וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היועמ"ש לשר האוצר: הממשלה צריכה לאשר תחילה את השינויים בהצעה לרפורמה במס

אמיר הלמר

18.7.2002 / 11:12

עו"ד אבי אלתר, חבר בוועדת רבינוביץ', אמר היום ל-TheMarker: "דוידה לחמן-מסר מנסה להפחיד את הציבור"



היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין פנה אתמול לשר האוצר סילבן שלום בבקשה שלא להביא לדיון בועדת הכספים, הדנה בהצעת החוק ברפורמת המס, שינויים שלא קיבלו את אישור הממשלה; כך נודע ל-TheMarker.



פנייתו של רובינשטיין מתייחסת לשינויים שגורמים בממשלה וחברים בוועדת רבינוביץ' מבקשים להכניס בנוסח הצעת החוק שאושרה בממשלה ונמצאת כעת בדיונים בפני ועדת הכספים. היועץ מציין כי הצעות של חברים בוועדת רבינוביץ' לתיקונים בהצעת החוק שהועברו בתקופה האחרונה ישירות לוועדת הכספים יוצרות סימני שאלה רבים באשר לתועלתם למדינת ישראל.



רובינשטיין מתייחס כדוגמה לתיקון האחרון בנושא חברות שקופות שמשמשות כמקלט מס. לטענתו, השינוי שמבקשים חברי הוועדה להכניס כעת נוגד את האמור בהצעת החוק שאושרה בממשלה. היועץ מבקש משלום שהתיקונים שלא אושרו בממשלה ע"י ועדת השרים המיוחדת לא יועלו בוועדת הכספים - אלא לאחר שיאושר בממשלה כפי שצריך לעשות בממשל תקין.



רובינשטיין מצרף למכתבו לשלום את התזכיר שהוציאה אתמול המשנה ליועמ"ש עו"ד דוידה לחמן-מסר בעניין השינויים שמבקשים להכניס בהצעת החוק לרפורמה במס ובעיקר בעניין החברות השקופות.



לחמן-מסר: ישראל עלולה תהפוך למקלט מס



לחמן-מסר טוענת בתזכיר כי ועדת רבינוביץ' הכניסה שלא כדין שינויים בנוסח הצעת חוק הרפורמה במס. לדבריה, העניין שזכה לשינויים מהותיים ובעייתיים ביותר הוא סוגיית חברה שקופה. "כל ההסדר של חברה שקופה שונה באופן מהותי ביותר", אמרה. "ההסדר נהפך לרחב הרבה מעבר להמלצות ועדת רבינוביץ' המקוריות, והרבה מעבר להצעת החוק הממשלתית".



"הצעת החוק הממשלתית איפשרה רק לחברה ישראלית להיות חברה שקופה", טוענת לחמן מסר ואילו "ועדת רבינוביץ' תיקנה את הצעת החוק הממשלתית באופן המאפשר גם לחברות חוץ להיות חברות שקופות. תיקון זה בעייתי מכמה סיבות: מפאת דחיפות העניין וחוסר הזמן העומד לרשות הגופים הממשלתיים, נוצר מצב שבו הן נציבות מס ההכנסה והן משרד המשפטים לא מודעים לבעיות ולתכנוני המס שתיקון זה עלול לגרום".



לחמן-מסר אמרה כי התיקון "יאפשר לנישום ישראלי לקזז את כל ההפסדים שלו מחו"ל, ללא שום מגבלה ולא שום תנאי - למרות קשיי הפיקוח והדיווח הכרוכים בהפסדים הנובעים מחוץ לישראל, וחרף העלות הפיסקלית הכרוכה בקיזוז הפסדים שכזה".



לחמן-מסר הוסיפה כי ההסדר, שנקבע בהצעת החוק הממשלתית וקיבל את אישור משרד המשפטים, מאפשר מצד אחד לתושבי חוץ להשקיע בחברות ישראליות שקופות, ומצד שני מונע מצבים שבהם מדינת ישראל תיהפך למקלט מס באמצעות ניצול לרעה של המנגנון החדש של חברה שקופה. לדבריה, ניצול המנגנון עלול לפגוע במעמדה של מדינת ישראל במישור הבינלאומי, ולחבל במאמציה להצטרף לארגון ה-OECD (המדינות המפותחות).



לדברי לחמן-מסר, התיקון שהתקבל על ידי רבינוביץ' מאפשר לתושב חוץ המשקיע בחברות ישראליות שקופות לא לשלם מס בישראל. "אותו תושב חוץ לא ישלם מס במדינת ישראל או במדינה הזרה על אותן הכנסות שהופקו מחוץ לישראל. מדינת ישראל תשמש מקלט מס אטרקטיווי ביותר עבור משקיעים זרים".



בעניין אחר התריעה לחמן-מסר כי לפי הצעת רבינוביץ החדשה, "חברה המפרה את התנאים הקבועים בחוק תוכל להתפרק מבלי לשלם מס בתוך שנתיים. המשמעות של סעיף זה היא שאותה חברה שקופה, הרוצה לחזור להיות חברה לא שקופה, תפר את התנאים הקבועים בחוק, וכך תוכל להתפרק מרצון תוך כדי פטור ממס, ולהקים חברה חדשה ולא שקופה - עם כל הנכסים של החברה השקופה המתפרקת - והכל בפטור ממס".



בסיכום דבריה אמרה לחמן-מסר כי "השינויים האלה לא צריכים להיות כלולים כלל בנוסח העומד לדיון בפני הוועדה". היא מחתה על הכללתם של הסעיפים בניגוד להצעת החוק הממשלתי, וללא דיון ציבורי באשר לעצם הצדקתם. "התוצאה מכל אלה היא שעתה עלינו מוטל הנטל לשכנע מדוע יש להשמיט סעיפים אלה, כשמלכתחילה לא היתה כל סמכות, החלטה או הצדקה לכולם", אמרה.



רו"ח רבינוביץ' אמר בתגובה כי ועדת רבינוביץ התכנסה גם לאחר הגשתה של הצעת החוק לכנסת, בהשתתפות נציגי משרד המשפטים ועל דעתה של לחמן-מסר. לדבריו, רוב השינויים שעליהם סוכם היו על דעת נציג משרד המשפטים שהופיע בשמה של לחמן-מסר. רבינוביץ' דחה את הטענות על הפיכתה של ישראל למקלט מס לחברות שקופות, ואמר כי הכוונה היא לאפשר השקעות בפרויקטים רב-לאומיים בישראל.



עו"ד אבי אלתר אף הוא חבר ועדת רבינוביץ אמר היום ל-TheMarker כי "דוידה לחמן מסר מנסה להפחיד את הציבור". לדבריו, התיקונים שנעשו בנוגע לחברה השקופה נעשו לבקשת נציבת מס הכנסה עו"ד טלי ירון אלדר ובהסכמת כל חברי הוועדה ואף בידיעתה והסכמתה של לחמן מסר.



אלתר מוסיף כי מרבית השינויים בנקודה זו שהובאו ע"י הוועדה לאחר אישור הצעת החוק מצמצמים את ההסדר שנקבע בעניין החברות השקופות במסגרת הצעת החוק. ההרחבה היחידה בסוגייה זו הינה האפשרות לקיים את ההסדר גם לגבי חברה בחו"ל, טוען אלתר ומוסיף כי השינוי אינו משמעותי.



אלתר ציין כי אין שום חשש בהחלת ההסדר על חברות חוץ בכל הקשור ל-OECD שכן בכל העולם קיימים הסדרים של חברות שקופות למשקיעי חוץ ורק בארה"ב קיימים 3-4 סוגי חברות שכאלה.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully