פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההון השחור: 40% מהציבור מעורבים בהעלמת מס

      רופאי שיניים, נהגי מוניות, שרברבים, מוכרי דירות, פרופסורים, טכנאים, מוכרים במכולת - כולם עובדים בשחור ונמצאים עכשיו על הכוונת. האם ניתן לשים את היד על ההון השחור?

      אורנה (שם בדוי) חיפשה באחרונה רופא שיזריק לפניה חומרי מילוי לצרכים אסתטיים, במחיר סביר יחסית. במשך כמה שבועות היא פנתה לרופאי עור שונים שנקבו בסכומים בין 13 ל-17 אלף שקל, שהיו גבוהים מדי עבורה, בוודאי לטיפול המחזיק לכל היותר שנה וחצי. אחד הרופאים אמר לה שבאמצעות שימוש בחומר "אוף לייבל", כלומר כזה שמיועד למקום אחר בגוף אבל אפשר להזריקו גם לפנים, יוכל לסדר לה מחיר של כ-9,000 שקל. כששאלה אותו אם אפשר לרדת עוד קצת במחיר, באמצעות תשלום במזומן, הוא הסכים. "מהאופן שבו הוא התנהל סביב זה, הבנתי שזה לא היה זר לו. שילמתי לו את הסכום שביקש, אבל אחר כך הצטערתי. חברה שלי, יועצת מס, הסבירה לי שהייתי צריכה לדרוש הנחה גבוהה יותר, כי בתשלום המזומן שהוא קיבל ירד ממנו לא רק המע"מ אלא גם תשלום מס ההכנסה שלו".

      לא עברה בך המחשבה שאת פוגעת במדינה במעשה כזה?

      "ממש לא. אני בן אדם נורמטיבי, עובדת, משלמת מסים, מעבירה אנשים זקנים במעבר חצייה, מעולם לא עברתי על החוק. אבל יום-יום המדינה הזו פשוט דופקת אותי בעצם החיים כאן, שהם מאוד קשים. הכל פה יקר להחריד: המע"מ, הדלק, האוכל, שכר הדירה. לכן בכל הזדמנות שאני יכולה לחסוך, אעשה זאת. מבחינתי, זו דרך לשרוד במציאות הקשה. אם המדינה לא הייתה מכבידה על האזרח הממוצע בכל דרך אפשרית, רבים היו משלמים מחיר מלא כדי שכספי המסים יועברו לרווחת הכלל. אבל במציאות הנוכחית, ובניגוד לרצוני הטבעי ולנטיית לבי, כל אדם צריך לדאוג קודם לכיסו".

      כסף (ShutterStock)
      הרופא הסכים להנחה תמורת תשלום במזומן (צילום: shutterstock)

      רונית (שם בדוי) ענתה למודעה באינטרנט בנוגע לעבודה כעוזרת לפרופסור. מדובר באחד אנשי האקדמיה המפורסמים בישראל, שאת עיקר שמו עשה בזכות פעילות ציבורית למען מטרות חברתיות. כשהגיעה לראיון התברר לה שמדובר במשרה של עוזרת אישית המשולבת עם עניינים אקדמיים - כלומר סיוע במטלות הקשורות למחקר לצד ביצוע מטלות כמו קביעת תור לרופא. בראיון נכח גם בנו של האיש, שניהל את המשא ומתן.

      רונית נדהמה לגלות שהשכר שהוצע לה, לפי שעה, מיועד להיות משולם במזומן, ללא כל דיווח לרשויות. לדבריה, על אף ששעות העבודה הוגדרו כגמישות, היה ברור כי מדובר בעבודה קבועה ואף נדרשה תקופת התחייבות של חצי שנה כתנאי לקבלה לעבודה. "לדעתי הוא ראה בזה מעין עזרה בבית, כמו שאנשים לא משלמים ביטוח לאומי לעוזרות בית. זה לא היה מתוך מקום של לתחמן את המערכת. הם הסתכלו על זה כמו שזוגות צעירים מסתכלים על תשלום לבייביסיטר".

