וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כמה תעלה לישראל התקיפה באירן?

מוטי בסוק , חגי עמית

14.8.2012 / 9:52

בדיון על המתקפה באירן כדאי להתחשב גם במחיר הכלכלי שישראל תשלם: פגיעה ביצוא וביבוא, פגיעה בדירוג האשראי ועלות המלחמה עצמה. מחר תדון הממשלה גם בתקציב הביטחון

בלב הרי ירושלים הוקם "בור", כמו "הבור" במשרד הביטחון בקריה בתל אביב, לשימוש משרד ראש הממשלה, הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני בתקופת חירום ביטחונית. סביר מאוד להניח כי כל המתקנים בבור עוברים בדיקות, שיפוצים, התאמות, לנוכח הגברת המתיחות בחזית האירנית-ישראלית. העבודות לבניית הבור בהרי ירושלים החלו בתקופה שאריאל שרון היה ראש הממשלה, בסוף 2002, ונמשכו כמה שנים. מדובר במתקן ביטחוני, סודי ומודרני. עלות הקמתו: בין חצי מיליארד למיליארד שקל.

אם ישראל תתקוף את אירן, ויהיה חשש לתגובת-נגד אירנית, סבור להניח כי עבודת ראש הממשלה, הממשלה והקבינט תעבור לבור הסודי. במקום יש אולמות לישיבות של צוותי עבודה, משרדים, וכמובן מערכות שליטה ממוחשבות מהמפותחות ביותר. ראש הממשלה יישב בבור בהרי ירושלים, שר הביטחון וראשי צה"ל יישבו בבור בתל אביב.

תקציב משרד הביטחון. TheMarker
תקציב משרד הביטחון/TheMarker

לא רק משרד ראש הממשלה נערך לתקופות חירום. גם בנק ישראל, למשל, מקדיש לנושא הביטחוני תשומת לב מרובה. בבנק נערכים מדי פעם תרגילי כוננות, בפיקוח האחראי לנושא, שבהם העובדים יורדים בצורה מסודרת לקומת המרתף של הבנק. בנק ישראל הוא שכן של משרד ראש הממשלה - המרחק בין שני הבניינים הוא פחות מ-100 מטר. מה שרוב העובדים בבנק ישראל כנראה לא יודעים, הוא כי לבנק יש אתר חלופי לימי חירום מתחת לקרקע.

גם למשרד האוצר יש אתר חלופי שבו עמדות לכל אגפי המשרד: תקציבים, החשב הכללי, הממונה על השכר ועוד, כדי שיתפקדו גם במצב חירום. גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נערכה לימים של לחימה, כולל מתקנים מיוחדים ששומרים על הסטטיסטיקה של המדינה, כולל מפני התקפה אטומית.

משרדי ראש הממשלה, הביטחון, האוצר, בנק ישראל, וגם משרדים ממשלתיים אחרים, מסרבים לחשוף את היערכותם למלחמה אפשרית עם אירן. אבל כל המשרדים נערכים לכאורה לאפשרות של מתקפה ישראלית על מתקני הגרעין של אירן ולתגובת נגד שלה.

בכל המשרדים שהוזכרו נערך סיעור מוחות שעסק באתגרים שעמם יצטרכו המשרדים להתמודד, אם וכאשר, בשאלות הקשורות לתחום האחריות של אותו משרד. במסגרת האופציות שעמן מתמודדים המשרדים, נבחנות התמודדויות עם האפשרויות הקשות ביותר של מלחמה באירן - וגם עם האפשרויות הקלות יותר. בכל המשרדים הועמד בכיר בראש המערכת להתמודדות עם הסכנה האיראנית. בבנק ישראל, למשל, יש תורת לחימה שלמה.

חוסר הוודאות כמובן גדול מאוד. השאלות קשות ורבות, ובראשן שאלת השאלות: האם ישראל תתקוף את אירן בקרוב. שאלות אחרות, שלאורן נבחנים תרחישים כלכליים שונים, הן האם אירן תגיב, כמה זמן תימשך המלחמה, מה תהיה עוצמת המלחמה, האם ארה"ב ומדינות אירופה יתמכו בישראל, ועוד.

