על פי תחזית שפירסם היום בנק ישראל, במסגרת הדו"ח החצי שנתי על התפתחות המדיניות המוניטרית, ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמה של 2.25% עד סוף 2013, על רקע המשך ההאטה הצפוי בפעילות הריאלית וסביבת האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה. בבנק מוסיפים כי תוואי הריבית הצפוי נמוך מהתחזית הקודמת, שהעריכה אי-שינוי בריבית ברמה של 2.5%.
מהבנק המרכזי נמסר כי "על פי תחזית הצוות שנערכה בסוף יוני 2012, חטיבת המחקר מעריכה כי שיעור האינפלציה בארבעה הרביעים הבאים יגיע ל-2.4%, מעט מעל אמצע התחום של יעד האינפלציה ונמוך מעט מהתחזית הקודמת, שעמדה על 2.6%. שיעור הצמיחה של התוצר ב-2012 צפוי להסתכם ב-3.1% - בהמשך לקצב הצמיחה המתון במחצית השנייה של 2011, וללא שינוי מהתחזית הקודמת".
עוד נקבע כי "הסיכון העיקרי לפעילות הריאלית בישראל נובע מהאפשרות שיתרחש משבר פיננסי באירופה, אשר יביא לידי החרפת המיתון שם. במהלך חודש יולי 2012, לאחר התקופה הנסקרת, נוספו אינדיקטורים (ועדכונים) המחזקים את ההערכה בדבר האטה בפועל וצפויה של הפעילות הכלכלית. אם אינדיקטורים אלה יתמידו, ניתן להניח שחטיבת המחקר, בתחזיתה הבאה (שתיערך בסוף ספטמבר 2012), תעדכן כלפי מטה את נתוני האינפלציה והצמיחה לשנת 2013".
להל"ן תקציר הדו"ח החצי שנתי של בנק ישראל.
המדיניות המוניטרית
מתחילת 2012 עד סוף יוני (התקופה הנסקרת בדו"ח זה), החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להפחית את הריבית פעם אחת - לחודש פברואר - ב-0.25% לרמה של 2.5%, והותירה אותה ברמה זו עד תום התקופה הנסקרת. בתום התקופה הנסקרת החליטה הוועדה להוריד את הריבית לחודש יולי ב-0.25% ולהותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי, ברמה של 2.25%. המדיניות המוניטרית נקבעה כדי לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם העמקת ההאטה במשק העולמי ועם השפעותיה השליליות האפשריות על כלכלת ישראל. קביעת המדיניות במהלך התקופה הנסקרת לוותה באי-ודאות גבוהה לגבי התפתחות התוצר, שכן האינדיקטורים לפעילות היו מעורבים: חלקם הצביע על המשך האטה בצמיחת התוצר, חלקם הצביע על יציבות ואף על האצה מסוימת.
האינפלציה
במחצית הנסקרת עלה מדד המחירים לצרכן ב-1% מתחילת השנה. מגמת הירידה בשיעור השנתי של עליית המדד, שהחלה ביולי 2011, נמשכה גם במחצית הנסקרת. בסוף המחצית הנסקרת עמד שיעור זה על 1% בלבד, בגבול התחתון של טווח יעד האינפלציה. בניכוי רכיבי הדיור והאנרגיה, ירד המדד בשנים עשר החודשים האחרונים ב-0.6%. בציפיות לאינפלציה לשנה נרשמה עלייה במהלך הרביע הראשון, לרמה של כ-2.5%, ובמהלך הרביע השני ירדו ציפיות אלה והגיעו לסביבת המרכז של טווח יעד האינפלציה.
הפעילות הריאלית המקומית
קצב הצמיחה של המשק הואט בתקופה הנסקרת לרמה של כ-3%. ההאטה בקצב הצמיחה של המשק המקומי, שהחלה ברביע השני אשתקד, נמשכה במחצית הנסקרת. הצריכה, היצוא וההשקעה בנכסים קבועים עלו במתינות, ואילו היבוא גדל בשיעור חד. במהלך התקופה הנסקרת עלה מעט שיעור האבטלה, במקביל לעלייה בשיעורי התעסוקה וההשתתפות, אולם שיעור האבטלה עדיין נמוך יחסית לעבר.
