האוצר יוריד תחזיות הצמיחה - חשש מגזרות נוספות

תחזית הצמיחה של האוצר ל-2012 צפויה לרדת ל-2.9% ול-2013 ל-3.3%. המהלך משקף חשש להכנסות מועטות ממסים בשנים הקרובות

מוטי בסוק
13/08/2012

לקראת דיוני הממשלה על תקציב המדינה ל-2013, משרד האוצר מתכוון לעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה שלו למשק ל-2012 ול-2013. תחזית הצמיחה של האוצר ל–2012, 3.2%, תורד בימים הקרובים ל-2.9%. תחזית הצמיחה של האוצר ל-2013, כיום 3.7%, תורד בקרוב ל-3.3%.

האוצר עידכן בימים האחרונים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי בכוונתו לעדכן את תחזיות הצמיחה. נתניהו ושר האוצר, יובל שטייניץ, הגיעו בשבוע שעבר לסיכום על מועד קיומן של שלוש ישיבות ממשלה על תקציב המדינה ל-2013. הישיבה הראשונה תתקיים ביום רביעי השבוע ותוקדש לתקציב החמש?שנתי של מערכת הביטחון ‏(2013-2017‏). הישיבה השנייה תתקיים ב-2 בספטמבר ותוקדש לביצועי תקציב 2012 ולמתווה תקציב 2013. בישיבה השלישית, ב–1- בספטמבר, תקבע הממשלה את גודל תקציב 2013, חוק ההסדרים, תקציבי משרדי הממשלה ויעד גביית המסים בשנה הבאה.

האוצר יפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות שלו ל-2012 ול-2013 רק לקראת ישיבת הממשלה השנייה. באחרונה עידכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני צמיחת המשק לרבעון הראשון של השנה, על בסיס נתונים מעודכנים, כלפי מטה לרמה המאכזבת של 2.7% בלבד. התוצר העסקי גדל ברבעון הראשון ב-2.2%. נתונים אלה השפיעו על החלטת האוצר לגבי היעדים המעודכנים של צמיחת המשק השנה ובשנה הבאה.

במשרד האוצר אמרו כי בגיבוש תחזית הצמיחה המעודכנת ל-2013, העריכו כל האנליסטים שבהם נועץ המשרד כי הצמיחה באותה שנה תהיה גבוהה מהצמיחה ב-2012, כלומר, ב-2013 המשק יתאושש. עם זאת, התחזית ל-2012 - ובעיקר התחזית ל-2013, מבוססות על הערכה כי לא יהיה אירוע דרמטי באירופה בשנה הקרובה, כמו יציאת יוון או מדינות אחרות מהאיחוד האירופי, או התפוררות האיחוד. במקרה כזה, אם יתרחש, הצמיחה במשק הישראלי תהיה נמוכה יותר.

בנק ישראל אינו מתכוון לעדכן בתקופה הקרובה את תחזיות הצמיחה שלו למשק ל–2012 ול–2013. יצוין כי גם לפי נתוני הצמיחה המעודכנים של האוצר הישראלי ל–2012 ול–2013, המשק הישראלי רחוק יחסית ממיתון, המוגדר כצמיחה שלילית לנפש בשני רבעונים רצופים.

להורדת יעד הצמיחה יש משמעות מעשית. במשרד האוצר מעריכים כי מצב המשק פחות טוב משהעריכו תחילה, וכי הכנסות המדינה ממסים יהיו גם השנה וגם בשנה הבאה נמוכות יותר מהתחזיות העכשוויות - מה שעשוי להביא להעלאות מסים נוספות ב–2013, או ללחצים להקטנה משמעותית יותר בהוצאות הממשלה ב–2013, מעבר לתכנון המוקדם של קיצוץ של 13–15 מיליארד שקל בצד ההוצאות של הממשלה. ואכן, כל דוברי הממשלה הדגישו באחרונה כי העלאת המסים של 15.4 מיליארד שקל, שאושרה בכנסת בשבוע שעבר, היא רק צעד ראשון לקראת איזון תקציב המדינה לשנה הבאה.

פערי ענק בין האוצר ומשרד הביטחון על תקציב 2013

בינתיים, במשרדי ראש הממשלה, האוצר והביטחון גוברת המתיחות לקראת ישיבת הממשלה הראשונה על תקציב 2013. הדיון בישיבה זו יוקדש לתקציב מערכת הביטחון למחצית השנייה של מתווה ברודט ‏(2008–2017‏).

הפערים התקציביים בין האוצר למערכת הביטחון גדולים מאוד. בתחילת הישיבה תציג מערכת הביטחון, לזרועותיה השונות, את האיומים הביטחוניים על ישראל מצד איראן ומדינות ערב, ואת צורכי המערכת.

גורם ביטחוני אמר ל–TheMarker כי שר הביטחון, אהוד ברק, ומנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, הנחו את אנשי מערכת הביטחון הבכירים שלא לדבר בישיבת הממשלה על מספרים. הכוונה היא לדבר, עקרונית, על צורכי המערכת בציוד ובכוח אדם, ועל משימות מערכת הביטחון. ההנחה שעומדת מאחורי צעד זה היא כי הממשלה תשמע ומיד אחרי כן תחליט איזה צבא היא רוצה - מבחינת גודל, משימות וציוד, כאשר לכל החלטה יהיה תג מחיר.

בהמשך ישיבת הממשלה יציגו אנשי אגף התקציבים באוצר, בראשות ראש האגף, גל הרשקוביץ, את יכולות המשק להיענות לדרישות האוצר. בהמשך אמורים השרים להביע את דעתם. במערכת הביטחון יתקיימו היום ומחר דיונים מסכמים על תוכנית עוז, התוכנית החמש?שנתית החדשה של מערכת הביטחון ‏(2013–2017‏).

עיקרי התוכנית יוצגו בישיבת הממשלה. אתמול סירבו ראשי מערכת הביטחון וראשי האוצר למסור את עמדותיהם בדיון שיתקיים בממשלה. במשרד האוצר אמרו רק כי בסופו של דבר ההכרעה התקציבית תהיה של נתניהו. ראשי האוצר יציגו ביום רביעי את עמדתם שלפיה במצב הקשה של המשק כיום, אין מנוס מקיצוץ מאסיבי של 5–6 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ב–2013.

באוצר מציינים כי ב–2012 קיבלה מערכת הביטחון תוספות תקציב חד?פעמיות של 6 מיליארד שקל, וכי לא התקבלה המלצת ועדת טרכטנברג לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון.

בסך הכול, אומרים באוצר, תקציב הביטחון ברוטו ב–2012 הוא 60 מיליארד שקל - ולא 54 מיליארד שקל כפי שכתוב בספר התקציב וכפי שאושר בממשלה ובכנסת. מאחר והתוספות לא היו בבסיס התקציב, כל דיון על תקציב הביטחון ב–2012 צריך להתחיל, לדעת האוצר, ב–54 מיליארד שקל. בהתייחס לסכום זה צריך לבדוק אם הביטחון קיבל תוספת בתקציב 2013, או שתקציבו קוצץ.

אולם, אומרים באוצר, הביטחון בא לדיוני תקציב 2012 כשנקודת הבסיס שלו היא 60 מיליארד שקל. ברק אמר באחרונה ל–TheMarker כי משרדו דורש ביצוע ריאלי של מתווה ברודט. משמעות הדברים, לפי תפישת מערכת הביטחון, היא תוספת של מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון ב–2013. ההערכה היא כי העמדה הראשונית של מערכת הביטחון תהיה תקציב של 64 מיליארד שקל ב–2013.

במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב למחלוקת ביחס לתקציב הביטחון, בטענה כי בסופו של יום, ראש הממשלה הוא שיצטרך לקבל את ההכרעה בין עמדות האוצר ומערכת הביטחון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully