פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      באוצר מחכים לנתניהו: לטפל בתקציב 2013

      במאוחר, נזכרו בנימין נתניהו ויובל שטייניץ, לנסות לטפל בגירעון התופח בתקציב 2012. אך כעת הם כבר צריכים להתפנות ולטפל בבעייה הבאה - תקציב 2013

      1. גירעון של 38 מיליארד שקל ב-2012?

      משרדי ראש הממשלה והאוצר התעוררו בדקה ה-92 והחליטו לטפל בגירעון המעמיק מדי חודש בתקציב 2012 לממדים מדאיגים. רק חבל שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ טרם התעוררו לטפל בתקציב 2013, שם המצוקה הרבה יותר גדולה.

      משרד האוצר אמור להגיש עד יום חמישי למנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר מתווה מפורט לקיצוץ של מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-2012 - קיצוץ שצפוי להתבצע כבר בזמן הקרוב. כמו כן, האוצר אמור להגיש מתווה מפורט להעלאת מסים בסך מיליארד שקל, גם כן בתקציב של 2012.

      תקציב המדינה ל-2012, שהיה החצי השני של התקציב הדו-שנתי של 2011-2012, היה צריך להסתיים עם גירעון של 2% מהתוצר - כ-19 מיליארד שקל - המסמל דרך לגירעונות נמוכים יותר בשנים הקרובות. ואולם הגירעון בתקציב הועלה בתחילת השנה ל-3.3% מהתוצר. המאבק שנתניהו, לוקר, שטייניץ וראשי האוצר מנהלים כעת הוא למנוע גלישה של הגירעון מעבר ל-4% מהתוצר - כ-38 מיליארד שקל - הקו השחור של ראשי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, של נגיד בנק ישראל ושל רבים מבכירי האוצר.

      כאשר כל חודש גביית המסים בפועל רחוקה בממוצע במיליארד שקל מהגבייה המתוכננת, נראה כי קיצוץ של 1% בתקציבי כל משרדי הממשלה והגדלת נטל המסים במיליארד שקל לא יספיקו כדי שהשנה תסתיים עם גירעון נמוך מ-4% מהתוצר. ואכן, בדיונים המתקיימים באחרונה באוצר ובין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר, טענו לא פעם בכירים כי יהיה צורך בקיצוץ של לפחות 2 מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה עוד השנה.

      2. גירעון של 57 מיליארד שקל ב-2013?

      אבל הבעיה הגדולה, עם כל הכבוד לתקציב 2012, היא תקציב 2013. הכפלת יעד הגירעון ל-3% מהתוצר על ידי נתניהו ושטייניץ הרגיזה את נגיד בנק ישראל סטנלי פישר וכן בכירים באוצר, אך גם הגדילה את טווח הנשימה של תקציב המדינה ביותר מ-14 מיליארד שקל. אלא שלא די בכך. כאמור, המערכה החשובה בתקציב 2012 היא למנוע גלישה של הגירעון ליותר מ-4% מהתוצר, ותקציב 2013, שנה שבה צפויה האטה במשק, מתחיל עם יעד גירעון נמוך יותר, של 3% מהתוצר.

      אבל זו הבעיה הקטנה של תקציב 2013. הבעיות הגדולות נמצאות בצד ההכנסה ובצד ההוצאה. הממשלה התחייבה לשורה של הוצאות חדשות בתקציב 2013 (ועדת טרכטנברג, פיתוח כבישים, רכבות, תוספות שכר, אקדמיה וביטחון), מבלי שתביא בחשבון את הירידה הנמשכת בגביית מסים. בלי פעולות חירום, שחלקן רצוי שיתבצעו כבר עתה, תקציב 2013 עלול לגלוש לגירעון ברמה של 6% מהתוצר, כלומר 57 מיליארד שקל - וזה כבר גובל בחוסר אחריות קיצוני.

      הבעיה, טוענים בכירים באוצר, היא שבשבועות האחרונים נתניהו אינו מתפנה לטיפול במצוקת תקציב 2013. הפגישה האחרונה בין נתניהו לאוצר התקיימה לפני כמה שבועות. הממשלה, שבזמנים כתיקונם היתה נמצאת בשבוע האחרון של יולי כבר לאחר שלוש מתוך ארבע ישיבות תקציב השנה הבאה - לא קיימה ביולי 2012 אפילו ישיבת תקציב אחת ל-2013.

      3. "כן בחירות, לא בחירות"

      באוצר אומרים: 'אנחנו לא יודעים אם יהיה תקציב מאושר בכנסת ל-2013, או אם הולכים להקדמת הבחירות; נתניהו ואף איש מוסמך אחר לא אמר לנו. ובכל מקרה, כן בחירות, לא בחירות, ראש הממשלה צריך לשבת איתנו ולהתחיל לטפל בחולשת תקציב 2013. קיצוץ של מיליארד ואפילו 2 מיליארד שקל בתקציב 2012 והעלאת מסים בהיקף של מיליארד או 2 כבר השנה, הם צחוק ילדים לעומת צורכי המשק ב-2013'.

      באוצר טוענים כי על ראש הממשלה להנחות ולהוביל אותם כיצד לפתור את מצוקת המשק בשנה הקרובה. 'נתניהו צריך לשמוע את הרעיונות שלנו ויש לנו לא מעט רעיונות', הם אומרים. בין היתר, לדבריהם, בתקציב 2013 צריכים לקצץ בצד ההוצאות יותר מ-10 מיליארד שקל, וצריך להכביד את נטל המסים גם כן בלפחות 10 מיליארד שקל. אם נתניהו לא יישב עם האוצר כעת, אם הוא לא ינווט את ספינת המשק כעת ואם המדינה או משרד האוצר לא יתחילו לנקוט צעדים שניתן בהחלט לקרוא להם חירום כבר בזמן הקרוב - ישראל עלולה להפסיד מהבחינה הכלכלית לא רק את 2013 אלא גם את 2014.

      4. הנורות האדומות

      גורם ממלכתי מוביל שכבר הביע תמיהה, דאגה וחשש מהתנהלות הממשלה הוא בנק ישראל. לא מכבר תקף הנגיד, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, את החלטת ראש הממשלה והאוצר להעלות את יעד הגירעון בתקציב מ-1.5% ל-3.0%. אתמול הביע הבנק את החשש מהתנהלות ראש הממשלה והאוצר בהודעת הריבית שפירסם (ראו ידיעה בעמוד המקביל).

      זהו מהלך חריג, שכן הפעם לא מדובר בהתבטאות של הנגיד בלבד, אלא של כל ששת חברי הוועדה המוניטרית - פרופסורים רפי מלניק, אלכס צוקרמן, ראובן גרונאו, הנגיד סטנלי פישר, המשנה לנגיד, קרנית פלוג ובארי טאף.

      לדברים האלה חשיבות רבה במיוחד, שכן לבנק ישראל ולעומד בראשו יוקרה מיוחדת בדעת הקהל בישראל ובעולם, וכן משום שהנגיד - אם הכנסת לא תאשר תקציב מדינה ל-2013 עד סוף 2012 - מה שכנראה יקרה - ייהפך למבוגר האחראי של כלכלת ישראל, האחראי על המדיניות הכלכלית האקטיבית של המדינה, באמצעות המדיניות המוניטרית. כשבנק ישראל, הוועדה המוניטארית, מדברים על חשש בשחיקה באמינות המדיניות הפיסקאלית של הממשלה והאוצר, כל הנורות האדומות במשק צריכות להידלק.