יום. בית המשפט שלח את הצדדים להתדיינות נוספת, מתוך הרצון להימנע ממאסר. לבסוף הציע עורך דינו, שמונה מטעם הסנגוריה הציבורית, שעל אף שחלפו חמש שנים מאז גזר הדין במשפט המע"מ, הוא יערער עליו - כדי שיוסר התנאי שנקבע. בשבוע שעבר התקבל ערעורו, והתנאי שונה רק לעבירה הספציפית הנוגעת לתשלום המע"מ.
בקרוב אמור להתקיים הדיון בנוגע לעבירה החדשה שבה ג' נאשם. איום המאסר עדיין מרחף עליו, אבל כעת הדבר נתון לשיקול הדעת של השופט ולהתנהלות מול רשות המסים, כך שמצבו טוב יותר. עם זאת, הוא יודע שגם אחרי המשפט הזה תלאותיו עלולות להימשך. הרי ייתכן שבבוא היום הביטוח הלאומי ידפוק על דלתותיו עם דרישות חוב מהתקופה שבה היה בעל מסעדה.
"כשבן אדם נופל, הוא עובר ויה דולורוזה מטורפת", אומר ג', שעובד כיום כשכיר ועדיין ממשיך לשלם את חובותיו. "אתה גומר עם מע"מ, ממשיך עם מס הכנסה, ועכשיו אולי ייפלו עלי מביטוח לאומי. המקרה שלי הוא בדיוק מאותם הסיפורים שבעקבותיהם אנשים נופלים ונגמרים, כי המערכת פשוט מכריעה אותם. אני בלתי נלאה בכוחות שלי, וגם היו לי אנשים טובים שעזרו לי במהלך הדרך. אבל לא כולם יכולים לעמוד בזה".
סיפורו של משה סילמן, שבימים אלה נאבק על חייו לאחר שהצית את עצמו בהפגנת המחאה החברתית במוצאי שבת, הוא תמרור אזהרה לכך שבמציאות של היום, גם אנשים עובדים או בעלי עסק עלולים להידרדר לתחתית - ובדרך רשויות הממשלה לא עוזרות להם אלא רק מחמירות את מצבם. אצל סילמן, כפי שתואר השבוע בהרחבה באמצעי התקשורת, חוב קטן לביטוח הלאומי תפח ל-15 אלף שקל, מכיוון שהוא נשלח לכתובתו הקודמת וסילמן לא היה מודע אליו. בשלב מסוים עוקלה אחת מארבע המשאיות ששימשו אותו בעסק ההובלות שהיה בבעלותו, דבר שהחריף את התמוטטותו. הוא נכנס לסחרור כלכלי וביורוקרטי מול הביטוח הלאומי ומשרד השיכון, מצבו הבריאותי החמיר, ולבסוף הוא החליט לשרוף את עצמו כאקט של ייאוש.
אמנם מדובר במקרה קצה, אך לא מעט ישראלים יכלו להזדהות השבוע עם סילמן בעקבות ניסיונם בהתנהלות מול הרשויות השונות, בעיקר בכל הנוגע לחובות. המקרה של סילמן הזכיר להם שהעוני אינו דבר רחוק כל כך. "זו תופעה שחוזרת על עצמה", מסביר עו"ד עידן למדן, המייצג כמה מקרים של חייבים לרשויות השונות. "חוב של אדם יכול לתפוח בעשרות אלפי שקלים בתקופה של כמה חודשים, מבלי שתהיה לו שליטה על זה. הבעיה העיקרית היא חוסר הנכונות מצד הרשויות, במקרים מסוימים, להתפשר עם בעל חוב שנקלע לקשיים בתום לב. לפעמים נדמה כאילו הרשויות הגיעו למצב שהן חברות מסחריות הפועלות לשם רווח".