הסביבה העולמית
רמת הפעילות בגוש היורו נותרה ללא שינוי ברביע הראשון של השנה ונראה שהיא התכווצה ברביע השני, בד בבד עם התגברות משבר החוב במספר מדינות בגוש זה ועם התגברות החשש, שמא מדינה אחת או יותר תפרוש ממנו. במשקים המתעוררים העיקריים התעצמה ההאטה בקצב צמיחת התוצר. בארצות הברית נמשכה הצמיחה המתונה ברביע הראשון, אולם ברביע השני ניכרה שוב היחלשות בפעילות. הבנקים המרכזיים הגבירו את המדיניות המרחיבה, תוך שמירה על ריביות נמוכות והזרמת נזילות לשווקים באירופה.
שער החליפין
השקל התחזק מול היורו ונחלש מול הדולר, אולם נשאר יציב ביחס לשער החליפין הנומינלי-אפקטיבי, תוך פיחות קל בערכו לקראת סוף התקופה הנסקרת, פיחות שנמשך והתעצם גם אחריה. היציבות היחסית בשער החליפין הנומינלי-אפקטיבי של השקל במהלך המחצית הנסקרת נובעת מכוחות שפעלו בשני כיוונים: מצד אחד, הגירעון בחשבון השוטף והירידה בפערי הריבית לעומת חוץ לארץ, לאחר הפחתת הריבית לחודש פברואר, גורמים התומכים בפיחות; ומצד שני - המצב הטוב של המשק הישראלי יחסית לעולם, גורם התומך בייסוף.
השווקים הפיננסיים
מדדי המניות בישראל ירדו במחצית הנסקרת גם לעומת מדדי המניות המובילים בעולם, במקביל להמשך הירידה במחזורי המסחר. התשואות לפדיון באג"ח הממשלתי, השקלי והצמוד, פחתו במהלך המחצית הנסקרת, בדומה למגמה בעולם. לעומת זאת עלו פערי התשואות של אג"ח החברות לעומת האג"ח הממשלתי, בשל השפעה ניכרת של העלייה בתשואות האג"ח של מספר קבוצות עסקיות גדולות במשק. האחזקות הפיננסיות של הזרים המשיכו להצטמצם במחצית הנסקרת, בעיקר באג"ח הממשלתיות ובמק"ם. סך האשראי למגזר העסקי עלה ב-3.1% במחצית הנסקרת (עד מאי, במונחים שנתיים), לאחר שעלה ב-3.2% בשנת 2011. נמשכה היציבות ביחס בין האשראי העסקי לתוצר העסקי.
מחירי הדירות
קצב העלייה של מחירי הדירות הוסיף להתמתן במחצית הנסקרת, מגמה שנמשכת מאז תחילת 2010, והגיע לקצב שנתי של 2.1% באפריל. עם זאת נבלמה במחצית הנסקרת הירידה במחירי הדירות, שנרשמה במחצית הקודמת. התעוררות מסוימת נרשמה בפעילות בשוק הדיור במהלך המחצית הנסקרת, והיא השתקפה בעלייה בהיקף המשכנתאות ובמספר העסקאות. זאת ועוד: רמתן של התחלות הבנייה, אף שירדה בשנה האחרונה, עדיין גבוהה והיא משפיעה בכיוון הורדת מחירי הדירות.
התחזית
על פי תחזית הצוות שנערכה בסוף יוני 2012, חטיבת המחקר מעריכה כי שיעור האינפלציה בארבעה הרביעים הבאים יגיע ל-2.4%, מעט מעל אמצע התחום של יעד האינפלציה ונמוך מעט מהתחזית הקודמת, שעמדה על 2.6%. שיעור הצמיחה של התוצר ב-2012 צפוי להסתכם ב-3.1% - בהמשך לקצב הצמיחה המתון במחצית השנייה של 2011, וללא שינוי מהתחזית הקודמת. על פי אותה תחזית, ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר, ברמה של 2.25% עד סוף 2013, על רקע המשך ההאטה הצפוי בפעילות הריאלית וסביבת האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה. תוואי הריבית הצפוי נמוך מהתחזית הקודמת, שהעריכה אי-שינוי בריבית ברמה של 2.5%.
הסיכון העיקרי לפעילות הריאלית בישראל נובע מהאפשרות שיתרחש משבר פיננסי באירופה, אשר יביא לידי החרפת המיתון שם. במהלך חודש יולי 2012, לאחר התקופה הנסקרת, נוספו אינדיקטורים (ועדכונים) המחזקים את ההערכה בדבר האטה בפועל וצפויה של הפעילות הכלכלית. אם אינדיקטורים אלה יתמידו, ניתן להניח שחטיבת המחקר, בתחזיתה הבאה (שתיערך בסוף ספטמבר 2012), תעדכן כלפי מטה את נתוני האינפלציה והצמיחה לשנת 2013.