מה שברור הוא כי מלחמה כזו עלולה לעלות לישראל עשרות רבות של מיליארדי שקלים, ואף יותר, שמשמעותם ירידה ברמת החיים. במשרדי הממשלה ובגופים הרלוונטיים מתמודדים גם עם שאלות כמו האם יהיה חרם על היצוא הישראלי, והאם מלחמה תביא לפגיעה ביבוא הביטחוני לישראל בשל הטלת אמברגו. בבנק ישראל יש כיום יתרות מט"ח בהיקף של כ-75 מיליארד דולר, שאמורים להספיק ל-10 חודשי יבוא.

כמו כן, ברור מעל לכל ספק כי מלחמה תפגע קשות בדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל. זאת, אחרי שכל שרי האוצר ובמידה רבה גם ראשי הממשלה הקפידו בעשור האחרון, ואף נלחמו, על כך שהדירוג של ישראל לא ייפגע. פגיעה בדירוג משמעה הרעה במעמדה הבינלאומי הכלכלי של ישראל, כולל העלאה בגובה הריבית שהממשלה וחברות פרטיות ישראליות יצטרכו לשלם בשווקי חו"ל תמורת אשראי חדש.

החובות של מדינת ישראל במט"ח מצומצמים מאוד - וזה גורם חשוב. סך כל חובות המדינה הם כ-700 מיליארד שקל. רק 10% מהם, כלומר כ-70 מיליארד שקל, הם במט"ח, רובם בדולרים.

יש גם תרחישים אופטימיים

יש גם אנשים אופטימים במערכות הממשלתיות העוסקות בתרחישי מלחמה באירן ובתגובות להם. תרחיש אופטימי מבחינתם, למשל, מדבר על מלחמה נוסח מלחמת המפרץ הראשונה של ארה"ב נגד עירק (1990-1991). ארה"ב תקפה את עירק, ובתגובה עירק הפגיזה את ישראל. העולם גילה סימפטיה לישראל, שהתבטאה גם מבחינה כלכלית. כמו כן, אומרים הגופים העוסקים בתרחישים, העורף הישראלי מוגן יחסית גם בצד ההגנה האקטיבית (חץ, שרביט קסמים, כיפת ברזל) וגם בצד ההגנה האזרחית (פיקוד העורף), למרות הליקויים והחוסרים.

ירום אריאב היה מנכ"ל האוצר בשנים הסוערות 2007-2009. בין השאר הוא נאלץ להתמודד מבחינה תקציבית עם תוצאות מלחמת לבנון השנייה שהתקיימה בקיץ 2006 ונמשכה 34 יום. אריאב נחשב לאחד המומחים במשק לתקציבי ביטחון.

"לפני שמתחילים לדבר על השלכות המלחמה עם אירן", אומר אריאב, "חשוב לומר כי גם לאלטרנטיבה יש מחיר. כלומר, לאירן גרעינית יש עלויות כספיות לא מבוטלות מבחינת ישראל, החל מההשפעה על הדירוג הכלכלי שלנו ועד ההשקעות הגדולות בביטחון".

"לגופו של דיון", אומר אריאב, "יש אי ודאות גדולה בנושא האירני: האם תהיה לחימה, מה תהיה עוצמת הלחימה, אורך המערכה, האם ההתקפה הישראלית תיעשה בגיבוי של ארה"ב. מלחמה היא דבר מאוד יקר, גם באופן ישיר - עלויות מערכות הנשק ואמצעי הלחימה, וגם באופן עקיף - ההשלכות על העורף ועל הכלכלה הישראלית, וגם ההשלכות על הכלכלה העולמית ומחירי הנפט".

ביחס לעלות הישירה של המלחמה, אומר אריאב, "אם ניקח את מלחמת לבנון השנייה כאינדיקציה - וצריך לזכור שזו היתה מלחמה של חזית אחת, שנמשכה 34 יום, עם הפעלת כוחות מוגבלת - האוצר העביר למערכת הביטחון לאחר סיומה 8.2 מיליארד שקל, פיצוי מיוחד, למילוי מחדש של מחסני החירום של צה"ל.

"אז לא היו מערכות נשק יקרות כמו שיש עכשיו - החץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל. החלק השני של מלחמת לבנון השנייה היה שיקום העורף מהרס המבנים והתשתיות. המדינה שילמה על ההרס פיצוי של 7 מיליארד שקל: 2.5 מיליארד שקל לפעולות שיקום ישיר ועוד 4.5 מיליארד שקל לשיקום הצפון.

