פער של 11.5 מיליארד שקל בין עמדות הבסיס של משרד האוצר למשרד הביטחון לגבי גובה תקציב הביטחון ב-2013. האוצר דורש כי גובה תקציב הביטחון ברוטו ב-2013 יהיה 50.5 מיליארד שקל, ואילו מערכת הביטחון עומדת על כך שתקציבה בשנה הבאה יהיה 62 מיליארד שקל.
להכרעה בנושא גובה תקציב הביטחון, שתהיה קרוב לוודאי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יהיו השלכות מרחיקות לכת על גובה התקציבים החברתיים בשנה הבאה. על פי ההערכות, צפוי ראש הממשלה לקבל את עמדת מערכת הביטחון.
מחר תקיים הממשלה דיון ראשון על תקציב המדינה ל-2013, שיוקדש כולו לתקציב הביטחון. נקודת המוצא של משרדי האוצר והביטחון לגבי גובה תקציב מערכת הביטחון ב-2013 היא גובה תקציב הביטחון ב-2012. התקציב המקורי ברוטו ל-2012, כפי שאושר בממשלה ובכנסת, הוא 54 מיליארד שקל. מערכת הביטחון קיבלה השנה תוספות תקציב בגובה של 6 מיליארד שקל, והתקציב גדל ל-60 מיליארד שקל.
האוצר טוען כי התוספות הנ"ל צריכות להתבטל בתקציב 2013, מכיוון שהן ניתנו באופן חד פעמי ולא נכנסו לבסיס תקציב הביטחון. בנוסף, דורש האוצר קיצוץ של 3.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ל-2013, נוכח מצוקת התקציב של השנה הבאה, וההכרח לקצץ בתקציב 2013 בסך הכל 14 מיליארד שקל. כלומר האוצר סבור כי תקציב הביטחון ל-2013 לא יכול להיות גבוה מ-50.5 מיליארד שקל.
מנגד, מערכת הביטחון מתייחסת אל התוספות שהיא קיבלה ב-2012 לתקציב שלה - 6 מיליארד שקל כקבועה, כחלק ממתווה ברודט - ועל תקציבה הכולל ב-2012, שהיה 60 מיליארד שקל, כבסיס לתקציב שלה ב-2013. המערכת מציינת כי בשל המצב הגיאו-פוליטי העדין של ישראל, ההתפתחויות במדינות ערב, המשבר האירני וההכרח להקים מערך סייבר, יש להגדיל את תקציבה ב-2013 באופן ניכר; אך היא תהיה מוכנה להסתפק בשנה הבאה בתוספת צנועה של 2 מיליארד שקל, בהתחשב במשבר הכלכלי במשק - כלומר תקציב של 62 מיליארד שקל.
הדיון יוקדש לתקציב הביטחון בלבד
הדיון שתקיים מחר הממשלה יוקדש כולו, באופן חריג, בעקבות הסכמה בין נתניהו, לשר הביטחון, אהוד ברק, להצגת תכלית של מערכת הביטחון על דרישות המערכת לתקציב רב-שנתי ל-2013-2017. התקציב הרב-שנתי הוא למעשה החלק השני של מתווה ברודט לתקציב רב-שנתי למערכת הביטחון (2008-2017).
בתחילת הישיבה תציג מערכת הביטחון, לזרועותיה השונות, את האיומים הביטחוניים של ישראל מצד אירן ומדינות ערב, ואת צורכי המערכת - כולל הצורך בהקמת מערך סייבר. ברק ומנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, הנחו את אנשי מערכת הביטחון הבכירים לא לדבר בישיבה על מספרי תקציב. הכוונה היא לדבר, עקרונית, על צורכי המערכת בציוד ובכוח אדם, ועל משימות הביטחון. ההנחה שעומדת מאחורי קו זה היא שהממשלה תשמע ותחליט איזה צבא היא רוצה - בגודל, במשימות ובציוד. בהתאם להחלטה, ייקבע תקציב מערכת הביטחון.
בהמשך הישיבה יציגו אנשי אגף התקציבים באוצר, בראשות ראש האגף, גל הרשקוביץ, וסגן ראש האגף לנושא תקציב הביטחון, מאיר בינג, את יכולות המשק להיענות לדרישות משרד הביטחון.
לאחר מכן אמורים השרים להביע את דעתם בנושא. באוצר ידגישו בדיון מחר כי כל תוספת לביטחון היא על חשבון תקציבי משרדי הממשלה האחרים. ההחלטות בנושא יתקבלו רק בישיבת הממשלה השלישית והאחרונה על תקציב 2013, ערב ראש השנה.
במערכת הביטחון התקיימו אתמול ויתקיימו היום דיונים מסכמים של ראשי המערכת, כולל ראשי כל זרועות צה"ל, על תוכנית עוז - התוכנית החמש-שנתית החדשה של מערכת הביטחון (2013-2017). עיקרי התוכנית יוצגו בישיבת הממשלה. במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב אתמול למחלוקת ביחס לתקציב הביטחון, בטענה כי בסופו של דבר ראש הממשלה הוא שיצטרך לקבל את ההכרעה בין עמדות האוצר ומערכת הביטחון.
"שר האוצר, יובל שטייניץ, משתמש בתחזית הצמיחה של המשק כדי להלך אימים על הציבור, ולקדם את מדיניות הקיצוצים של הממשלה", כך אמרה אתמול יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון.
בתגובה על הידיעה שפורסמה אתמול ב-TheMarker, על כוונות האוצר להוריד את יעד צמיחת המשק ב-2012 וב-2013, אמרה גלאון כי "ההחלטה של שטייניץ לעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה היא חלק נוסף ממסע ההפחדות שלו, שנועד לשתק את מקבלי ההחלטות האחרים ולהעביר בלי התנגדת את הקיצוצים הקשים בתקציב. אחרי שהוא איים עלינו שניהפך ליוון וספרד, שטייניץ מאיים בצמיחה נמוכה וזאת אף שבנק ישראל החליט שלא להוריד את תחזיות הצמיחה שלו, ואף שלפי נתוני האוצר המשק רחוק ממיתון".
לדברי גלאון, "עדכון התחזיות הוא תרגיל שמטרתו להציג את המשק באור פסימי ולזרות חול בעיני הציבור. שטייניץ וראש הממשלה נתניהו מרבים להשתמש בשיטת ההפחדות כדי לקדם את המדיניות האנטי-חברתית שהם מובילים כבר שנים, שנובעת מאידיאולוגיה ניאו-ליברלית דורסנית ולא ממציאות אין ברירה".