מה מעכב את השאלת ספרי הלימוד?

כשליש מההורים ייהנו השנה מספרי לימוד מוזלים שיסופקו על ידי בתי הספר במסגרת התוכנית להשאלת ספרים בעלות של עד 320 שקל. היתר ישלמו פי שניים-שלושה ואף יותר, כדי להצטייד בספרי לימוד לקראת פתיחת שנת הלימודים. הפערים האלה נובעים, בין היתר, מעיכובים של הגורמים השונים, הסברה שלא נוהלה כהלכה וחוסר עניין של ההורים.

חוק השאלת הספרים נחקק בשנת 2000 כדי להוזיל את העלות להורים, אך הוא נתקל בכמה קשיים במשך השנים, ולכן עד לאחרונה שיעור ההשתתפות בו היה נמוך מאוד - למרות הכדאיות הכלכלית שהוא מגלם. חלק מהקשיים אף עלול לסכל את יישום התוכנית למרות הניסיונות לשפרה.

במסגרת התוכנית הורים לתלמידים בבתי הספר היסודיים משלמים אגרה של עד 280 שקל לשנה עבור השאלת ספרי הלימוד, והורים בתיכונים משלמים עד 320 שקל בשנה. הורים הזכאים לכך יקבלו תמיכה מהמשרד. הנתונים הרשמיים להוצאות על ספרים הם סכום ממוצע של 600-800 שקל לשנה לתלמיד, אולם הטווח הוא 450-1,400 שקל עבור ספרים לתלמיד.

זה כמה שנים שמנסים להשיק את התוכנית, אך עד עתה היא סבלה מקשיים שונים: התקציב לא הספיק לכל בתי הספר; חלק מבתי הספר שרכשו ספרים ראו כיצד הם מתיישנים ויוצאים מתוכניות הלימודים, למרות הבטחת משרד החינוך לא לשנות את סל הספרים במשך חמש שנים; בתי ספר נתקלו בקשיים למנות רכז לפרויקט, ולא תמיד תוקצבו עבורו; חוברות העבודה מתבלות בקלות ולא ניתנות לשימוש חוזר; ובתי הספר התקשו להתמודד עם אחסון הספרים הרבים ומיונם.

ואולם, המכשול הגדול ביותר היה גיוס 90% מההורים, אך הוא הוסר והרף נקבע על 60%. ועדת טרכטנברג המליצה להוזיל את עלויות ההשתתפות בתוכנית - אך הצעד הזה לא בוצע.

שיעור ההצטרפות של בתי הספר לתוכנית מאכזב בהתחשב בתלונות ההורים על עלות החינוך בישראל. לא כל ההורים הסכימו או הספיקו להצטרף אליה וחלק כלל לא היו מודעים לתוכנית. התוצאה: 700 בתי ספר הצטרפו השנה ל-900 בתי הספר המשתתפים בתוכנית, כך שבשנת הלימודים הקרובה היא תופעל ב-35% מבתי הספר, שבהם לומדים כ-400 אלף תלמידים - כ-25% מכלל התלמידים בישראל.

משרד החינוך הרחיב השנה את התוכנית להשאלת ספרי לימוד, כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג. המשרד תיקצב ב-100 מיליון שקל בתי ספר לרכישת ספרים, ובכל שנה ייתן 20 מיליון שקל לטובת רענון המלאי. כמו כן, המשרד הוריד את רף הכניסה לתוכנית התלוי בהסכמת הורים, ל-60% מההורים בבתי הספר.

הסיבה העיקרית לשיעור ההצטרפות הנמוך יחסית נעוצה באיחור שבו קיבלו בתי הספר את ההנחיות ליישום התוכנית. משרד החינוך שלח חוזר מנכ"ל בנושא רק בתחילת אפריל, והרישום לתוכנית השאלת הספרים הסתיים כבר במאי.

במשרד החינוך מפנים אצבע מאשימה כלפי הוצאות הספרים בטענה שניסו לעכב את ההליך, בכך שלא ניגשו למכרז לרכישה מרוכזת של ספרים. ואולם להוצאות הספרים ולחנויות הספרים הגדולות יש טענות קשות כלפי המשרד (ראו מסגרת).

"השתתפות בתוכנית חסכה לי 600-1,000 שקל מעלות רכישת הספרים לקראת שנת הלימודים לשני ילדים", אומרת יערה ישורון, אם לארבעה ילדים ואחת ממובילות מאבק ההורים נגד יוקר החינוך וגידול הילדים. שניים מילדיה לומדים בבית ספר שהצטרף לתוכנית. "מדובר בחיסכון של המון כסף, ואני שמחה שההורים הסכימו להצטרף אליה - אבל אני יודעת שיש הרבה הורים שמפקפקים בה. זו הקלה משמעותית מאוד, אבל הנטל הכלכלי על ההורים עדיין נותר גבוה מאוד, במיוחד בגילאי אפס עד שלוש".