"אם תהיה מלחמה עם אירן צריך לראות בעלות של מלחמת לבנון - גם הפיצוי למערכת הביטחון וגם הפיצוי לעורף - את סכומי הרצפה, הבסיס, לסכומים שהמדינה תצטרך לשלם לכיסוי המלחמה. לפי פרסומים זרים, לחיזבאללה יש יותר מ-50 אלף טילים ורקטות, לעומת אלפים בודדים שהיו לו במלחמת לבנון השנייה. הם ארוכים ומדויקים יותר, ועשויים לפגוע במקומות במרכז ישראל. גם אם מערכות ההגנה האקטיביות של ישראל - החץ וכיפת ברזל - יפחיתו את הנזק במידה מסוימת, הנזק יהיה גבוה מבמלחמת לבנון השנייה".

לדברי אריאב, "קיים גם הנזק העקיף. תוצר המשק כיום הוא כ-3 מיליארד שקל ליום. השאלה היא כמה ימים המשק ישותק אם תפרוץ מלחמה. אם 50% מהמשק ישותק, מדובר בהפסד של 1.5 מיליארד שקל ביום, 45 מיליארד שקל בחודש, אם המלחמה תימשך חודש. זהו נזק גדול. אם המלחמה תימשך יותר מחודש, או יותר מ-50% מהמשק ישותק, הנזקים יהיו גבוהים יותר. צריך לזכור, לאובדן התוצר יש השלכות ארוכות טווח".

אריאב מזכיר כי "העשור שאחרי מלחמת יום הכיפורים נקרא על ידי הכלכלנים 'העשור האבוד'. היתה ירידה ברמת החיים. תקציבי ענק הופנו מתקציבי המדינה באותן שנים לשיקום מערכת הביטחון על חשבון תקציבים אזרחיים. מלחמה יכולה להביא לירידה בתוצר בשנים שאחרי סיומה; מלחמה תביא לירידה בדירוג האשראי של ישראל; מלחמה תפגע בתיירות, בסחר החוץ. עד כה הצלחנו כל השנים ליצור הפרדה מרשימה בין המצב הביטחוני של המדינה למצב הכלכלי.

"הצלחנו להביא לישראל מפעלים גדולים מחו"ל, אינטל למשל, ואמרנו להם שגם אם יהיו מלחמות, הייצור ימשך כרגיל. וכך אכן היה. זה אחד הנסים שלנו - היו מלחמות והכלכלה לא נפגעה. השאלה אם נצליח לשמור על ההפרדה הזו במערכה שתהיה אינטנסיבית ותימשך יותר זמן".

לדברי אריאב, למלחמה תהיה השפעה גם על הכלכלה העולמית. "העולם שוקע במיתון. מי שמוביל את המיתון הוא גוש היורו, אבל גם ארה"ב במצב רחוק ממזהיר. גם במזרח הרחוק יש האטה. מלחמה באירן תקפיץ את מחירי הנפט בין 50% ל-100%. מלחמה כזו תגביר את המיתון בעולם והמיתון יקטין את הסחר הבינלאומי. ישראל תיפגע מכך פעמיים: היא תצטרך לשלם יותר על דלק, וכמדינה מוטת יצוא, היצוא שלה יקטן בשל הירידה בסחר הבינלאומי".

לסיכום אומר אריאב כי "ברור שאם המנהיגים יקבלו החלטה על תקיפה הם יצטרכו להביא בחשבון גם את ההיבט הכלכלי. אבל תמיד צריך לשקול את ההחלטה מול האלטרנטיבה של אירן גרעינית. בכל מקרה, מלחמה כזו תהיה יקרה. מישהו יצטרך לשלם אותה, והמישהו הזה הוא הציבור".

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

"השפעה מיידית על התעשייה"

קשה לכמת את כל האגפים שמהם תגיע הפגיעה. אובדן ימי העבודה בגלל מצב החירום וגיוס המילואים, בריחת המשקיעים הזרים מהבורסה, הנזקים ברכוש ובנפש, והאקלים הרע לעסקים - לכולם יש עלות כספית. "לעימות עם אירן יהיו שתי השפעות מיידיות על התעשייה", אומר יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "פעם אחת על מחירי הנפט - מה שייקר את עלות חומרי הגלם ואמצעי היצור לתעשייה. הדבר השני הוא שאם האירנים יגיבו אנחנו נהיה במידה מסוימת במצור. השאלה היא כמה תיפגע הגעת אוניות עם חומרי גלם לפה וכמה ייפגע היצוא הישראלי.

