אז מה גרם למצב הכלכלי?

המצב הכלכלי הולך ומידרדר. שווקי המזון והאופנה בהאטה. שיעור האבטלה עולה. גביית המיסים בירידה. הבורסה נמצאת בשפל שלא היה כמותו שנים רבות, וניכרת כלפיה מגמה של חוסר אמון בסיסי, המתבטא בבריחת משקיעים, במחזורי מסחר נמוכים, ובחוסר יכולת לגייס הון. תשואות חלק מהאג"ח הבעייתיות נעה סביב 30% עד 60% דבר המעיד על חשש מאי פירעון.

הגירעון מתרחב והולך. טרנד התספורות מטיל את אימתו על הבנקים, קופות פנסיה והציבור. היצוא לאירופה וארצות הברית נמצא במגמת ירידה מתמשכת. מה שעולה זה הדיור. בפועל, למעט הירידה ביצוא, שאר הנושאים נובעים מהמדיניות הכלכלית של האוצר. המגזר העסקי רואה, מפנים, מבין, מביע חוסר אמון ומתנהל בהתאם. הציבור נמצא בעקבותיו, כאשר מדד אמון הצרכנים מתאפיין מזה חודשיים בירידה.

הצמיחה בשנים האחרונות, שעליה התהדר משרד האוצר, לא חלחלה לציבור הרחב. עצם קיום המחאה החברתית מהווה ראייה לקביעה זו. הצמיחה הייתה נחלתם של טייקונים, של כמה ענפי מסחר, שירותים, תעשיות מתקדמות וענף ההייטק כמכלול. רבות נכתב על הרגולציה האובססיבית הפושה במקומותינו בחודשים האחרונים. הרצון ליצור משק תחרותי הוא לגיטימי. הבעיה נעוצה באיכות הביצוע ובתוצאותיו.

ראשית, עצם קיום הרגולציה ומאפייניה הרחבים, מהווה קריאת תיגר וקונפליקט לרציונל הקפיטליסטי הבסיסי של הממשלה ושל הפירמידות שקמו בעקבות מדיניותה. שנית, בקפיטליזם צרוף, אינך יכול לצפות לשגשוג מחד, ולפעול להקטנת רווחים באמצעים רגולטורים רחבים מאידך. שלישית, אינך יכול לנקוט במדיניות של פירוק מונופולים ופירמידות לכל רוחב המשק ולצפות לרגיעה, יציבות וצמיחה.

בפועל גרמה הרגולציה לירידה משמעותית בביצועיו של חלקים נרחבים בסקטור העסקי. לו ירידה זו הייתה משפיעה לחיוב על ציבור הצרכנים כנגזרת של הגברת התחרות, דיינו. בפועל מצב השכירים הורע. למעט שוק הסלולר, המחירים לא ירדו בשיעורים המצופים. בנוסף, שיעור המיסים, העתיד ללא ספק לגדול, הירידה ביצוא, הנובעת ברובה מההאטה העולמית, והעליה בשער הדולר, יגדילו את האבטלה, יגרמו לעליית מחירים, ויכבידו עוד יותר על מצבו של ציבור השכירים, שלא נדבר על האוכלוסיות הנתמכות שמצבן ידורדר שבעתיים.

הממשלה תולה את ההידרדרות במצב הכלכלי בהאטה העולמית. לצערנו היא לא עושה את המינימום שמתחייב ונדרש כדי להיחלץ ממיתון. ארגון שנמצא במיתון מתייעל. הס מלהזכיר את המילה התייעלות בממשלתנו המנופחת. נתניהו נשמע מנותק כשהוא מדבר בפליאה על מצב כלכלי טוב ועלייה ברמת החיים. לממשלה זו אין גם לגיטימיות לבצע התייעלות נדרשת בסקטור הציבורי, שכן כדי לבצע זאת היא נדרשת לדוגמא אישית. דוגמא אישית עם מכוניות שרד מפוארות לשרים ונהנתנות על כל צעד ושעל? ממשלה אחראית משמרת קואליציה רחבה למען טובת העם ורווחתו, וכדי שניתן יהיה לנקוט בצעדים כואבים בטווח הקצר כדי לקצור תוצאות בעתיד.

בפועל נוקטים בצעדים פופוליסטיים של הורדת מיסי קניה, ולא נוקטים בצעדים אפקטיביים הנדרשים להקטנת הגרעון ועידוד שוק ההון, כי חושבים רק על הבחירות הקרובות, בלי חבורת מופז שהפכה לקרקס נודד, ועל הישרדות אישית. בכל מקרה על הציבור להבין, שהתשלום בצורת הגזרות שהוא יידרש בעתיד הקרוב, כנראה לאחר הבחירות, יהיה גדול וכואב.

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. חבר במכון לאחריות חברתית.