      המקרים האלה הם רק דוגמאות קטנות, הממחישות שהכרזתה של הממשלה מתחילת השבוע על תוכנית חדשה למלחמה בהון השחור תהיה קשה מאוד לביצוע. הצרכן הישראלי כבר התרגל מזמן לשאול "אפשר בלי חשבונית?", ומספק השירות יודע היטב שזו דרך מצוינת להגדיל את הכנסתו. גם בין מעסיקים ועובדים יש לא מעט עסקות שבהן כל הצדדים מרוויחים, חוץ מהגורם העלום שנקרא "המדינה", מבלי שהצדדים נותנים את הדעת לכך שבעצם כולם מפסידים. כמעט תמיד, ההצדקה המוסרית לכך תהיה הפניית אצבע מאשימה כלפי המדינה.

      30% הודו כי עשו זאת בשביל לחסוך כסף

      בסקר של מכון המחקר פאנלס שנערך השבוע עבור Markerweek בפאנל המשיבים האינטרנטי panel4all, הודו כ-40% מבין 305 המשיבים כי היו מעורבים בביצוע עסקה שלא דווחה לרשויות המס. עם זאת, עקב רגישות הנושא, אפשר להניח שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה.

      כ-65% השיבו כי העסקה התבצעה עם נותני שירותים עצמאים, כמו שרברבים וטכנאים, חצי מהם ביצעו עסקות לא מדווחות בשווקים, וכשליש ביצעו עסקות כאלה בחנויות קטנות. כשנשאלו מדוע ביצעו את העסקות בשחור, טענו כ-40% מהמשיבים כי הסיבה הייתה חוסר מודעות, וכ-30% הודו כי עשו זאת בשביל לחסוך כסף. כ-40% מהמשיבים סבורים כי המדינה לא תצליח למגר את התופעה ולצמצם את מספר העסקות שמתבצעות בשחור.

      בעלי המקצוע שסוחרים בשחור הם רבים ומגוונים. "כשהתחלתי לעסוק בהנהלת חשבונות הקפדתי עם הלקוחות שלי על כל פרט. לא הסכמתי שיציגו קבלות שהן לא באמת הוצאות עסקיות", אומר ארנון (שם בדוי), מנהל חשבונות ויועץ מס בעל ותק של יותר מ-20 שנה. "כיום אני מקפיד פחות. אמרתי לעצמי 'תראה איך המדינה עושקת את האחרים, ואיך היא עושה מעט מאוד כדי לאכוף את החוקים שהיא בעצמה מחוקקת'. לכל אחד יש הסבר כזה או אחר, לפעמים גם אידיאולוגי, כדי להסביר למה הוא לא משלם מס. אבל בשורה התחתונה האזרחים מרגישים שהכסף שלהם מתבזבז".

      "זה פתח למדרון חלקלק"

      מעצם טבעה, על הכלכלה השחורה אין נתונים רשמיים. הנתונים שבכל זאת מתפרסמים מתבססים על הערכות. על פי מחקר שפרסם הבנק העולמי ב-2010, ממדי הכלכלה השחורה בישראל הם 23% מהתמ"ג, כ-190 מיליארד שקל, על פי הערכות. מדובר במספרים גדולים בהרבה לעומת מדינות כמו גרמניה (17%), בריטניה (13%), יפן (12%) או ארה"ב (9%). ישראל נמצאת במקום די גרוע לעומת מדינות המערב - היא מדורגת במקום ה-23 מתוך 31 מדינות ה-OECD. מדינות אירופיות שמצויות כעת במשבר כלכלי, כמו יוון ואיטליה, מדורגות מאחורי ישראל במדד זה.

      מהדו"ח עולה שחלקה של הכלכלה השחורה בתוצר בישראל גדל בקצב מהיר יותר מזה של המדינות האחרות ב-OECD - גידול של 8.5% בעשור שבין 1997 ל-2007, לעומת ממוצע של 6% במדינות האחרות. על פי הערכות, חלק מהסכום - אך בהחלט לא רובו - נובע מפעילות עבריינית בתחומים כמו סמים, זנות והימורים. אבל חלקו הגדול מקורו בהתנהגות היום-יומית של אזרחים שומרי חוק.

      "יש חברות שבהן להיות מואשם בעבירות מס זה דבר חמור מאוד מבחינת תרבותית, גרוע כמעט כמו להיות מואשם ברצח וגרוע יותר מניאוף", אומרת פרופ' אביבה גבע, מומחית להתנהגות צרכנים ומוסר בעסקים מהאוניברסיטה הפתוחה. "בארה"ב, למשל, עבירות מס נחשבות לחמורות מאוד. אבל מעניין להסתכל על חברות הדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה, כמו ניו זילנד ואיסלנד. יש שם שייכות קהילתית חזקה וקשר חזק בין האזרחים, בדומה לישראל. בארצות האלה לא יעלה על הדעת להעלים מס. אצלנו, מנגד, יש קרבה בין אזרחים, אבל דווקא היא יוצרת תחושה של אי צדק".

      גבע, הסבורה כי שיתוף פעולה עם העלמת מסים הוא ללא ספק מעשה לא מוסרי שאין להצדיק אותו, מבינה את הרציונל שמניע אזרחים שתופשים את עצמם כשומרי חוק אך נותנים יד לדיווחים שקריים. "יש מגזרים שלמים שנהנים מהטבות שלא יעלו על הדעת, יש אפילו חוקים שעל פניהם נראים מאוד לא שוויוניים ומפלים. הטיעון של 'המדינה דפקה אותי' מעמיד זו מול זו שתי נורמות מוסריות בעלות תוקף. אם רוצים שאזרחים יהיו אנשים טובים, צריך לדאוג למראית עין של צדק. אם אין צדק, אזרח עומד בפני הדילמה אם להיות אזרח טוב או להילחם באי צדק. כלומר, מבחינת האזרח לא לשלם מע"מ בעסקה זו דרך לתקן את אי הצדק. אם אזרח חושב שמגזרים שלמים נהנים מהטבות ומפינוקים שהוא לא מקבל, אז הדרך שלו להילחם באי הצדק היא למלא את מקום המדינה".

      "בני נוער ילמדו שאי ציות לחוק הוא דבר לגיטימי"

      פרופ' אסא כשר, מומחה למוסר ולאתיקה מאוניברסיטת תל אביב, רואה את הדברים אחרת. "אני בעד מאבקים למען הצדק, אבל גניבה מגדילה את אי הצדק ואת הפערים החברתיים. צריך להניח שיש רבים שלא גונבים ומשלמים מס כנדרש, לעומת אלה שלא משלמים. לא בא בחשבון שיגידו לאדם הגון 'תגנוב גם אתה'. לא, אני בן אדם שלא רוצה לגנוב. לכן פעולת הגניבה משרתת את אי הצדק. יש כאן פתח למדרון חלקלק שנוגע לא רק לשמירת המסים, אלא בכלל לציות לחוק. בעיקר צריך לשים לב שילדים ובני נוער עלולים ללמוד ממבוגרים שאי ציות לחוקי המדינה הוא דבר לגיטימי".

      כשר גם דוחה את הדעה הרווחת, שלפיה נטייתו הטבעית של האדם היא לשמור על כספו. לפי עמדה זו, בני האדם, בכל מקום ובכל זמן, ירצו לרמות את ממשלתם ולא לשלם מסים. "זה בסדר שאדם רוצה להיות חופשי ולשמור על רכושו. אבל לדברים האלה יש גבולות. אנשים יודעים לרסן את עצמם. חוקים ומצוות מוסריות הם רסנים שאנשים שמים על עצמם במסגרת המדינית שבה הם חיים".

