האם נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי , נטל הלוואה פרטית מענקית הבנקאות השווייצית שבה משקיעה אי.די.בי מיליארדי שקלים? על פי דו"ח שהוגש לרשם החברות על ידי טומהוק השקעות, שבבעלותו של דנקנר, רשמה החברה ב-4 ביולי שעבוד ראשון לטובת קרדיט סוויס "על כל המניות והני"ע באי.די.בי אחזקות המופקדים או שיופקדו בחשבון משמורת בסניף לונדון של בנק Credit Suisse AG". בדו"ח נכתב כי שם הגוף המלווה הוא "Credit Suisse Private Banking".
לרוב שעבוד מסוג זה מעיד על חבות כלפי בנק שהעמיד אשראי לחברה, אבל דוברו של נוחי דנקנר אמר אתמול בתגובה כי "נוחי דנקנר לא נטל הלוואה מקרדיט סוויס. לא היה ולא נברא - שקר וכזב". ההסבר שסופק אתמול הוא כי רישום השעבוד מהווה הכנה לקראת האפשרות שטומהוק השקעות תיקח הלוואה בעתיד מקרדיט סוויס.
דנקנר מבצע זה כמה חודשים רכישת מניות אי.די.בי בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. ואולם בחודש האחרון, החל ב-10 ביולי (שבוע לאחר רישום השעבוד לטובת קרדיט סוויס) החלה אי.די.בי לדווח כי רכישת מניותיה על ידי דנקנר מבוצעת באמצעות טומהוק השקעות שבבעלותו.
באמצעות רכישות אלה הגדיל דנקנר את אחזקותיו הישירות (דרך טומהוק) באי.די.בי מ-3.72% לפני כחודש לאחזקה של כ-6.43% כיום. מעבר לאחזקות ישירות אלה, טומהוק מחזיקה ב-56.3% בחברת גנדן המחזיקה ב-45.87% ממניות אי.די.בי (שעיקרן משועבדות לבנק לאומי ולבנק מזרחי טפחות להבטחת חובותיה של גנדן). על פי דפוס הרכישות הכמעט יומיומי של טומהוק, נראה כי דנקנר טרם סיים את מסע הגדלת אחזקותיו באי.די.בי.
נטילת אשראי פרטי על ידי דנקנר מקרדיט סוויס עלולה לעורר כמה שאלות לאור מערך היחסים בין קבוצת אי.די.בי לבנק השווייצי. כור הקצתה מסגרת של עד 7 מיליארד שקל להשקעה במניות קרדיט סוויס, כשעל פי דו"חות הרבעון הראשון היתרה לניצול מתוך מסגרת זו היא כ-900 מיליון שקל.
כור וכלל ביטוח גם התחייבו להזרים כספים לקרן השקעות פרטית שהוקמה עם שני בעלי המניות הגדולים בקרדיט סוויס (קבוצת Olayan הסעודית ו-Qatar Holding LLC). במסגרת זאת כלל ביטוח התחייבה להזרים 125 מיליון דולר לקרן ההשקעות הפרטית, כשמרבית הסכום הוא מכספי עמיתי קרנות הפנסיה וקופות הגמל המנוהלים על ידיה. הסכומים שאותם התחייבו כור וכלל ביטוח להשקיע בקרן ההשקעות הפרטית מהווים כרבע מנכסי הקרן.
לאור מערך היחסים בין החברות הציבוריות שבהן שולט דנקנר לבין ענקית הבנקאות השווייצית, עולה השאלה מדוע מבין כל הבנקים בעולם בוחר דנקנר לבקש את ההלוואה הפרטית דווקא מקרדיט סוויס, ולא מבנק אחר שעמו אין לקבוצת אי.די.בי יחסים כה מהותיים.
נטילת האשראי עשויה לעורר שאלה נוספת, והיא אם הדבר לא עלול לפגוע ביכולת שלו לקבל בעתיד החלטות (כדירקטור וכבעל השליטה באי.די.בי) ביחס להשקעה בקרדיט סוויס ובהשקעות המשותפות איתה, בלי שהדבר יצטייר כעסקה שבה יש לו עניין אישי. עם החלטת כור וכלל ביטוח להשקיע בקרן ההשקעות מסר דנקנר בהודעה לתקשורת כי "היותנו בעלי מניות משמעותיים בקרדיט סוויס מזה שנתיים מאפשרת את ההזדמנות הייחודית להקים קרן משותפת של קרדיט סוויס ביחד עם שלושת בעלי המניות הגדולים בבנק".
בדו"חות כלל ביטוח לשנת 2011 הוסבר כי בעלי השליטה באי.די.בי עשויים להיחשב כבעלי עניין אישי בהחלטתה להשקיע בקרן EMCO: "העניין האישי נובע מכך שכור היא חברה בשליטת אי.די.בי פיתוח , ובשל העובדה שהמשקיעים הצפויים בקרן (לרבות כור) הם גופים קשורים לקרדיט סוויס".
החלטת דנקנר להגדיל את אחזקות באי.די.בי באמצעות נטילת חוב נוסף אינה טריוויאלית, במיוחד בשעה שאיגרות החוב של אי.די.בי אחזקות נסחרות כיום בתשואה שנתית לפדיון של עד 89%.
לאור החובות הרובצים על קבוצת אי.די.בי ומצב הנזילות שלה, היא לא צפויה לחזור לחלק דיווידנדים בעתיד הנראה לעין. לכן היכולת של גנדן לפרוע את חובותיה לבנקים תלויה בעיקר ביכולת של דנקנר למחזר הלוואות, או לשעבד לטובת הבנקים נכסים נוספים. בחודשים האחרונים שיעבדו יצחק דנקנר ושלי ברגמן (אביו ואחותו של נוחי) נכסים פרטיים לטובת הבטחת החוב ללאומי ומזרחי טפחות . עדיין יכולת פירעון החובות לבנקים תלויה בשווי הנכס המרכזי, והוא מניות אי.די.בי, או ביכולת של דנקנר למחזר חובות אלה.