מלבד משרד השיכון, מי שספג את רוב הביקורת הציבורית השבוע היה הביטוח הלאומי, ולא במקרה. בשנים האחרונות הגוף הזה, הארגון החשוב ביותר של מדינת הרווחה, ספג ביקורת רבה על התנהלות בעייתית מול האזרחים, באינספור מקרים שפורסמו בתקשורת. במקום לסייע לאוכלוסיה הנזקקת ביותר, מערים הביטוח הלאומי קשיים ומכשולים בפני הזקוקים לשירותיו. פנייה אליו כרוכה בדרך כלל במסכת של תחינות, השפלות מצד פקידים מתנשאים וקושי בקבלת תשובה או הסבר. הביטוח הלאומי לא תמיד טורח להודיע לחייבים על חובם לפני שהוא צובר ריביות וקנסות, וניסיונות להבין את מקור החוב מסתיימים פעמים רבות בוויתור בשל פניות חוזרות ונשנות שלא נענות באופן ברור. בנוסף, ב-20 השנים האחרונות לא פועלות ועדות ערר שבפניהן אפשר לערער בנוגע לשלילת גמלאות, אף שלפי חוק ביטוח לאומי אמורות לפעול ועדות כאלה. המצב מאלץ אנשים לפנות לבית הדין לעבודה כדי לערער, אך לא לכולם, בוודאי שלחלשים שבהם, יש זמן ומשאבים לכך.
אחת הסוגיות הבעייתיות היא מדיניותו הנוקשה של הביטוח הלאומי בנוגע להבטחת הכנסה, כפי שממחיש המקרה של ד', 64, המתגורר באוטובוס באזור הצפון. בעבר היה ד' בעל פיצריות בירושלים ולאחר מכן בתל אביב. לפני 15 שנה הוא קנה, יחד עם שותפים, קרקע חקלאית בצפון, שעליה הוא גר ב-12 השנים האחרונות ללא חשמל ומים, לאחר שהעסק שלו קרס והוא צבר חובות של 200 אלף דולר. מאוחר יותר הוא לקה בסוכרת, והוכר כנכה 100%. מאז הוא קיבל הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, שאיפשרה לו להתקיים בקושי.
לפני יותר משנה החליט הביטוח הלאומי לבטל את הבטחת ההכנסה שלו, וחייב אותו בסכום של 100 אלף שקל על כחמש שנים שבהן קיבל את הקצבה. זאת, לאחר שנמצא שהוא לכאורה הבעלים של שתי דירות בתל אביב. ד' הסביר כי הוא ירש, יחד עם עוד כמה בני משפחה שאת חלקם אי אפשר לאתר, שתי דירות, אחת הרוסה לגמרי והשנייה הרוסה חלקית, וממילא יידרשו שנים עד שיוסדר העניין המשפטי. לפי החוק היבש, קצבת הבטחת הכנסה אמנם לא יכולה להינתן למי שמחזיק ברשותו עוד נכס מלבד הנכס שבו הוא מתגורר, אך במקרה זה ברור שמדובר בנכס שאי אפשר לממש כרגע.
"אין לי מאיפה לשלם את החוב הזה. גם קודם חייתי במצב מאוד גרוע, אבל מאז שאני לא מקבל הבטחת הכנסה, אני מחפש אוכל בפחי זבל ונאלץ לגנוב אוכל. כשתופסים אותי, זה מאוד לא נעים. במקום שהביטוח הלאומי יסייע לחלשים, הוא פשוט מועך אותם". באופן מפתיע, יום לאחר פניית Markerweek בעניינו של ד' החליטו בביטוח הלאומי לאשר את תביעתו להבטחת הכנסה.
"זו שיטה של ביטוח לאומי, להנחית רטרואקטיבית חוב על אנשים", אומרת עו"ד יפית מנגל, יו"ר ועדת ביטוח לאומי במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין. "אין להם התיישנות בחוק והם מרגישים חופשיים לבוא לאזרחים שאין להם מקורות כספיים ולנקוט נגדם סנקציות, על אף שמדובר בחולייה החלשה ביותר בחברה".
בימים אלה מנסה מנגל להיאבק במדיניות אחרת של הביטוח הלאומי, באמצעות עתירה מינהלית שהגישה בתביעה לבטל חוזר של ביטוח לאומי בנוגע לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. הביטוח הלאומי, כך מסתבר, קבע באמצעות חוזר, ולא באמצעות חקיקה, שקצבת הבטחת הכנסה - כ-2,400 שקל בחודש - לא תשולם אם אדם מקבל תמיכה ממקור חיצוני, כולל קרובי משפחה, לצורך תשלום שכר דירה. הדבר אף עורר תרעומת של כמה ח"כים, בהם יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מקדימה, שמובילה את המאבק במטרה שהביטוח הלאומי יבטל את החוזר - משום שמדיניות זו צריכה להיות מעוגנת בחקיקה.
