רווחי הבנקים יקטנו ב-200-150 מיליון שקל עקב ירידות באג"ח הממשלתיות ביוני

מאת עמית שרביט



ירידות השערים שנרשמו ביוני באיגרות חוב ממשלתיות, שקליות וצמודות, יגרעו 250-150 מיליון שקל מרווחי המימון של הבנקים ברבעון השני של 2002 - כך העריכו בכירים במערכת הבנקאות. הירידה בהכנסות המימון נובעת מהשקעות הנוסטרו (כספי הבנק) של הבנקים באיגרות חוב ממשלתיות, המסווגות כאיגרות חוב למסחר. הפסד נוסף, כתוצאה מהשקעות באיגרות החוב המסווגות כזמינות למכירה, לא ישפיע על שורת הרווח הנקי של הבנקים - אלא ייגרע מהונם העצמי.



איגרות חוב המסווגות כאיגרות חוב למסחר, רשומות בספרי הבנקים לפי שווי השוק שלהן. שינויים בשווי השוק של איגרות אלה נרשמים תחת סעיף הכנסות מימון, ומשפיעים על שורת הרווח הנקי של הבנק. עם זאת הבנקים מסווגים רק חלק קטן מניירות הערך שלהם, כולל איגרות החוב, כניירות ערך למסחר. מרבית איגרות החוב שמחזיקים הבנקים, מסווגות כזמינות למכירה. סיווג זה מקנה לבנקים גמישות מסוימת בניהול השקעותיהם, ומאפשר להם להציע האיגרות למכירה בעת הצורך.



לפיכך, מרבית ההפסדים שנגרמו לבנקים ברבעון השני כתוצאה מירידות השערים בשוק איגרות החוב ייגרעו מהונם העצמי - אך לא מדובר בהון העצמי שלפיו מחושב יחס הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון), שמגדיר את פוטנציאל מתן האשראי של הבנקים. מסיבה זו, ההפסדים שספגה מערכת הבנקאות מהשקעותיה בשוקי איגרות החוב, לא יפגעו באופן מהותי ביכולתה להעמיד אשראי.



ברבעון השני של 2002 ירדו איגרות החוב השקליות לטווח ארוך מסוג שחר בכ-11.8%. כמו כן היו ירידות שערים, אם כי מתונות יותר, באיגרות החוב הממשלתיות הצמודות.