רשות המסים במבצע: דווחו על נכסים עד יום כיפור

בעוד כחודש, לאחר יום כיפור, יסתיים מבצע של רשות המסים שבמסגרתו מציעה הרשות לתושבי ישראל לדווח על נכסים שלהם בחו"ל ולהגיע להסדר תשלום מס. לאחר מכן, מזהירים ברשות המסים, היא תחל להפעיל את התותחים הכבדים: ריביות, קנסות, הצמדות, תשלום כופר ואף העמדה לדין.

רשות המסים הישראלית התקשרה בשנים האחרונות בהסכמים לחילופי מידע עם רשויות מיסוי במדינות זרות רבות. הסכמים אלו מאפשרים לרשות הישראלית לאתר בקלות יחסית נכסים, חשבונות בנק וירושות של תושבי ישראל שמחזיקים בנכסים בחו"ל. כיום יכולים אנשים שמייצגים את הישראלים בעלי הנכסים בחו"ל להגיש לרשות המסים פנייה אנונימית, ללא ציון פרטים מזהים של הפונה, שתפרט את הסכום שנצבר בחו"ל, הנכסים, סוגי ההכנסות, מקור ההון ועוד. הפנייה האנונימית מועברת לטיפול בפני פקיד שומה שמעריך את תשלום המס שבו יחויב הפונה האנונימי. רק לאחר מכן יכול הפונה לבחור אם לחשוף את פרטיו המלאים או להמשיך בהעלמת הנכסים ולשאת בסיכון שייתפס.

ברשות המסים סירבו לחשוף נתונים מדויקים לגבי מספר האנשים שפנו לרשות לפי ההליך והיקף הנכסים המדווחים. נמסר כי ישנן מאות בקשות של פונים שנמצאים בתהליך בדיקה של פקידי השומה. לפי ההערכות, היקף הנכסים שעליהם דיווחו הפונים נאמד במאות מיליוני שקלים. ברשות המסים רואים במבצע מהלך אסטרטגי, ארוך טווח, שנועד להכניס למערכת המס דיווחים חדשים שיחויבו במס - הן רטרואקטיבית והן כמיסוי עתידי בשנים הבאות. באחרונה התריע מנהל רשות המסים דורון ארבלי בכנס משפטי כי "לאחר שיסתיים המועד להגשת הטפסים לביצוע הליך של גילוי מרצון של נכסים בחו"ל, אנחנו מתחילים באכיפה אגרסיבית - והמידע יגיע. אני מקווה שכולם מבינים ויורדים לסוף דעתי".

עד 2003, מסביר עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מיסוי במשרד גולדפרב זליגמן, שיטת המיסוי בישראל היתה טריטוריאלית בעיקרה, וכללה מיסוי על נכסים שנמצאים בישראל. חלק גדול מההכנסות שהפיקו תושבי ישראל בחו"ל לא נכללו בבסיס המס בישראל, ולא היו מחויבות בדיווח בארץ.

בעקבות תיקון פקודת מס הכנסה נהפך מיסוי ההון מכזה המוגדר על בסיס טריטוריאלי למיסוי המוגדר על בסיס אישי. בעקבות זאת מי שמוגדר "תושב ישראל", יחיד או תאגיד, חויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, ללא קשר לשאלה היכן הופקו או התקבלו ההכנסות. בעקבות התיקון, החל מ-2003 מחויבים תושבי ישראל לדווח על הכנסותיהם מחו"ל, ובין היתר על חשבונות בנק, ירושות, דיווידנדים, דירות או נכסי נדל"ן.

עצמון מציין כי כל תושב ישראל יכול לבצע הליך גילוי מרצון, ובלבד שהגיע בתום לב ולא עקב תחילת חקירה של רשות המסים. הוא מתאר את התהליך מול פקידי השומה: "לאחר שמעבירים לרשות המסים פנייה לפי הנוהל, הרשות בודקת שלא מתנהלת חקירה נגד אותו נישום. תוך כמה שבועות מקבלים אישור לסכום המס שאותו יש לשלם, ואז מגלים את השם. כמה שבועות לאחר מכן מקבלים את האישור כי לא יינקטו הליכים פליליים, ואז משלמים את המס".

לדבריו, שיעור המס שמטילה רשות המסים במסגרת הנוהל על חשבונות בנק ותיקים בחו"ל מוטל רק על רווחים שנצברו בחשבונות החל מ-2003. שיעורי המס יחושבו בהתאם לשיעור המס בשנים הללו, והם מוערכים ב-25% מהרווחים. לגבי ישראלי שמחזיק באזרחות זרה נוספת, והנכסים המדווחים נמצאים באותה מדינה שבה יש לו אזרחות, מסביר עצמון כי "מי ששילם מס במדינה זרה יקבל כמעט תמיד זיכוי בישראל בגין המס ששולם. אם אדם חייב במס כפול גם במדינה אחרת, הוא צריך להסדיר את הנושא במקביל גם שם. רשות המסים לא מעבירה באופן אוטומטי דיווחים למדינות אחרות, אך בהחלט יכולה ורשאית לעשות זאת".