"רבים נפגעו מזה, זו פשוט התנהגות שערורייתית של הביטוח הלאומי", אומרת מנגל. "אין מחלוקת שביוקר המחיה הנוכחי, 2,400 שקל לא מספיקים לקיום בכבוד. בא ביטוח לאומי ויוצר פרשנות יצירתית משלו, שאין לה שום מקור בחוק. אחר כך מתפלאים איך אנשים מידרדרים במהירות כזו לעוני ולייאוש".
"פשוט אמרו לי שאני עבריין"
המקרה של א' ממחיש את המשמעות של המדיניות החדשה של הביטוח הלאומי. הוא חזר לישראל לפני עשר שנים אחרי 26 שנה בחו"ל, שאת רובן עשה במדינה אחת, שם עבד כמנכ"ל חברה. לישראל הגיע בעקבות גירושים ומשבר פיננסי. את כל רכושו השאיר מעבר לים, כולל פנסיה שממנה הוא משלם מזונות לילדיו. "חשבתי שעם הרזומה הזה אמצא עבודה. הייתי בטוח שיחטפו אותי. באמצעות קשרים הגעתי לאנשים בכירים במשק, התחננתי שימצאו לי עבודה - ללא הועיל. אז עוד בכלל לא היתה מודעות לאפליה על רקע גיל. הלכתי ללשכות התעסוקה וגם זה לא עזר. פשוט לא מצאתי עבודה".
אחרי שהתגורר שנתיים יחד עם אחיו ומשפחתו, עבר להתגורר בדירת חדר באזור המרכז, כשהוריו משלמים עבורו את שכר הדירה. אחרי שלוש שנים החליט הביטוח הלאומי לשלול ממנו את קצבת הבטחת ההכנסה, בגלל התמיכה שקיבל מההורים, בני יותר מ-80, לצורך תשלום שכר הדירה. בסופו של דבר הוא הגיע לסיכום עם ביטוח לאומי שנראה כאילו נלקח ממערכון של אפרים קישון: הוריו ישלמו מראש בצ'קים דחויים את שכר הדירה, והוא יחזיר להם מדי חודש את הכסף מתוך קצבת הבטחת ההכנסה שיקבל, כך שגם בעל הדירה וגם הביטוח הלאומי יהיו מרוצים.
כיום, בגיל 60, הוא מרוויח באופן רשמי 1,000 שקל בחודש מעבודה במשרה חלקית שמצא, כ-550 שקל בחודש עקב סיוע בשכר הדירה ממשרד השיכון, ואת הקצבה - שמוזרמת מיד להוריו. ברור שאי אפשר להתקיים מסכום זה. לדבריו, התנהלות כזאת של הביטוח הלאומי עלולה להביא אנשים לרמות אותו, פשוט מפני שאין להם ברירה אחרת. "ביטוח לאומי הפכו אנשים לעבריינים. זה אבסורדי לחלוטין. הרי יש עמותות רבות שעוזרות לנזקקים בתרופות, באוכל ובבגדים. מה היה קורה אם אנשים היו קונים בקצבה את הדברים האלה, ואילו העמותה היתה משלמת את שכר הדירה? מה בדיוק ההבדל?"
ת', בשנות ה-30 לחייו, מתמודד אף הוא עם ביורוקרטיה של הביטוח הלאומי, בעקבות חוב של עשרות אלפי שקלים שהושת עליו באחרונה. בשנים האחרונות גילו אצלו מומים חמורים בלב, והוא קיבל 100% נכות מביטוח לאומי. לאחר שהתאושש הצליח להגיע לסידור של עבודה בת שלוש שעות ביום במקום שבו עבד לפני שחלה, כהנדסאי ייצור. הוא מרוויח 2,400 שקל בחודש, וקצבת הנכות שלו היתה 5,000 שקל בחודש.
בשלב מסוים הודיע לו הביטוח הלאומי שקצבת הנכות נשללת ממנו, משום שהוא מרוויח יותר מכפי שהצהיר. הפער נבע מכך שהמעסיק החליט להתקין לו דלקן במכונית, וכתוצאה מכך שכר הברוטו שלו עלה. בינתיים, לאחר מאבק משפטי, הוא הצליח לצמצם את החוב ל-20 אלף שקל, אך הוא כבר לא מקבל את קצבת הנכות. הוא מתגורר עם הוריו ונאלץ להיעזר בהם בפרנסתו.