ובכל זאת, הורים רבים נשארו מחוץ לתוכנית. באחת מחנויות הספרים הוותיקות בתל אביב נראה שלא הרבה השתנה. לימור, אם לילד בתיכון, מספרת שבשל מעבר לתיכון שאינו משתתף בתוכנית היא נאלצת לרכוש את הספרים בעצמה. "בתיכון הקודם שילמתי שליש ממה שאני אשלם עכשיו. הבנתי שלא היתה הסכמה של ההורים וזה חבל. קניתי רק ספר אחד בינתיים, אבל אני יודעת שאני הולכת לשלם יותר מ-1,000 שקל בשביל כל הרשימה".

מיכל, אם לילדה בחטיבת ביניים, מחפשת גם היא ספרים בחנות. "שמעתי שאפשר להשאיל ספרים", היא אומרת, "אבל זה פשוט לא יצא אצלנו. אני הסכמתי, אבל כנראה לא מספיק הורים היו בעניין. לאנשים פשוט לא היה אכפת ואני לא חושבת שכולם הבינו על מה מדובר".

אחת האמהות בחנות כלל לא שמעה על התוכנית - אף שבתי הספר היו אמורים ליידע את ההורים. חברתה, אם לשלושה, מעדכנת אותה: "שלחו איזה מייל מבתי הספר בחופש, אבל בכלל לא נכנסתי לראות מה יש שם. לא היה לנו כוח להתעסק עם זה וגם ככה הילדים שלנו לא אוהבים ספרים ישנים".

גורמים במערכת החינוך תולים את האחריות לעיכוב התוכנית גם בבתי ספר שלא יידעו את ההורים כראוי ובזמן, כדי לחסוך לעצמם את העיסוק הרב התלוי בכניסה לפרויקט.

במסגרת התוכנית מקבל כל בית ספר תקציב לרכישת מאגר ספרי לימוד - כ-40 אלף שקל בממוצע. התלמידים שהוריהם ישלמו את האגרה יקבלו את הספרים לשנת הלימודים, ויתחייבו להחזיר אותם במצב טוב בסיום השנה, כך שיעברו לתלמידים בשכבת הגיל הבאה. בכל בית ספר ממונה רכז לתחום, שאחראי לתוכנית ולעדכון הספרים במאגר. כך, אם מדובר בחוברת עבודה, התלמידים יצטרכו לכתוב את תשובותיהם במחברת או למחוק את הכתוב בחוברת בסיום השנה. בכמה רשויות מקומיות הועסקו במהלך החופשה תלמידים להשמשת הספרים, כחלק מתוכנית מעורבות בקהילה (מחויבות אישית).

"למנהלי בתי הספר היה נוח לשמור על המצב הקיים בלי הכאב ראש הזה, אז הם פשוט לא עשו מספיק", אומר גורם במערכת החינוך. "חלק אפילו רמזו להורים או אמרו להם בפירוש שהתוכנית תזיק לתלמידים. ההורים מצדם היו מבולבלים או שפשוט כבר איבדו אמון במשרד החינוך. עד תחילת הלימודים נשמע הרבה תלונות מהורים על ההוצאות הכספיות, אבל גם הם אחראים למצב".

"יש הורים שרוצים ספרים חדשים, ויש כאלה שאמרו שהם רוצים להעביר את הספרים בתוך המשפחה ולא לילדים אחרים. כל אחד והסיפורים שלו", אומר מנהל בית ספר באזור המרכז. "הרבה הורים לא הסכימו שהילד לא יכתוב בחוברות העבודה. זה ממש היה מכשול. הם אמרו שאם הם קונים חוברת אז הם רוצים שהילד יכתוב בה. הם ראו בזה סרבול".

"עשינו מאמצים על אנושיים כדי שבתי הספר בעיר ייכנסו לתוכנית וזה לא היה פשוט", אומר אבי בנבנישתי, ראש מינהל החינוך בהרצליה, שרק שני בתי ספר בה נותרו מחוץ לתוכנית. "כל ההליך כפוף להסכמת ההורים ולא כולם הסכימו. חלק חששו וחלק לא סמכו על משרד החינוך, אבל התוצאה הסופית היא שכמעט כל בתי הספר בעיר הצטרפו אליה. אני מקווה שהתוכנית תיכנס לשגרה ובשנים הבאות תיהפך לחלק בלתי נפרד מההתנהלות של בתי הספר".

הרחבת פרויקט השאלת ספרי לימוד הוא רק צעד אחד מתוך כמה תוכניות של משרד החינוך להוזלת נטל התשלומים של ההורים לבתי הספר, כחלק מיישום מסקנות ועדת טרכטנברג. בשנת הלימודים הקרובה, מלבד הרחבת התוכנית, יחל משרד החינוך לפקח על מחירי ספרי הלימוד הנמכרים בחנויות הספרים, למורת רוחן של ההוצאות הגדולות - שהגישו עתירה לבג"ץ כדי לעצור את ההליך.

