ביום חמישי התקיים במשרד הבריאות דיון דחוף, שזימן מנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, בנוגע לגירעון של המרכז הרפואי הדסה, המסתכם בכ-200 מיליון שקל. המרכז הרפואי, הכולל את בתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים בירושלים, ייאלץ להפעיל תוכנית הבראה, שתכלול בין השאר קיצוצי שכר בשיעור המוערך ב-2% לחודש למשך שנתיים.
בתי החולים של הדסה הם בתי חולים ציבוריים השייכים לעמותת נשות הדסה, ולכן המרכז הרפואי אינו מקבל תמיכה ממשלתית, אלא תלוי בהכנסות מפעילות רפואית ומתרומות. הכנסותיו של המרכז הרפואי הדסה מבוססות ברובן המכריע (96%) על תשלומי קופות החולים, שנקבעים לפי הסכמים על מחיר יום אשפוז. חלק ניכר מהוצאותיו של הדסה הן הוצאות קשיחות שנקבעות באופן חיצוני, כמו הסכמי השכר שעליהם חתמה המדינה עם הרופאים בשנה שעברה, והמרכז הרפואי מחויב להם. לפיכך, רמת החופש הניהולי בהדסה נמוכה ביותר.
זו הפעם השנייה בשנים האחרונות שבה המרכז הרפואי הדסה נקלע למשבר: ב-2009, בעקבות הפסדים שנגרמו לנשות הדסה בפרשת ההונאה של ברנרד מיידוף, הופעלה במרכז הרפואי תוכנית הבראה, שכללה בין היתר קיצוצי שכר (כהלוואה שתוחזר לעובדים בתום שבע שנים) והפחתת ימי חופש.
כיום הגירעון הקשה של הדסה נובע בעיקר מצמצום משמעותי בהיקף הכספים שמעביר לו ארגון נשות הדסה. ב-2008 העביר הארגון למרכז הרפואי 40 מיליון דולר, אך ב-2009, לאחר חשיפת הונאת הפונזי של מיידוף, החל הארגון להעביר להדסה כ-20 מיליון דולר בלבד בשנה - הסכום המינימלי האפשרי, על פי מחויבות כתובה של הארגון. סיבות אפשריות לירידה בתמיכת הארגון, המורגשת היטב במאזן המרכז הרפואי, הן ירידה בהכנסות הארגון מתרומות, המשבר שפקד אותו בפרשת מיידוף ושינוי מדיניותו.
עד 2009 בית ההשקעות של מיידוף ניהל כ-11% מכספי נשות הדסה - סכום של 90 מיליון דולר, שאותו הפסיד הארגון בעקבות ההונאה. לאחר מכן נאלץ הארגון להחזיר כ-45 מיליון דולר לנפגעי ההונאה. המשבר הכלכלי העולמי פגע גם הוא במצבו הכלכלי של הארגון. עם זאת, בנשות הדסה טענו כי עוד לפני חשיפת ההונאה תיכננה ההנהלה ליישם תוכנית התייעלות ואסטרטגיה חדשה, שבמסגרתה שונתה מדיניות התקצוב של הארגון.
בשנים האחרונות החל הארגון לממש נדל"ן שהיה ברשותו בירושלים, וצימצם את כוח האדם שלו ברבע. לפני כחודשיים אף הכריז הארגון על מכירת בניין המטה שלו במנהטן שבניו יורק בכ-72 מיליון דולר. במקביל, החליט להפסיק באופן הדרגתי בשנים הקרובות לתקצב את תנועת הנוער יהודה הצעיר, הפועלת בארה"ב ובישראל.
עם זאת, בנשות הדסה מתעקשים כי מצב הארגון "איתן", כי ההחלטה למכור את מטה הארגון היתה "הזדמנות כלכלית יוצאת דופן, שבו קיבל הארגון תמורה כספית הגבוהה משמעותית מעבר להערכות השווי של הנכס", וכי ההיפרדות מתנועת הנוער יהודה הצעיר בוצעה על פי בקשת בוגרי הארגון.
כחלק מהניסיון לצמצם את הגירעון, העמיד באחרונה המרכז הרפואי למכירה בניין בן 24 דירות בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים, אך המכרז בוטל לבסוף, לטענת הדסה, "מאחר שנוצר פער גדול בין הצעות הרכש שהתקבלו לבין הערכת שווי הנכס". עם זאת, במרכז הרפואי מציינים כי מכירת נכסים נוספים היא חלק מתוכנית ההבראה.
בנשות הדסה דורשים התייעלות
לדברי בכיר בהדסה, "המרכז הרפואי הדסה כרגע בבעיה. הוא המעסיק הגדול ביותר בירושלים, עם יותר מ-6,000 עובדים, וגם המפעל הגדול ביותר בירושלים, עם מחזור כל כ-1.8 מיליארד שקל. למרות זאת, ואף שהמרכז הרפואי נקלע לקשיים שלא באשמתו, המדינה לא תומכת בו. לו אינטל היתה מודיעה שהיא פותחת מפעל של 400 עובדים בירושלים, היו עוזרים לה במאות מיליונים, אך בכמה המדינה עוזרת להדסה? הרי בכל מפעל קטן, שעומד להיסגר ולפטר 100 עובדים, קמה צעקה, ואילו פה המפעל הכי גדול נדרש לקיצוצים כואבים, אז מדוע אנחנו לא שומעים שהממשלה ועיריית ירושלים מטפלים בכך?"
לדברי הבכיר, צמצום התמיכה של נשות הדסה בעייתי מאוד: "רוב בתי החולים בישראל סמוכים על שולחנה של הממשלה, ואילו הדסה התבסס במשך שנים רבות ב-4% מתקציבו על תמיכת נשות הדסה. נכון להיום הארגון צימצם מאוד את תמיכתו. ייתכן כי הם שינו את מטרותיהם, או שהארגון פשוט אינו יכול להעמיד את הסכומים שנתן בעבר".
כתנאי לשיתוף פעולה עם תוכנית ההבראה, מציבים כיום עובדי המרכז הרפואי בפני ההנהלה דרישה לשינוי הדירקטוריון של הדסה, שכיום נשלט על ידי דירקטורים אמריקאים, כך שיהיה בו רוב לדירקטורים ישראלים. "יותר מ-96% מהכנסות הדסה מקורן במשלם המסים הישראלי, ולכן חייב להיות בדירקטוריון רוב של ישראלים, שמבינים היטב את מבנה שוק הבריאות ומבנה ההוצאות וההכנסות בישראל", אומר הבכיר. דרישה זו רק מחריפה את המתיחות עם ארגון נשות הדסה, שמסרב לשנות את מאזן הכוחות בדירקטוריון, ודורש בשנים האחרונות מהמרכז הרפואי להתחיל ביישום תוכנית הבראה והתייעלות.
תנאי נוסף של העובדים להנהלה הוא שתוצג להם תוכנית כלכלית מסודרת: "הרוב המכריע של העובדים מרגישים שהמקום הוא הבית שלהם ומוכנים לעזור. הם נדרשו לתת הלוואה לפני שלוש שנים, ועכשיו הם נדרשים לתת כתף שוב - אבל הם מוכנים לעשות זאת רק אם יוכיחו להם שיש תוכנית ליציאה מהגירעון", אומר הבכיר.
מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' אהוד קוקיה, מסר בתגובה: "הדסה פועל נמרצות כדי לחזק את חוסנו הכלכלי, והוא נושא באחריות מלאה לכל התחייבות פיננסית הקשורה בארגון. הבעיות הקיימות מאפיינות מוסדות ציבוריים רבים בתקופה זו, ואנו שואפים ליצירת תוכנית הבראה ארוכת טווח, שתשרת בסופו של דבר את בריאותם של מאות אלפי תושבי ירושלים וסביבתה, ותאפשר לבתי החולים להמשיך ולהוביל ברמת המצוינות ברפואה".
מנשות הדסה נמסר: "ארגון נשות הדסה תרם למדינת ישראל ב-100 השנים האחרונות יותר ממיליארד דולר. רק במארס 2012, נפתח מגדל האשפוז החדש בבית החולים הדסה עין כרם, שארגון נשות הדסה גייס עבורו יותר מ-363 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות, למרות המצב הכלכלי בעולם. הארגון הוא המייסד והתומך העיקרי של בתי החולים הדסה בירושלים. הבעלות המלאה על בתי החולים הדסה בישראל הוא של נשות הדסה, ולמרות זאת הרכב דירקטוריון הדסה נחלק שליש לארגון נשות הדסה, שליש לנציגי ציבור מארה"ב ושליש לנציגות ישראלית, כשהיו"ר הוא תמיד ישראלי. הנהלת בתי החולים נדרשה על ידי הדירקטוריון, כפי שמתחייב מניהול מקצועי ואחראי, לתוכנית הבראה והתייעלות. ארגון נשות הדסה מאמין כי הנהלת בתי החולים תבצע כמתחייב את תוכנית ההתייעלות בצורה המקצועית והטובה ביותר".