אדם שפנה לרשות המסים לפי הנוהל וחשף רק חלק מנכסיו בחו"ל מסתכן בביטול ההסדר שאליו הגיע עם רשות המסים, וזו תוכל להגיש נגדו כתב אישום שכולל הן את ההכנסות שהסתיר מהרשות והן את ההכנסות עליהן דיווח במסגרת הגילוי מרצון.

ברשות המסים מביעים סיפוק מהתקדמות המבצע עד עתה, אך מתברר שישראלים רבים מטילים ספק ביעילות עבודת הרשות. סקר משותף של The Marker ומחלקת המסים במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן מעלה כי 49% מהישראלים סבורים שמס הכנסה לא נלחם ברמה מספקת בתופעת העלמות המס. הסקר בוצע באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, והשתתפו בו 500 גברים ונשים, מגיל 18 ומעלה, שהם מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.

לשאלה "האם לדעתך רשות המסים נלחמת ברמה מספקת בתופעת העלמת המסים?" השיבו כעשרה אחוזים כי הרשות נלחמת בתופעת ההון השחור בצורה מספקת מאוד. 23.5% מהנשאלים השיבו כי רשות המסים מבצעת את המוטל עליה ברמה די מספקת. 17.5% השיבו "ככה-ככה", 23.9% מהנשאלים סבורים שהמלחמה של הרשות בהון השחור לא כל כך מספקת, ורבע מהציבור סבור שהמלחמה של רשות המסים בהעלמות המס כלל אינה מספקת. שאלה נוספת ביקשה לבדוק עד כמה מעיקה חובת תשלום המס על הצלחתם הכלכלית של בעלי עסקים, ועד כמה חשים הישראלים מחויבות חוקית לתשלום המס.

לשאלה באיזו מידה אתה מסכים להיגד "עצמאים ובעלי עסקים בארץ מוכרחים להעלים חלק מהכנסותיהם כדי להצליח כלכלית" השיבו למעלה מרבע המשיבים, 26.5%, כי הם מאוד מסכימים עם האמירה. 20.5% מהנשאלים ענו שהם די מסכימים. 13.5% ענו "ככה ככה", ואילו כ-39% לא מסכימים עם ההיגד, וסבורים כי גם מי שמשלם את מלוא חובותיו לרשויות המס יכול להצליח כלכלית.

מהנתונים עולה כי הישראלים חצויים כמעט שווה בשווה בין המאמינים כי תשלום מס אינו פוגע בהצלחה הכלכלית לבין אלה שסבורים להפך. עצמון מודאג מהממצא, ומציין כי "הנתון מצביע על בעיה תרבותית וחינוכית בישראל: רוב הישראלים חושבים שכדי לחיות ולהצליח צריך לרמות את מס הכנסה".

ממצא אחר בסקר מצביע על כך שרוב הישראלים מודעים לחובת תשלום המס שחלה עליהם בשל רווחים שהפיקו בחו"ל. לשאלה "אם היית מקבל במתנה מיליון דולר שנמצאים בחשבון בנק בחו"ל, האם אתה חושב שחובה עליך לדווח על כך לרשויות המס?" השיבו 63.9% מהנשאלים כי עליהם לדווח. 36.1% ענו שאינם חושבים שחובה עליהם לדווח על הסכום הנאה.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "אין לנו יכולת לבחון את ממצאי הסקר לגופם, יחד עם זאת אנו נוטים להסתכל על הצד החיובי של הממצאים כפי שהוצגו על ידיכם, לפיהם לפחות 50% מהציבור הפנימו את החומרה בהעלמות המס ומזהים את המאמץ של הרשות בעניין.

"המלחמה בהון השחור היא לא רק מלחמתה של רשות המסים. הרשות צריכה לעמוד בראש המאבק, אך גם לציבור, למדינה ולתקשורת יש תפקיד במיגור התופעה. אנו מקווים שהשינויים הכלולים בהצעות החקיקה שיובא בקרוב לאישור הכנסת יתרמו ליכולות של הרשות בנושא.

"כמו כן הציבור, שהוא הנפגע העיקרי מהעלמות מס, צריך גם הוא להיות שותף של הרשות במאבק. המדינה אינה מצפה מהציבור להתמודד עם פושעים או רוצחים, אבל אנו כן רואים את הציבור כשותף לגיטימי במאבק החברתי במעלימי המס, כל אחד מדל"ת אמותיו".