המשרד קבע מודל שלפיו ייקבע מחיר מרבי שבו הספר יוכל להימכר להורים - על סמך ההשקעה שנדרשה בכתיבתו ופרסומו. במדגם שביצע המשרד גילה עשרות ספרים המתומחרים במחיר גבוה יותר מזה שהוא מעריך שהיה קובע להם, ולאחרונה החל בתמחור מאות ספרים.

במקביל החל המשרד לפעול להעלאת ספרי לימוד באינטרנט, כדי לאפשר לתלמידים ללמוד בכיתה ובבית מהמחשב בעלות נמוכה יותר - אך ההליך יושלם רק בתוך כמה שנים. לאחרונה גם דרש המשרד מהוצאות הספרים להעלות ספרי לימוד לאינטרנט, במקביל להפצתם בחנויות.

לעומת זאת, תשלומי ההורים נותרו גבוהים כרגיל. בשנת הלימודים הקרובה ישלמו ההורים 250-1,370 שקל לילד עבור תשלומי רשות וחובה לבתי הספר, למשל על טיולים שנתיים ומסיבות כיתה. ככל שהכיתה גבוהה יותר כך התשלום גבוה יותר. התשלומים עלולים להיות גבוהים יותר בבתי הספר שבהם דורשים מההורים לממן שעות העשרה ושירותים נוספים.

בשנת הלימודים ב-2014 יוצמדו תשלומי ההורים למדד. עד אז המשרד אמור להתחיל ביישום תוכנית לסבסוד תשלומי הורים על פי הכנסתם.

כמה הוצאות וספקי ספרים הגישו בחודשים האחרונים שתי עתירות לבג"ץ כנגד פעולות משרד החינוך להוזלת מחירי ספרי הלימוד להורים. הפעולות קשורות לתוכנית להשאלת ספרים ולניסיון של משרד החינוך לקבוע מחיר מרבי לספרי לימוד.

ביולי הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים של 14 בעלי חנויות ספרים נגד משרד החינוך, משרד האוצר וחברת מרמנת, האחראית לתוכנית השאלת ספרי הלימוד. בעתירה נטען כי התנהלות משרד החינוך להרחבת התוכנית היתה בעייתית ושלא לפי כללי המינהל התקין, והוגש צו ביניים כדי לעצור את ההתקשרות עם חמשת הספקים שבחר המשרד, אך הוא לא ניתן.

בינואר פירסם המשרד מכרז לבחירת ספקי הספרים לפרויקט, ובו דרש הנחה של 20% על מחירי הספרים. ספקי הספרים טענו כי לא ניתן לעמוד בתנאי המכרז. בנקודה זו, פנה המשרד אל מרמנת, חברה פרטית המנהלת פרויקטים במיקור חוץ למשרדי הממשלה, ובעיקר למשרד החינוך. החברה פירסמה מכרז ובו דרישה להנחה של 14% - אך גם הוא נכשל.

לפי העתירה, נציגי המשרד נפגשו עם העותרים כדי לבחון הסרת חסמים שהקשו על ספקי הספרים הקטנים, אך לאחר כמה ימים הודיעו על ביטול המכרז, ועל שיתוף פעולה עם חמישה ספקי ספרים על בסיס מכרז מ-2007 - שקם לתחייה באישור החשב הכללי.

לבסוף הסכים המשרד להתפשר על גובה ההנחה, וסיכם עם חמשת ספקי הספרים על הנחה של 10%. לצורך הפעלת המינהלת, מעביר המשרד לחברת מרמנת כ-73 מיליון שקל בשנה הקרובה, עבור רכישת הספרים ואספקתם לבתי הספר.

ממשרד האוצר נמסר כי "נעשו שני ניסיונות לפרסום מכרז, והם לא צלחו בשל אי השתתפותם של הגורמים המלינים. מסיבה זו, וכדי לקיים את החלטת הממשלה להקלת הנטל על הורי התלמידים ולאפשר את קיומו של הפרויקט כבר בשנת הלימודים הקרובה, נדרש המשרד לפנות להארכת התקשרות עם הספקים הפועלים. במכרז מ-2007 קיבל משרד החינוך מחירים טובים יותר עבור הספרים".

עתירה נוספת נגד משרד החינוך הוגשה במאי בידי 17 הוצאות ספרים מובילות, בהן כנרת זמורה ביתן, בני גורן ואריק כהן, נגד כוונתו לקבוע מחיר מרבי לספרים. בעתירה טוענות הוצאות הספרים כי המשרד אינו מוסמך לקבוע את מחירי ספרי הלימוד.

משרד החינוך השיב כי הבדיקה "משרתת אינטרס של הגנה על הצרכן" ומונעת "פגיעה קשה והכבדת הנטל על ההורים". ביוני דחה בית המשפט את בקשת הוצאות הספרים להוציא צו ביניים נגד המשרד.

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד ימשיך לפעול להורדת מחירי ספרי הלימוד בכל האמצעים העומדים לרשותו, וכך להקל בנטל הכלכלי על ההורים".