במסגרת חוק הגזירות הכלכליות שאושר אתמול בכנסת, מס הכנסה יעלה ב-1% רק למעמד הביניים. ככל שמדובר על רמות השכר הגבוהות ביותר, יוגדל נטל המס באמצעות מס ייסף. חישוב קצר מעלה כי העלאת מס הכנסה ב-1% גם במדרגת המס הגבוהה ביותר היתה מייצרת לממשלה יותר הכנסות ממסים וגורמת לרשות המסים הרבה פחות כאב ראש.
התכנית שאושרה אתמול כוללת העלאת מס הכנסה ב-1% בכל אחת ממדרגות המס 4 ו-5, המתייחסות לרמת שכר של 42-14 אלף שקל. שיעור המס במדרגת השכר העליונה, המתייחסת לשכר גבוה מ-42 אלף שקל לא עלה. מה שאמור לפצות על כך הוא הטלת מס ייסף של 2% על ההכנסה הכוללת של מי שמשתכר יותר מ-800 אלף שקל בשנה (67 אלף שקל בחודש).
מהשוואה של התכנית שעברה עם האפשרות של העלאת שיעור המס גם במדרגה העליונה עולה שההבדלים בתוצאה אינם גדולים: עבור כל מי שמשתכר עד 40 אלף שקל, אין כל הבדל בין האפשרויות. עבור מי שמשתכר 90 אלף שקל בחודש, הגידול במס כמעט זהה. ההבדל הגדול נמצא ברמות השכר של 70-60 אלף שקלים: במקרים אלה, העלאת מס של 1% במדרגה העליונה במקום מס הייסף היתה מעלה את תשלום המס החודשי בכ-200 שקל.
הטלת מס הייסף במקום העלאת שיעור המס השולי במדרגת המס העליונה זכתה לביקורת מצד גורמים במערכת הפוליטית. זאת, לנוכח הקושי המעשי שיוצר מס הייסף עבור רשות המסים. בשל העובדה שמס הייסף מתייחס להכנסה הכוללת, נדרשת הקמת מאגר מידע שירכז את נתוני ההכנסות ממקורות שונים.
השינוי בשיעור מס הכנסה
ברשות המסים הודיעו כי יהיו ערוכים לגבות את המס עם כניסתו לתוקף בתחילת 2013. יו"ר ועדת הכספים בכנסת משה גפני הביע ספק לגבי כך. "ברשות המסים אומרים שהדבר אפשרי אבל אני לא כל כך בטוח שזה נכון", אמר גפני. ח"כ שלי יחימוביץ היתה הרבה יותר סקפטית וטענה שיקח שנים לייצר מנגנון גביה של מס הייסף. "זה מס שלא יגבה לעולם", אמרה יחימוביץ.
לאור כל זאת נשאלה השאלה מהם היתרונות של הטלת מס הייסף על פני העלאת שיעור המס גם במדרגת המס העליונה. מבחינת היקף ההכנסות ממסים, יכולת היישום ועלות היישום אין ספק שהאפשרות השניה טובה יותר. גם מבחינת אלה שמשתכרים 60 או 70 אלף שקלים, שהם המרויחים הגדולים מהבחירה באפשרות של מס הייסף, ההבדלים שוליים. עבור מי שמשתכר הרבה מעבר לכך - ההבדל בין האפשרויות יכול להיות גדול מאוד. תלוי באופן היישום של מס הייסף.