"נשארתי עם שכר של 2,400 שקל, אשה ושלושה ילדים לפרנס. זה אבסורד. כדי לקבל את קצבת הנכות, אני צריך להפסיק את העבודה. אני יודע שיש נוכלים רבים שמרמים את הביטוח הלאומי, אבל הם חייבים לדעת לעשות את המיון, כדי שאנשים כמוני לא ייפגעו".
הונאות הן אכן הסיבה לכך שאנשים כמו ת' סובלים, ומצדיקות לכאורה התנהלות קשוחה של המוסד כלפי כלל הפונים אליו. אבל הדברים קצת יותר מורכבים. "ביטוח לאומי אומר שהיקף ההונאות כלפיו נאמד במיליארדי שקלים. השאלה היא מה הוא עושה כדי להילחם בהן", אומר פרופ' משה מאור מהחוג למדע המדינה ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, שחקר את הונאות הביטוח הלאומי במדינות ה-OECD. "בישראל אין פעולה יזומה, ארצית וממוקדת למלחמה בהונאות הביטוח הלאומי. אם היתה כזו, היה אפשר לתעל את הכסף שנחסך לאנשים שבאמת זקוקים לו".
לדברי מאור, המגמה בעולם היא למנוע הידרדרות במצבם של אזרחים. "יש מדינות שבהן אדם מקבל טלפון מביטוח לאומי כשמשתנה הסטטוס שלו, ומסבירים לו אילו תשלומים הוא צריך לעשות - דבר שרלוונטי במיוחד בפתיחת עסק. הביטוח הלאומי בישראל מנסה להציג מוניטין של בעל רגישות חברתית, אבל אתה לא יכול להיראות רגיש חברתית אם לא פיתחת מומחיות מתאימה. בשורה התחתונה, המקצועיות היא הדבר החשוב ביותר".
לצד הביטוח הלאומי וחובות ארנונה, רשויות המס הן כאב הראש הגדול ביותר עבור האזרחים בכל הנוגע להסתבכות כלכלית. מולן, כפי שהמחיש המקרה של ג', טעות אחת בהתנהלות או החלטה תמוהה של שופט או פקיד עלולות להוביל להידרדרות בלתי צפויה. זה מה שחווה על בשרו מ', שלפני 11 שנה לא הגיש את דו"חות המס שלו.
באותו הזמן הוא נקלע למשבר כלכלי עקב המיתון ששרר אז. לדבריו, הוא לא הגיש את הדו"ח כי לא היה לו כסף לשלם לרואה החשבון. לאחר כארבע שנים, הוא קיבל שומה על פי הליך שנקרא "מיטב השפיטה". בהליך זה, לאור היעדר דו"חות, אנשי מס הכנסה מעריכים כמה מסים הוא צריך לשלם. במקרה שלו מדובר בחוב של 2 מיליון שקל, שבינתיים תפח ל-2.7 מיליון שקל עקב ריבית והצמדה למדד. זאת, על תקופה שבה לדבריו העסק שלו כלל לא הרוויח כסף.
מ' מתמודד בימים אלה עם הסכנה שביתו יעוקל ויימכר בעקבות חוב זה. "אני עסוק עכשיו בלנבור בארכיון הדו"חות מ-2001 כדי להסביר לרשויות המס שבכלל לא הרווחתי את הסכומים האלה. אם הייתי מרוויח - מילא, אבל לא הרווחתי את הכסף הזה. העובדה שמס הכנסה לא פעל נגדי במשך שבע שנים מראה שאולי גם הם מבינים שלא הרווחתי את הכסף הזה".
גם ת', בעלים של רשת חנויות אופנה שייסדה אשתו, נתקל ברשויות המס במהלך משבר כלכלי. היה זה בתחילת 2009, כשכמה חנויות ברשת נקלעו להפסדים. בשלב מסוים ניגש ת' למשרדי מע"מ וביקש פרישת תשלומים. דבר זה אינו אסור על פי החוק, כלומר נתון לשיקול דעתו של הפקיד המקומי. כשהסביר לפקידה את מצבו היא שאלה את הממונה עליה, וחזרה עם תשובה שלילית. "כששאלתי למה, היא אמרה לי שהמנהל לא מעוניין להסביר. חיכיתי למנהל במסדרון, ושאלתי אותו למה הוא לא אישר לי החזר בתשלומים. בהתחלה הוא אמר שהוא לא חייב לי הסברים, ואז הוא פשוט אמר לי שאני עבריין, בגלל שאני לא משלם בזמן. לא עזרו ההסברים שלי על הכסף שאני חייב לספקים ולעובדים. 'אתה הזוי בעיניי', הוא חתם את השיחה. מכיוון שאשתי, שהיתה רשומה בתיק, היתה עלולה להיעצר, לוויתי כסף מחבר ושילמתי".