"במלחמת לבנון השנייה, נמל חיפה היה מושבת ונמל אשדוד תיפקד בהצלחה בשביל שניהם. השאלה היא מה יקרה אם כל המדינה תהיה תחת טילים. חברות התובלה הימית לא ששות להכניס את האוניות שלהן לנמלים תחת מתקפה. ראינו את זה במלחמת לבנון כשהן סירבו לפקוד את נמל חיפה. רק צים, כחברה ישראלית, הסכימה אז להכניס כמה אוניות בשבוע לחיפה. מעבר לכך לא פשוט לקיים חיים תחת טילים. זה מצב של מדינה תחת מלחמה. אבל אי אפשר לדעת כלום עד שלא רואים איך זה מתפתח ומה זה יהיה", אומר ברוש.

דרך אחת לנסות לכמת עלויות של עימות היא להביט אחורה. העלות הכוללת של מלחמת לבנון השנייה ב-2006 הוערכה ב-10-15 מיליארד שקל. עלות מבצע עופרת יצוקה ב-2008 הוערכה בדיעבד ב-6-8 מיליארד שקל. עלות עימות עם אירן - לאור העובדה שהיא עשויה להכיל בתוכה את החזיתות של 2006 ו-2008 במקביל - עשויה לעלות פי כמה.

בזירת ההשקעות הבינלאומית ניתן כאמור להניח כי לתקיפה תהיה השפעה על דירוג האשראי הישראלי. באפריל האחרון הודיעה סוכנות דירוג האשראי פיץ' כי אם המתיחות עם אירן תירגע - דירוג האשראי של ישראל יעלה, וכי הדירוג הנוכחי שלנו לא משקלל בתוכו תסריט מלחמה.

מנהל בבנק השקעות בינלאומי הנמצא בקשר שוטף עם משקיעים זרים, אמר השבוע: "מאוד אכפת לזרים מהמצב. לדעתי זה הנושא המרכזי שמעסיק אותם. לראיה - שיעור הזרים בבורסה כמעט אפסי. היעדרות הזרים מהשוק הישראלי נובעת מקומבינציה של הרבה דברים, ואחד מהם זה רוחות המלחמה האלה. כיום, כשאנחנו במדד MSCI (מדד MSCI הוא מדד המדינות המפותחות שאליו עברה ישראל לפני כשנתיים) - אנחנו מתמודדים עם משקיעים של שווקים מפותחים כמו בריטניה, צרפת ואיטליה. אלה משקיעים שלא יודעים בכלל איך להעריך את הסיכונים שמדברים עליהם כיום. זה לא המשקיעים של השווקים המתעוררים, שמבינים ומסוגלים לנתח את זה".

מול המנהל הזר ניצבים אלה שגורסים כי הבעיות של המשק הישראלי הן אחרות. "אצל המשקיעים הזרים האיום הישראלי של תקיפה באירן משחק תפקיד קטן", טוען גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז' העומד בקשר רציף עם משקיעים זרים, "וזה מכמה סיבות. קודם כל ישראל עבורם היא מדינה שעננה תלויה מעליה דרך קבע. שנית, אנו רואים שה-CDS (מונח המגלם את עלות הביטוח נגד חדלות פירעון ומייצג את רמת הסיכון של איגרת חוב של חברה או מדינה - ח.ע) של איגרות החוב של ישראל לא עלו - וזה מדד קלאסי של הסיכון שהשוק מייחס למדינה. באירופה כמעט לא מדברים עלינו כיום, יש להם את הצרות שלהם. כשאני אמרתי למשקיעים הזרים פה שלדעתי ישראל הולכת להתקיף את אירן בחודשיים הקרובים הם היו בהלם. הם לא יודעים מזה ולא חושבים על זה. זה שהם מושקעים פה או לא - זה מסיבות אחרות לגמרי".

אבל כשזה יקרה הם יידעו.

"אז השאלה כבר תהיה כמה התקיפה היתה מוצלחת. אם זה מצליח וכל הסיפור נמשך כמה ימים ולא מידרדר למלחמה ממושכת, זה יכול להיות טוב יותר. אתה מסלק עננה מעל המשק, ישראל מדגימה את העליונות הטכנולוגית שלה - ועולים כמה מאמרים בבלומברג על איך ישראל הגיעה לעליונות הטכנולוגית הזו. הבעיות בשוק שלנו הן אחרות. לא אירן".