      העובדים והמעסיקים מרוצים

      זו לא הפעם הראשונה שהמדינה מכריזה מלחמה על ההון השחור. בנובמבר 1983 הכריז שר האוצר דאז, יגאל כהן-אורגד, על הקמת אוגדת קומנדו למלחמה בהון השחור. ב-1999 הורה שר האוצר דאז, אברהם (בייגה) שוחט, לראשי משרדו לגבש תוכנית למלחמה בהון השחור. בין לבין התקיימו מבצעים נקודתיים, ממושכים יותר או פחות, אך ההון השחור עדיין כאן והוא רק גדל. משום כך, יש כאלו הסבורים שיש לעשות יותר מאשר הכרזה על צעדי אכיפה חדשים. "צריך להפעיל חובת דיווח כללית של כל אזרח לרשויות המס, כמו בארה"ב", אומר עו"ד תמיר שאנן, מומחה למיסוי ושותף במשרד זיסמן-גייר ושות'. "כיום רק עצמאים צריכים להגיש דו"חות, אבל יש הרבה מאוד חאפרים שבכלל לא רשומים במס הכנסה, שעובדים בשחור. אם כל אזרח יצטרך להגיש דו"ח, אותם חאפרים יסתכנו גם בדיווח שקרי למס הכנסה".

      ייתכן שדיווח כזה היה מונע את המקרה של רונן (שם בדוי), צבעי במקצועו. ארנון נתקל במקרה של רונן לפני כמה שנים, ובעיניו הוא ממחיש עד כמה שורשי הכלכלה השחורה מסועפים ועמוקים. מבחינת רשויות המס רונן הוא כלל לא צבעי, אלא שליח במשרד עורכי דין. ואולם בזמן שבאופן רשמי הוא נחשב לשכיר במשרד, רונן עבד כעצמאי וקיבל כסף במזומן מהלקוחות שלו עבור עבודות צביעה. מהמשרד הוא קיבל תלוש משכורת בשכר מינימום, שאיפשר לו לקבל הנחות בארנונה ובגני ילדים. משרד עורכי הדין, מצדו, נהנה מהוצאה מוכרת, מה שהפחית את תשלומי המס שהוא נדרש לשלם. המדינה בעצם הפסידה פעמיים - גם את המע"מ על עבודות הצביעה של רונן וגם את ההנחות, שאמורות להיות מופנות לאלה שזקוקים להם באמת.

      לדברי ארנון, המלווה לא מעט עסקים בתחום הבנייה והשיפוצים, בענף זה קיימת תופעה מעניינת: עובדים רבים דורשים מהקבלנים שמעסיקים אותם לקבל תלוש נמוך יותר משכרם האמיתי ואת שאר הכסף במזומן, כדי שיוכלו לקבל הנחות מהרשויות עבור תשלומי ארנונה, גני ילדים ושירותים אחרים. מכיוון שיש מחסור בעובדים בענף, פעמים רבות המעסיקים נענים לדרישה זו. "כדי לא לאבד עובדים, הקבלנים מסכימים לזה", מסביר ארנון. "אבל לא צריך להיתמם - גם הם נהנים מכך, כי יש להם לאן להפנות את הכספים שהם מקבלים במזומן מהלקוחות תמורת הנחת המע"מ שהם נותנים להם".

      "אם כולם היו עובדים לפי הספר - רבים היו פושטים את הרגל"

      לדברי איתי (שם בדוי), קבלן שיפוצים צעיר, ברוב המקרים הדרישה להנחת מע"מ באה מצד הלקוחות. "הלקוח אומר 'אם אתה רוצה את העבודה, תן לי הנחה'. אם הוא לא יקבל הנחה, הוא יפנה לשיפוצניק הבא. הם מסבירים שעם המע"מ שהם חסכו הם יכולים לקנות סלון חדש או מטבח. כל בעל מקצוע שעובד עם השכל הישר מעדיף לעבוד עם קבלות כדי להיות רגוע. אבל כשאין עבודה והלקוחות דוחקים לפינה, מתגמשים".

      לדבריו, מדי פעם הוא חושב על כך שכסף שעובר ללא תיעוד הוא כסף שכל האזרחים מפסידים, אך זה לא יגרום לו להפסיק לעבוד בשחור. "בסוף כל אחד מסתכל על חצי הכוס המלאה - אני עובד, משלם מסים מהמשכורת שלי או כשאני קונה מוצרים, וחלק מהעסקות שלי כן מתבצעות עם קבלה. אבל המסים שהמדינה גובה הם קצת מוגזמים. קשה מאוד להתפרנס כך ביושר, אז אתה קצת מכופף את החוקים. אם כולם היו עובדים לפי הספר, רבים היו פושטים את הרגל".

      בימים אלה מתכנן איתי את חתונתו עם בחירת לבו, ולשם כך עובר בין אולמות אירועים שונים. כבר בשלבים הראשונים של המשא ומתן הוא הבחין באפשרויות הגלומות בקבלת הנחה במזומן. "ביררנו לגבי הצעות מחיר, וכשזרקנו את נושא המזומן אף אחד לא הרים גבה". ואכן, ענף האירועים הוא אחד הענפים הבולטים שבהם מתגלגל בחופשיות הכסף השחור. חיים (שם בדוי), עד לאחרונה בעל אולם אירועים, מסביר איך זה עובד: "עוד לפני האירוע משלם הזוג הצעיר מקדמות בצ'קים. כשהאירוע נגמר, ההפרש בין המקדמה לבין הצ'קים מתקבל באופן מלא או חלקי במזומן. מבחינת בעל העסק, אם הגיעו 500 מוזמנים לחתונה, הוא רושם בספרים שהגיעו 400. על 100 המוזמנים הנוספים הזוג לא משלם מע"מ, אלא במזומן.

      "בכסף הזה משלם בעל העסק בעיקר את הוצאות השכר. המלצרים, עובדים מזדמנים, מקבלים את שכרם במזומן. עובדים בכירים יותר, כמו השף, מקבלים, לדוגמה, 10,000 שקל במזומן ו-10,000 שקל בתלוש. על החלק השחור אין פנסיה, ביטוח לאומי או פיצויים. זה משתלם לשני הצדדים".

      לחיים אין ספקות לגבי המוסריות שבהתנהלות הזו. "למעשה, המדינה היא זו שמרמה את האזרחים. אם היו מורידים מסים והאזרח היה רואה שמתייחסים אליו בהגינות, הוא היה משלם מס. אבל האזרחים נשחטים מכל הכיוונים: מסים כבדים על כלי רכב, ארנונה גבוהה ללא הצדקה, סופרמרקטים יקרים. הכל כל הזמן הולך ומתייקר - גם המסים וגם המוצרים עצמם. הכריזו מלחמה על ההון השחור? לא ייצא מכך דבר. דיברו על זה לפני 30 שנה, ואם תפתח את העיתון בעוד 20 שנה תמצא את אותן הכותרות של היום. זה מנוגד לטבע האנושי. אף אחד רוצה להעביר את הכספים ששייכים לו לידי הממשלה".

      אבל יש גם לא מעטים שסבורים כי אכיפה חזקה במיוחד, כמו זו שקיימת בארה"ב, יכולה להשריש תרבות חדשה של דיווחי אמת לממשלה. "אין ספק שהאכיפה בארה"ב מרתיעה יותר", אומר שאנן. "הקנסות הרבה יותר משמעותיים, ומעבר לכך, מס ההכנסה האמריקאי לא מגיע להליכי פשרה. "באחרונה, לדוגמה, הטילו האמריקאים חובות דיווח על ישראלים-אמריקאים שמחזיקים חשבונות מחוץ לארה"ב. בשל הפחד מסנקציות, הבנקים סוגרים חשבונות לאמריקאים-ישראלים שחיים בישראל, אפילו לישראלים שרק מחזיקים בגרין קארד. הבנקים לא שוכחים שלפני כמה שנים הטילו האמריקאים קנסות של 3-4 מיליארד דולר על בנק UBS, שניהל חשבונות בנק של אמריקאים בשווייץ".

      דוגמה לפוטנציאל ההרתעה של אכיפה נחושה אפשר למצוא בענף המוניות. עד לפני כמה שנים היה זה דבר ידוע שנהגי מוניות מנסים לשכנע לקוחות שלא להפעיל מונה תמורת הנחה, אבל התופעה פחתה משמעותית. אם הם עושים זאת, סביר להניח שזה בעיקר עם לקוחות שהם מכירים באופן אישי. זאת, בין היתר, בשל מהלך שנקטה בשנים האחרונות רשות המסים, שהחדירה סוכנים סמויים לתוך מוניות - שהיו נעצרות זמן קצר לאחר ירידת הסוכן הסמוי, לטובת חקירת מס מקיפה של הנהג. השבוע, בשתיים מתוך שלוש נסיעות, סירבו נהגי מוניות בתוקף לבקשתי להנחה תמורת אי הוצאת קבלה. הנהג השלישי נהג באופן קצת יותר מוכר: לאחר ששכנע אותי שלא להפעיל מונה, בסוף הנסיעה הוא הוציא מתוך מעטפה קבלה מנסיעה אחרת, כך שרשויות המס לא יכולות לדעת על הנסיעה שעליה שילמתי.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      אצל שיפוציניקים, רצפים וחשמלאים נראה שהעלמת מס היא ממש תופעת טבע (צילום: shutterstock)

      אצל עצמאים במקצועות צווארון כחול - כמו שיפוצניקים, רצפים וחשמלאים - נראה שהעלמת מס היא ממש תופעת טבע, אבל היא קיימת גם במקומות רבים אחרים. בעסקת מכירת דירה, לדוגמה, יש חוזה רשמי, אבל בעל פה אפשר גם לסכם על סכום מסוים במזומן, 100 או 200 אלף שקל, כדי שאפשר יהיה לדווח לרשויות על סכום נמוך יותר וכך לשלם פחות במסים הכרוכים בעסקה - רכישה, מכירה או שבח. גם בלא מעט גני ילדים פרטיים, בעיקר משפחתונים, נדרשים הורים, או לחלופין מעוניינים, לשלם במזומן כדי לחסוך את המע"מ ולקבל הנחה.

      השימוש במזומן רווח גם בקרב עצמאים במקצועות צווארון לבן. רופא השיניים של רפי (שם בדוי), איש ידוע ומוכר בתחום שאצלו הוא מטופל קרוב ל-30 שנה, הציע לו לפני כעשור, בהיותו לקוח ותיק, לשלם במזומן ולקבל הנחה על המע"מ. ההצעה הזו חוזרת על עצמה בכל פעם שרפי פוגש את הרופא לצורך סתימה או עקירה. לפי גורמים המעורים בתחום, התופעה מתקיימת גם אצל רופאים המנהלים מרפאות פרטיות רגילות בתחומי מומחיות שונות. חלקם מצהירים רק על חלק מסכום הטיפול, ואת השאר גובים במזומן. אחרים מצהירים על טיפול שניתן במסגרת קופת חולים, בעוד שלמעשה היה זה טיפול פרטי שנלקח עליו כסף במזומן - דבר שיש בו מרמה גם כלפי קופות החולים.

      קיימים גם עורכי דין שמקבלים כסף "מתחת לשולחן" - לא רק עבור שעת ייעוץ פרטנית, שעליה לכאורה אין בעיה שלא לדווח, אלא גם תמורת ניהול הליך משפטי, תהליך ברור ושקוף. "זה קורה בסכומי כסף לא קטנים", אומר גורם בלשכת עורכי הדין בתל אביב. "אפשר להוציא חשבונית של 10,000 שקל, ולקבל בפועל 25 אלף שקל. פעמים רבות בונוסים מתקבלים במזומן. יש גם עורכי דין שעושים עסקות חליפין (ברטר): 'אטפל לך במכירת הדירה, אתה תעשה לי טיפול באוטו'. זה אולי נשמע בסדר, אבל אין שום הבדל בין זה לבין תשלום במזומן, ועורכי דין הם הראשונים לדעת את זה. אני אישית מעולם לא לקחתי בשחור, אבל לא פעם ולא פעמיים באים אלי לקוחות ומבקשים הנחה במזומן".

      "כל חיי לא לקחתי אגורה בשחור. כשהמשרד שלי היה קטן הציעו לי לפעמים, אבל היום כבר לא מעזים", אומר עורך הדין הירושלמי אסף פוזנר, המתמחה, בין היתר, בתיקי רשלנות רפואית ובנזקי גוף. לדברי פוזנר, רשויות המס יכולות לגלות מקרים של העלמות מס באמצעות תיקים של נזקי גוף. "כשמישהו נפצע בתאונת דרכים או בתאונת עבודה, הוא מצהיר על הנזקים שנגרמו לו. הוא יכול להגיד, לדוגמה, שהוא הרוויח 1,000 שקל, אבל בעצם הרוויח עוד 3,000 שקל בשחור. לפי הפסיקה, אפשר לתת לו פיצויים גם על ההכנסה השחורה.

      "גם בתיקי גירושים נחשפים כספים לא מדווחים, כשהבעל מצהיר על הכנסה מסוימת והאשה חושפת שהוא הרוויח הרבה יותר בשחור. לו הייתי פקיד שומה, הייתי מתחיל לחפש במקומות האלה. מצד שני, בכל הנוגע לנזקי גוף, המרוויחות העיקריות עלולות להיות חברות הביטוח - שיצטרכו לשלם הרבה פחות למבוטחים אם בתי המשפט לא יכירו בהכנסה השחורה".

      כלים לגבייה ו-700 עובדים חדשים

      לצד הגזירות הכלכליות של העלאת המע"מ ומס ההכנסה, הממשלה הכריזה השבוע גם על שורה של צעדים להחמרת האכיפה על עבירות מס. בזכות צעדים אלה, היא צופה שתצליח לגבות 2 מיליארד שקל ב-2013 ו-6 מיליארד ב-2015 מכספים שעד כה היו "שחורים". אחד המהלכים המשמעותיים בהקשר זה נוגע להעברת מידע בין הרשות להלבנת הון לרשות המסים. הרשות להלבנת הון, שהוקמה לפני יותר מעשור כתוצאה מלחץ בינלאומי על ישראל להילחם בהברחות הון, לא הייתה יכולה עד כה להעביר מידע שיש ברשותה בנוגע להברחות כספים לישראל או ממנה, על אף שברור שמידע זה היה יכול לשמש בתביעה כנגד עברייני מסים.

      "הצעד הזה הומלץ כבר לפני שנים", אומר בכיר בפרקליטות. "אבל תמיד הייתה לכך התנגדות מצד הבנקים שטענו שבעקבות כך יהודים עשירים מחו"ל יוציאו את הכסף שלהם מישראל, מחשש להעמדה לדין. עכשיו יש אווירה ציבורית מתאימה, זו שעת כושר להעביר את החקיקה הזו. בזכות מהלך כזה אפשר יהיה לפעול נגד קבלן, שמצטבר אצלו סכום כסף במזומן והוא ירצה להעביר אותו באופן חריג לחו"ל או להפקיד בחשבון הבנק, גם במישור של העלמת מס ולא רק של הלבנת הון".

      בנוסף, התוכנית נותנת כלים לרשות המסים להגביר את הגבייה כנגד בעלי חוב למס הכנסה (על הכנסה ידועה שפשוט לא שולמה), באמצעות מתן סמכויות אכיפה מנהלית לרשות המסים, בדומה לסמכויות שיש כיום לרשות האכיפה במשרד המשפטים - הגוף האחראי על גביית חובות של יחידים לחברות או לרשויות הממשלה. כך, רשות המסים תוכל לעקל מכוניות החונות במקומות ציבוריים, לעקל חשבונות בנק של אזרחים ולמנוע מאזרחים לנסוע לחו"ל. צעד חשוב נוסף הוא גיוס 700 עובדים חדשים, חלקם סטודנטים שיעבדו בשעות הערב, לרשות המסים, כדי להגביר את הפיקוח על הון השחור וגביית המסים.