שנה לאחר מכן, מצבו של העסק עדיין היה בקשיים. הפעם פנה ת' לרואה חשבון מוכר, שהשותף שלו היה בכיר לשעבר במע"מ. "השותף התקשר לאותה יחידה במע"מ, דיבר אתם, ואז כן הצלחתי לקבל פרישה לכמה תשלומים. למדתי שאם אין לך פרוטקציה, דינך להיחנק. היום אני עובד מול פקידים אחרים במע"מ, בעיר אחרת, ויש לי כימיה אישית אתם. הם נותנים לי לשלם בתשלומים ונמצאים עם היד על הדופק לגבי מועדים שבהם אני חייב לשלם. זה פשוט מקומם. במדינה מתוקנת, לא צריך טובות מאף אחד. אנשים כמוני, שנמצאים הכי באמצע במדינה הזו, מרגישים הכי דפוקים, ובסוף זה יתפוצץ לכולם בפרצוף".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות, שתפקידה העיקרי הוא גביית המסים, פועלת למילוי חובתה בנחישות, אך במקביל מעמידה לרשות לקוחות המצויים בקשיים מכלול של הקלות, כדי לאפשר להם להמשיך ולהפעיל את עסקיהם ובמקביל לקיים את חובתם לתשלום המס. לצורך זה מוקנות לפקידי הרשות סמכויות להפעיל שיקול דעת לפי העניין, ורבים המקרים שבהם הם מפגינים סבלנות, הבנה ואיפוק לנוכח קשיים שבהם מצויים עוסקים.
"כשנישום נמנע מהגשת דו"חות ואינו מציג מידע על הכנסותיו מתבססת הרשות על מאגרי מידע שונים, כולל הדו"חות שהגיש בשנים עברו. גם כיום יכול מ' להגיש את הדו"חות לשנים עברו, והם יידונו לגופו של עניין. בעניינו של ת', לאור העובדה שאין בפנינו את פרטי הפונה, אי אפשר להתייחס למקרה עצמו. יודגש כי ב-2009 הציעה רשות המסים שורת הקלות לחייבים".
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות בסך 70 מיליארד שקל בשנה למיליוני אזרחים. העובדים מטפלים במסירות ובמקצועיות בפניות ובבקשות, אך חשוב לזכור שהטיפול מתוחם על ידי החוק והתקנות. בניגוד לנאמר, אין 'מדיניות' כזאת או אחרת של הביטוח הלאומי. יש חוק ותקנות שקובעות הממשלה והכנסת, לפיהן אנו משלמים קצבאות באופן שוויוני לכל הזכאים. אנו מתבססים גם על פסיקות של בית הדין הארצי לעבודה בהחלטותינו.
"אנו ערים לביקורת על תהליכי העבודה במוסד ומסתכלים גם פנימה, לכן שיפרנו את תהליכי העבודה ופישטנו ככל האפשר את הנטל הביורוקרטי. לדוגמה, אנו משלמים מאות אלפי קצבאות באופן אוטומטי - זקנה, לידה, ילדים, מילואים ועוד - ללא הגשת תביעה וללא טרחה של האזרח.
"בעניין ההונאות, יש במוסד אגף חקירות הכולל 150 חוקרים שעושים מלאכתם נאמנה, ותוצאות חקירותיהם חוסכות מאות מיליוני שקלים בשנה.
"בעת מתן קצבת הבטחת הכנסה אנו בודקים על פי חוק את ההכנסות מכל המקורות. לד' יש נכסים שקיבל בירושה, ולכן בהחלטותינו נלקח בחשבון ערכם. עם זאת, היום קיבלנו פרוטוקול מעורך דינו אודות קשיי מימוש הנכס ואישרנו את תביעתו להבטחת הכנסה.
"לת' אושרה קצבת נכות מיולי 2009 עד ספטמבר 2010. בזמן ששולמה הקצבה היו לו הכנסות מעבר לרף שמותר לו להשתכר, ולכן נוצר לו חוב. הביטוח הלאומי הפחית לו את החוב, מ-23,500 שקל לכ-4,112 שקל".