שאננות כלכלית

אלפר אינו היחיד שמאמין כי המשמעות של תקיפה באירן אינה קריטית למשק. נדמה כי שני סיבובי הלחימה האחרונים שבהם היתה מעורבת ישראל - מלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה בעזה, אירועי לחימה שלא דיגדגו את הכלכלה הישראלית - הם בעוכרינו ככל שמדובר בשאננות הכלכלית לגבי יכולתנו לעמוד בסיבוב שאמור להיות גדול פי כמה מאלה הקודמים.

האלוף במיל. גיורא איילנד, לשעבר ראש המוסד לביטחון לאומי וכיום חוקר ב-INSS, אומר כי "העלות הישירה שכרוכה במבצע התקיפה עצמו היא אפסית. מה שעולה הוא ליצור את המוכנות לתקיפה - ההשקעה במודיעין, בחימוש רלוונטי ואת רוב העלות הזו כבר שילמנו. היא חלק מהסיבות לעלייה בתקציב הביטחון בשנים האחרונות.

"הדבר השני שהוא עדיין במסגרת העלויות הישירות או העקיפות זה דברים שקשורים למוכנות העורף וההאצה של ייצור טילי חץ כתוצאה מההכנות לתקיפה, הייצור ושל מערכות מכ"מ וכדומה. הדבר השלישי הוא עלויות התגובה האירנית, והשאלה היא מה תהיה התגובה. היא יכולה להיות טילים קונבנציונאליים על תל אביב, שתגרום נזק ישיר לשוק העבודה, שתשפיע על משקיעים מחו"ל. רק לדוגמה", אומר איילנד, "קח את עלויות הביטוח של חברות הספנות שמגיעות לישראל - במקרה של עימות הן יסכימו להגיע לישראל רק עם ביטוח הרבה יותר גבוה. בסופו של דבר אי אפשר לעשות את ניתוח העלות הכלכלית מבלי לדעת מה יהיה אופי התגובה - ואני חושב שהתגובה לא תהיה דרמטית.

"לנושא הכלכלי אסור להכריע"

התמודדות עם שאלת התקיפה מהזווית הכלכלית חייבת גם להתייחס לכך שאם השאלה על הפרק היא קיומית, כפי שאומרים מצדדי התקיפה, הערך הכלכלי שלה גונז בתוכו כל עלות אפשרית אחרת.

כפי שאומר דוקטור שמואל אבן, חוקר במכון למחקר ביטחון לאומי, INSS, המתמחה בביטחון וכלכלה: "הטענה העיקרית שלי היא שההשלכות הכלכליות על המשק הן לא שיקול דומיננטי, שכן על הפרק נמצאת השאלה של איום קיומי - ואז השאלה היא אם ההתקפה מועילה או לא. אם כן - אזי גם אם המשק יסבול לפרק זמן מסוים, זה מחיר שכדאי לישראל לשלם. יותר מכך: זה יפתור אי ודאות כלכלית ארוכת טווח למשק. עדיף לשלם את המחיר עכשיו כי מטרייה גרעינית שתהיה פרושה מעלינו יכולה להניב נזקים כלכליים ארוכי טווח. במדינה תחת איום גרעיני פחות כדאי להשקיע, אנשים בה חיים תחת חוסר ביטחון מתמשך.

"גם אם המלחמה תהיה רחבה ממה שהיה ב-2006 והנזק יהיה חמור יותר - זה לא משהו שישראל לא יכולה לעמוד בו. אז ייגרם נזק לכמה חודשים, אבל מקורות העוצמה של המשק הישראלי ידועים. אני לא רואה בעיה לשרידות המשק. כבר עברנו מלחמות ממושכות ובעייתיות יותר מבחינה כלכלית".

מתקפת טילים מצד החיזבאללה יכולה לשתק חלק גדול מהמשק.

"גם אם תהיה מלחמת טילים היא תהיה מוגבלת. הם לא ירצו להחריב לגמרי את לבנון. וגם התגובה האירנית - אם ייפגעו יעדים בטחוניים בלבד - תוגבל. המסקנה היא שלנושא הכלכלי אסור להכריע. המחיר לטווח קצר מועט מאשר לטווח הארוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully